1
כל פֵרוֹת האילן מברכין עליהן בתחִלה 'בוֹרֵא פרי העֵץ',
וּבסוֹף 'בוֹרֵא נפשוֹת רבוֹת',
חוּץ מֵחמֵשת המינים הכתוּבין בתוֹרה,
והֵן: ענבים,
ורִמוֹנים, וּתאֵנים,
וזיתים, וּתמרים,
שהוּא מברֵך עליהן בסוֹף ברכה אחת מֵעין שלֹש.
וכל פֵרוֹת הארץ והירקוֹת מברכין עליהן בתחִלה 'בוֹרֵא פרי האדמה',
וּלבסוֹף 'בוֹרֵא נפשוֹת רבוֹת'.
וּדברים שאין גִדוּליהן מִן הארץ,
כגוֹן בשר וּגבינה ודגים וּביצים וּמים וחלב וּדבש וכיוֹצֵא בהן בתחִלה מברֵך 'שהכֹל',
וּלבסוֹף 'בוֹרֵא נפשוֹת רבוֹת'.
והשוֹתה מים שלֹא לרוּוֹת צמאוֹ אינוֹ טעוּן ברכה לֹא לפניו ולֹא לאחריו.
2
הסוֹחֵט פֵרוֹת והוֹציא מֵהן משקין מברֵך עליהן בתחִלה 'שהכֹל',
וּלבסוֹף 'בוֹרֵא נפשוֹת רבוֹת',
חוּץ מִן הענבים והזיתים,
שעל היין הוּא מברֵך בתחִלה 'בוֹרֵא פרי הגפן' וּלבסוֹף ברכה אחת מֵעין שלֹש,
ועל השמן הוּא מברֵך בתחִלה 'בוֹרֵא פרי העֵץ'.
במה דברים אמוּרים? שהיה חוֹשֵש בִגרוֹנוֹ ושתה השמן עִם מי השלקוֹת וכיוֹצֵא בהן,
שהרי נהנה בִשתיתוֹ.
אבל אִם שתה השמן לבדוֹ אוֹ שלֹא היה חוֹשֵש בִגרוֹנוֹ מברֵך עליו 'שהכֹל',
שהרי לֹא נהנה בטעם השמן.
3
פֵרוֹת אוֹ ירקוֹת שדרכן להֵאכֵל חיים,
אִם בִשלן אוֹ שלקן מברֵך עליהן בתחִלה 'שהכֹל',
וּלבסוֹף 'בוֹרֵא נפשוֹת רבוֹת'.
וירקוֹת שדרכן להֵאכֵל שלוּקין,
כגוֹן כרוּב ולפת,
אִם אכלן חיים מברֵך עליהן בתחִלה 'שהכֹל'.
וּדברים שדרכן להֵאכֵל חיים וּמבוּשלין,
אכלן בין חיים בין מבוּשלין מברֵך עליהן בתחִלה ברכה הראוּיה להן:
אִם היוּ פֵרוֹת עֵץ מברֵך 'בוֹרֵא פרי העֵץ',
ואִם היוּ פֵרוֹת אדמה אוֹ ירקוֹת מברֵך 'בוֹרֵא פרי האדמה'.
4
ירקוֹת שדרכן להִשלֵק ששלקן מברֵך על מי שלק שלהן 'בוֹרֵא פרי האדמה',
והוּא ששלקן לִשתוֹת מימיהן,
שמימי שלקוֹת כשלקוֹת במקוֹם שדרכן לִשתוֹתן.
דבש תמרים מברכין עליו תחִלה 'שהכֹל'.
אבל תמרים שמִעכן בידוֹ והוֹציא גרעינין שלהן ועשין כמוֹ עִסה מברֵך עליהן בתחִלה 'בוֹרֵא פרי העֵץ',
וּלבסוֹף ברכה אחת מֵעין שלֹש.
5
הקנים המתוּקים שסוֹחטין אוֹתן וּמבשלין מימיהן עד שיִקפה וידמה למלח כל הגאוֹנים אמרוּ שמברכין עליו 'בוֹרֵא פרי האדמה',
וּמִקצת אמרוּ 'בוֹרֵא פרי העֵץ'.
