1
המפקיד פֵרוֹת אֵצל חבֵרוֹ הרי זה לֹא יגע בהן,
אף על פי שהֵן חוֹסרין וּמִתמעטין והוֹלכין.
במה דברים אמוּרים? בשחסרוּ חסרוֹן הראוּי להן בכל שנה.
אבל אִם חסרוּ יתֵר מִכדי חסרוֹנן מוֹכרן בבית דין,
מִפני השֵב אבֵדה לבעלים.
וּכשהוּא מוֹכרן ימכֹר לכֹהנים בִדמי תרוּמה,
שמא עשוּ אוֹתן הבעלים תרוּמה אוֹ תרוּמת מעשֵר על פֵרוֹת אחֵרוֹת.
2
המפקיד אֵצל חבֵרוֹ פֵרוֹת והִרקיבוּ,
יין והחמיץ,
דבש ונִפסד עוֹשה תקנה לבעל הפִקדוֹן וּמוֹכרן לוֹ בבית דין; אף על פי שעמדוּ בהפסֵדן ואין ההפסֵד פוֹשה בהן,
הרי הקנקנים והכֵלים מוֹסיפין הפסֵד.
3
המפקיד חמֵץ אֵצל חבֵרוֹ,
והִגיע הפסח הרי זה לֹא יגע בוֹ,
עד שעה חמישית מיוֹם ארבעה עשר,
יוֹצֵא וּמוֹכרוֹ בשוּק לִשעתוֹ מִשוּם השֵב אבֵדה.
והוּא הדין לִשאר הפִקדוֹנוֹת שלֹא יגע בהן,
אף על פי שהוּא יוֹדֵע בודאי שיוּזלוּ בִזמן פלוֹני אוֹ יאנֹס אוֹתם המלך,
שמא יבֹאוּ בעליהן מִקֹדם ויטלוּ ממוֹנם.
4
המפקיד סֵפר תוֹרה אֵצל חבֵרוֹ גוֹללוֹ אחד לִשנים עשר חֹדש.
ואִם כשהוּא גוֹללוֹ פתחוֹ וקרא בוֹ מוּתר,
אבל לֹא יפתח בִגלל עצמוֹ ויקרא.
והוּא הדין לִשאר הספרים.
ואִם פתח וקרא בִגלל עצמוֹ הרי שלח יד בפִקדוֹן,
ונִתחיֵב באנסיו.
:הִפקיד כסוּת של צמר מנערה אחת לִשלֹשים יוֹם כדרך שאמרוּ באבֵדה,
וכֵן כל כיוֹצֵא בזה,
שזוֹ חוֹבה עליו מִשוּם השֵב אבֵדה לבעלים.
:במה דברים אמוּרים? בפִקדוֹן שהלכוּ בעליו לִמדינת הים.
אבל אִם היוּ עִמוֹ באוֹתה הארץ הרי זה לֹא יגע בוֹ,
אף על פי שהוּא אבֵד.
5
כל המוֹכֵר פִקדוֹן על פי בית דין הרי זה מוֹכֵר לאחֵרים ואינוֹ מוֹכֵר לעצמוֹ,
מִפני החשד,
והדמים יהיוּ מוּנחין אצלוֹ,
ויֵש לוֹ להִשתמֵש בהן.
לפיכך הרי הוּא עליהן שוֹמֵר שכר,
אף על פי שעדין לֹא נִשתמֵש בהן.
6
המפקיד מעוֹת אֵצל השוּלחני אוֹ החנוני:
אִם היוּ צרוּרין וחתוּמין אוֹ קשוּרין קשר משוּנה הרי זה לֹא ישתמֵש בהן,
לפיכך אִם אבדוּ אוֹ נִגנבוּ,
אינוֹ חיב באחריוּתן; ואִם אינן חתוּמין ולֹא קשוּרין קשר משוּנה,
אף על פי שהֵן צרוּרין יֵש לוֹ להִשתמֵש בהן.
