1
המפקיד אֵצל חבֵרוֹ בהֵמה אוֹ כֵלים,
ונִגנבוּ אוֹ אבדוּ,
ואמר: 'הריני משלֵם' ולֹא רצה להִשבע,
ונִמצא הגנב משלֵם תשלוּמי כפל; טבח אוֹ מכר משלֵם תשלוּמי ארבעה וחמִשה.
למי משלֵם? למי שהיה הפִקדוֹן אצלוֹ,
שהרי אמר:
'אשלֵם'.:חזרה הבהֵמה עצמה חוֹזרת לִבעליה,
היא וגִזוֹתיה וּולדוֹתיה,
שאין זה השוֹמֵר קוֹנה שבח הבא מִגוּפה אלא שבח הבא מֵאֵליו.
וּכבר בֵארנוּ שאין הגנב מחזיר גִזוֹת וּולדוֹת אלא לִפני יֵאוּש.
:נִשבע השוֹמֵר ולֹא רצה לשלֵם,
ואחר כך נִמצא הגנב משלֵם תשלוּמי כפל; טבח אוֹ מכר משלֵם תשלוּמי ארבעה וחמִשה.
למי משלֵם? לבעל הפִקדוֹן.
:וכֵן השוֹכֵר פרה מֵחבֵרוֹ ונִגנבה,
ואמר: 'הריני משלֵם ואיני נִשבע',
ואחר כך הוּכר הגנב משלֵם תשלוּמי כפל ותשלוּמי ארבעה וחמִשה לשוֹכֵר,
שאִלוּ רצה השוֹכֵר,
היה נִשבע שנִגנבה באֹנס ונִפטר.
2
שוֹמֵר חִנם שאמר:
'פשעתי' זכה בכפל,
שהרי חיֵב עצמוֹ לשלֵם,
ואִלוּ רצה אמר:
'נִגנבה' אוֹ 'אבדה' והיה נִפטר.
וכֵן נוֹשֵא שכר והשוֹכֵר שאמר:
'נִגנבה' קנה הכפל,
שהרי חיֵב עצמוֹ לשלֵם,
ואִלוּ רצה אמר:
'מֵתה' והיה נִפטר.
:אבל השוֹאֵל אינוֹ קוֹנה הכפל עד שישלֵם מֵעצמוֹ.
קדם ושִלֵם מֵעצמוֹ ואחר כך הוּכר הגנב משלֵם תשלוּמי כפל וארבעה וחמִשה לשוֹאֵל.
3
כל הקוֹנה הכפל קוֹנה השבח הבא מֵאֵליו.
כיצד? הִפקיד ארבע סאין אֵצל חבֵרוֹ והרי הֵן שוין סלע,
ונִגנבוּ אוֹ אבדוּ ואמר:
'הריני משלֵם סלע ואיני נִשבע',
ואחר כך נִמצאוּ והרי הֵן שוין ארבע סלעים הרי הֵן של שוֹמֵר,
ואינוֹ משלֵם אלא סלע.
:במה דברים אמוּרים? שלֹא הִטריחן לבעלים בדין.
אבל אִם הוֹדה שפשע,
וחיבוּהוּ בית דין לִתֵן,
ולֹא נתן בִרצוֹנוֹ עד שכפוּהוּ בית דין על כרחוֹ ונטלוּ מִמנוּ,
ואחר כך הוּכר הגנב אוֹ נִמצא הפִקדוֹן יחזֹר לבעלים כמוֹת שהוּא,
וּמחזירין לשוֹמֵר הדמים שלקחוּ מִמנוּ.
ואִם כֵלים אוֹ קרקע גבוּ בית דין מִמנוּ בשוּמה מחזיר לשוֹמֵר כֵליו אוֹ שדֵהוּ.
4
תבעוּהוּ בעלים לשוֹמֵר ונִשבע,
ואחר כך שִלֵם,
והוּכר הגנב,
הוֹאיל ושִלֵם בִרצוֹנוֹ זכה בכפל,
ואף על פי שהִטריחן בתחִלה לדין עד שנִשבע.
אמר השוֹמֵר בתחִלה:
'איני משלֵם',
וחזר ואמר:
'הריני משלֵם' זכה בכפל.
5
אמר: 'הריני משלֵם' וחזר ואמר:
'איני משלֵם'; אוֹ שאמר:
'הריני משלֵם' וּמֵת,
ואמרוּ הבנים:
'אין אנוּ משלמין'; אוֹ שלֹא הִספיק לִתבֹע את השוֹמֵר עד שמֵת,
ותבע את הבנים ושִלמוּ בני השוֹמֵר; אוֹ ששִלמוּ הבנים לבנים; אוֹ ששִלֵם השוֹמֵר מחצה; שאל שתי פרוֹת ושִלֵם אחת מֵהן; שאל מִשוּתפין ושִלֵם לאחד מֵהן; שוּתפין ששאלוּ ושִלֵם אחד; שאל מִן האִשה ושִלֵם לבעלה; אִשה ששאלה ושִלֵם בעלה כל אֵלוּ ספֵק,
והרי הכפל מוּטל בספֵק ואינוֹ תחת יד אחד מֵהן.
:לפיכך חוֹלקין הכפל אוֹ השבח בין בעל הפִקדוֹן וּבין השוֹמֵר.
ואִם קדם אחד מֵהן ותפס הכֹל אין מוֹציאין מידוֹ,
ואפִלוּ בחוּצה לארץ.
6
נִגנב הפִקדוֹן באֹנס ואחר כך הוּכר הגנב אחד שוֹמֵר חִנם ואחד שוֹמֵר שכר,
עוֹשה דין עִם הגנב ואינוֹ נִשבע.
קדם ונִשבע ואחר כך הוּכר הגנב:
אִם שוֹמֵר חִנם הוּא רצה עוֹמֵד בִשבוּעתוֹ,
רצה עוֹשה דין עִם הגנב; ואִם שוֹמֵר שכר הוּא עוֹשה עִמוֹ דין.
:נִגנב הפִקדוֹן באֹנס והחזירוֹ הגנב לבית השוֹמֵר,
והרי הוּא בהֵמה וּמֵתה שם בִפשיעה יֵש בדבר ספֵק אִם כלתה שמירתוֹ ונִפטר אוֹ עדין לֹא כלתה שמירתוֹ.
לפיכך השוֹמֵר פטוּר מִלשלֵם,
ואִם תפסוּ הבעלין אין מוֹציאין מידן.
:בריך רחמנא דסיען