וכֵן אמרוּ שהמוֹצֵץ אוֹתן קנים מברֵך 'בוֹרֵא פרי האדמה'.
ואני אוֹמֵר שאין זה פרי,
ואין מברכין עליו אלא 'שהכֹל',
לֹא יהיה דבש אֵלוּ הקנים שנִשתנה על ידי האוּר גדוֹל מִדבש תמרים שלֹא נִשתנה וּמברכין עליו 'שהכֹל'.
6
הקוֹר, והוּא רֹאש הדקל שהוּא כמוֹ עֵץ לבן מברֵך עליו בתחִלה 'שהכֹל'.
קפרֵס של צלף מברכין עליו 'בוֹרֵא פרי האדמה',
מִפני שאינוֹ פרי.
והאביוֹנוֹת של צלף,
הֵן הפרי שהֵן כצוּרת תמרים דקין קטנים מברֵך עליהם 'בוֹרֵא פרי העֵץ'.
7
הפִלפלין והזנגביל:
בִזמן שהֵן רטוּבין מברֵך עליהן תחִלה 'בוֹרֵא פרי האדמה'; אבל יבֵשים אינן טעוּנין ברכה לֹא לִפניהם ולֹא לאחריהן,
מִפני שהֵן תבלין ואינן אֹכל.
וכֵן אכלין שאינן ראוּיין לאכילה וּמשקין שאינן ראוּיין לִשתיה אינן טעוּנין ברכה לֹא לִפניהם ולֹא לאחריהן.
8
הפת שעִפשה,
ויין שהִקרים,
ותבשיל שעברה צוּרתוֹ,
והנוֹבלוֹת שהֵן פגין,
והשֵכר, והחֹמץ,
והגוֹבאי, והמלח,
והכמֵהין, והפִטריוֹת על כוּלן הוּא מברֵך תחִלה 'שהכֹל נִהיה בִדברוֹ'.
וכל שמברכין לפניו 'שהכֹל' מברכין לאחריו:
'בוֹרֵא נפשוֹת רבוֹת על כל מה שברא,
חי העוֹלמים'.
וכל הטעוּן ברכה לאחריו טעוּן ברכה לפניו.
9
שמרים שנתן עליהן שלֹשה והוֹציא ארבעה מברֵך עליהן 'בוֹרֵא פרי הגפן',
שזה יין מזוּג הוּא.
הוֹציא פחוֹת מֵארבעה,
אף על פי שיֵש בהן טעם יין מברֵך עליהן תחִלה 'שהכֹל'.
10
בֵרֵך על פֵרוֹת האילן 'בוֹרֵא פרי האדמה' יצא,
ועל פֵרוֹת הארץ 'בוֹרֵא פרי העֵץ' לֹא יצא.
ועל הכֹל,
אִם בֵרֵך 'שהכֹל נִהיה בִדברוֹ' יצא,
אפִלוּ על הפת ועל היין.
11
לקח כוֹס של שֵכר בידוֹ והִתחיל הברכה על מנת לוֹמר 'שהכֹל',
וטעה ואמר:
'בוֹרֵא פרי הגפן' אין מחזירין אוֹתוֹ.
וכֵן אִם היוּ לפניו פֵרוֹת הארץ,
והִתחיל הברכה על מנת לוֹמר 'בוֹרֵא פרי האדמה',
וטעה ואמר:
'בוֹרֵא פרי העֵץ' אין מחזירין אוֹתוֹ.
וכֵן אִם היה לפניו תבשיל של דגן,
וּפתח וּבֵרֵך על מנת לוֹמר 'בוֹרֵא מיני מזוֹנוֹת',
וטעה ואמר:
'המוֹציא לחם' יצא.
מִפני שבשעה שהִזכיר השֵם והמלכוּת שהֵן עִקר הברכה,
לֹא נִתכוֵּן אלא לברכה הראוּיה לאוֹתוֹ המין,
והוֹאיל ולֹא היה בעִקר הברכה טעוּת,
אף על פי שטעה בסוֹפה יצא,
ואין מחזירין אוֹתוֹ.