:לפיכך הוּא נעשה עליהן שוֹמֵר שכר,
ואִם אבדוּ אוֹ נִגנבוּ חיב באחריוּתן.
נאנסוּ, כגוֹן שאבדוּ בלִסטיס מזוּין הרי זה פטוּר.
7
במה דברים אמוּרים? קֹדם שיִשתמֵש בהן.
אבל אחר שנִשתמֵש בהן נִתחיֵב באחריוּתן ככל מִלוה שבעוֹלם,
עד שיחזירֵן לבעלים.
8
המפקיד מעוֹת אֵצל בעל הבית,
בין צרוּרין בין מוּתרין הרי זה לֹא ישתמֵש בהן.
לפיכך, אִם אבדוּ אוֹ נִגנבוּ אינוֹ חיב באחריוּתן; והוּא שיִטמנֵם בקרקע,
כמוֹ שבֵארנוּ.
9
המפקיד חבית אֵצל חבֵרוֹ,
בין שיִחדוּ לה הבעלים מקוֹם בין שלֹא יחדוּ לה מקוֹם,
וטִלטלה לצרכוֹ ונִשברה,
בין מִתוֹך ידוֹ נִשברה בין אחר שהחזירה לִמקוֹמה שיִחדוּ לה נִשברה חיב לשלֵם.
טִלטלה לצרכה,
בין שנִשברה מִתוֹך ידוֹ בין שנִשברה מִשהִניחה במקוֹם אחֵר הרי זה פטוּר.
10
אין מקבלין פִקדוֹנוֹת לֹא מִן הנשים ולֹא מִן העבדים ולֹא מִן התינוֹקוֹת.
קִבֵל מִן האִשה יחזיר לאִשה; מֵתה יחזיר לבעלה.
קִבֵל מִן העבד יחזיר לעבד; מֵת יחזיר לרבוֹ.
קִבֵל מִן הקטן יקנה לוֹ בוֹ סֵפר תוֹרה אוֹ דקל שיֹאכל פֵרוֹתיו.
וכוּלן שאמרוּ בִשעת מיתתן:
'של פלוֹני הֵן':
אִם נאמנין לוֹ יעשה כפֵרוּשן; ואִם לאו יחזיר ליוֹרשיהן.
11
הפִקדוֹן והאבֵדה לֹא נִתנוּ להִתבע אלא בִמקוֹמן.
כיצד? הִפקיד אצלוֹ בירוּשלים אינוֹ יכוֹל לתבעוֹ בנֹב.
ואִם החזיר לוֹ פִקדוֹנוֹ בנֹב מקבלוֹ מִמנוּ.
הִפקיד אצלוֹ ביִשוּב,
והֵביא לוֹ פִקדוֹנוֹ במִדבר אינוֹ מקבלוֹ מִמנוּ,
אלא יֹאמר לוֹ:
'הרי הוּא באחריוּתך עד שתחזירֵהוּ לי ביִשוּב,
כדרך שהִפקדתי אצלך ביִשוּב'.
12
המפקיד אֵצל חבֵרוֹ והלך בעל הפִקדוֹן לִמדינת הים,
והרי השוֹמֵר רוֹצה לפרֵש אוֹ לצֵאת בשירה יֵש מי שהוֹרה שאִם בא השוֹמֵר והֵביא הפִקדוֹן לבית דין,
נִפטר מֵאחריוּת שמירתוֹ.
וּדברים של טעם הֵן,
שאין אוֹסרין זה בִמדינה זוֹ מִפני פִקדוֹן של זה שברח,
ואי אפשר לוֹ להוֹליכוֹ עִמוֹ,
שמא יארעוֹ אֹנס ויהיה חיב באחריוּתוֹ.
וּבית דין מפקידין אוֹתוֹ ביד נאמן אצלם מִשוּם השֵב אבֵדה לבעלים.