12
כל הברכוֹת האֵלוּ שנִסתפֵק לוֹ בהן אִם בֵרֵך אִם לֹא בֵרֵך אינוֹ חוֹזֵר וּמברֵך,
לֹא בתחִלה ולֹא בסוֹף,
מִפני שהֵן מִדִברי סוֹפרים.
שכח והִכניס אכלין לתוֹך פיו בלֹא ברכה:
אִם היוּ משקין בוֹלען,
וּמברֵך בסוֹף; ואִם היוּ פֵרוֹת שאִם זרקן ימאסוּ,
כגוֹן תוּתים וענבים מסלקן לצד אחד וּמברֵך,
ואחר כך בוֹלען; ואִם אינן נִמאסין,
כגוֹן פוֹלים ואפוּנים פוֹלטן מִפיו עד שיברֵך וּפיו פנוּי,
ואחר כך יֹאכל.
13
היוּ לפניו מינים הרבֵה:
אִם היוּ בִרכוֹתיהן שווֹת מברֵך על אחד מֵהן וּפוֹטֵר את השאר; ואִם אין בִרכוֹתיהן שווֹת מברֵך על כל אחד מֵהן ברכה הראוּיה לוֹ,
ואי זה מין שיִרצה להקדים,
מקדים. ואִם אינוֹ רוֹצה בזה יתֵר מִזה אִם יֵש ביניהן אחד מִשִבעת המינין,
עליו הוּא מברֵך תחִלה,
וכל הקוֹדֵם בפסוּק קוֹדֵם לברכה.
והשִבעה הֵן האמוּרין בפסוּק זה:
"ארץ חִטה וּשעֹרה וגפן וּתאֵנה ורִמוֹן ארץ זית שמן וּדבש" .
וּדבש זה הֵם התמרים.
והתמרים קוֹדמין לענבים,
שהתמרים שֵני ל"ארץ",
והענבים שלישי ל"ארץ".
14
ברכה אחת שמֵעין שלֹש של חמֵשת מיני הפֵרוֹת ושל יין היא של מיני הדגן,
אלא שעל הפֵרוֹת הוּא אוֹמֵר:
'על העֵץ ועל פרי העֵץ ועל תנוּבת השדה ועל ארץ חמדה' וכו',
ועל היין הוּא אוֹמֵר:
'על הגפן ועל פרי הגפן ועל תנוּבת השדה ועל ארץ חמדה' וכו',
וחוֹתֵם בִשתיהן:
'על הארץ ועל הפֵרוֹת'.
ואִם היה בארץ ישראֵל חוֹתֵם בהן:
'על הארץ ועל פֵרוֹתיה'.
ויֵש מי שמוֹסיף בברכה שמֵעין שלֹש קֹדם חתימה:
'כי אֵל טוֹב וּמֵטיב אתה',
שהוּא עין ברכה רביעית.
ויֵש מי שאוֹמֵר שלֹא תִקנוּ ברכה רביעית אלא בבִרכת המזוֹן בִלבד.
15
שתה יין ואכל תמרים ואכל תבשיל של חמֵשת מיני הדגן מברֵך באחרוֹנה ככה:
'ברוּך אתה יי אלֹהינוּ מלך העוֹלם,
על המִחיה ועל הכלכלה,
ועל הגפן ועל פרי הגפן,
ועל העֵץ ועל פרי העֵץ,
ועל תנוּבת השדה ועל ארץ חמדה טוֹבה וּרחבה שרצית והִנחלת את אבוֹתינוּ' וכו',
וחוֹתֵם: 'ברוּך אתה יי על הארץ ועל המִחיה והפֵרוֹת'.
16
אבל אִם אכל בשר ושתה יין מברֵך בסוֹף על זה בִפני עצמוֹ ועל זה בִפני עצמוֹ.
אכל תאֵנים אוֹ ענבים ותפוּחים ואגסים וכיוֹצֵא בהן מברֵך בסוֹף ברכה אחת מֵעין שלֹש,
והיא כוֹללת הכֹל,
מִפני שכוּלן פֵרוֹת העֵץ הֵן.
וכֵן כל כיוֹצֵא בהן.