1
הנוֹתֵן ביצים לבעל תרנגֹלין להוֹשיב התרנגֹלין עליהן עד שיֵצאוּ האפרוֹחים ויגדֵל אוֹתן בעל התרנגֹלין ויהיה הרוח ביניהן צריך להעלוֹת לוֹ שכר עמלוֹ וּמזוֹנוֹ.
:וכֵן השם עגלים וּסיחים על הרוֹעה לִהיוֹת מִתעסֵק בהן עד שיִגדלוּ והשכר לאמצע חיב להעלוֹת לוֹ שכר עמלוֹ וּמזוֹנוֹ בכל יוֹם,
וּמגדלים אוֹתן עד שיִהיוּ העגלים בני שלֹש שנים,
והחמוֹר עד שתִהיה טוֹענת.
ואינוֹ יכוֹל לִמכֹר שלֹא מִדעת חבֵרוֹ בתוֹך זמן זה.
:וכֵן השם בהֵמה על המפטֵם לִהיוֹת מפטֵם אוֹתה והשכר לאמצע צריך לִתֵן לוֹ שכר עמלוֹ וּמזוֹנוֹ.
ואִם אמר לוֹ:
'הרי הרֹאש' אוֹ 'האליה' 'שלך בעמלך יתֵר על מחצית השכר' מוּתר.
:היוּ למפטֵם בהֵמוֹת אחֵרוֹת שמפטֵם אוֹתם עִם זוֹ השוּמה אצלוֹ,
וכֵן אִם היוּ לוֹ עגלים וּסיחים אחֵרים אוֹ ביצים אחֵרוֹת שלוֹ,
הוֹאיל והוּא מִתעסֵק בשלוֹ וּבשל חבֵרוֹ,
אפִלוּ לֹא העלה לוֹ אלא דבר מוּעט בכל ימי השוּתפוּת הזֹאת דיוֹ,
וחוֹלֵק בשכר בשוה.
ואִם היה אריסוֹ,
הוֹאיל והוּא מִטפֵל בשלוֹ וּבשל בעל השדה אינוֹ צריך להעלוֹת לוֹ כלוּם.
2
השם עגלים וּסיחים אוֹ הוֹשיב תרנגֹלין אוֹ שם בהֵמה על הפטם למחצית שכר,
ולֹא העלה שכר הרי דינוֹ כדין העֵסק של מעוֹת:
רוֹאין בכמה שמוּ הבהֵמוֹת אוֹ הביצים וכמה הִרויחוּ,
ונוֹטֵל המִתעסֵק שני שלישי השכר; ואִם הִפסידוּ משלֵם שליש ההפסֵד.
3
שמין פרה וחמוֹר וכל דבר שדרכוֹ לעשוֹת ולאכֹל,
ויהיה השכר לאמצע בשוה; שאף על פי שזה מִתעסֵק,
הרי יֵש לוֹ רוח אחד לעצמוֹ בעבוֹדת הבהֵמה,
שהרי שוֹכֵר אוֹתה אוֹ עוֹבֵד בה ונהנה בִשכרה וּבעבוֹדתה.
ואין שמין עֵגל עִם אִמוֹ ולֹא סיח עִם אִמוֹ,
שהעֵגל והסיח אינוֹ עוֹשה כלוּם,
ויֵש בוֹ עֵסק.
4
השם בהֵמה לחבֵרוֹ עד מתי חיב להִטפֵל בה? באתוֹנוֹת שמוֹנה עשר חֹדש; וּבגוֹדרוֹת,
והֵן הצֹאן והבקר עשרים וארבעה חֹדש.
ואִם בא לחלֹק בתוֹך זמן זה חבֵרוֹ מעכֵב עליו,
מִפני שנִשתתפוּ סתם.
:לפי שאינוֹ דוֹמה טִפוּלה של שנה רִאשוֹנה,
שהוּא מרוּבה והרוח מוּעט,
שאינה מִשתמנת בתחִלה אלא בקֹשי,
לטִפוּלה של שנה האחרת,
שהוּא מוּעט והרוח מרוּבה,
שהרי היא מִשתמנת הרבֵה וּמוֹספת בכל יוֹם,
לפיכך מעכֵב עליו עד סוֹף שנה שניה.
:ילדה הבהֵמה השוּמה אצלוֹ הרי הנוֹלד מִכלל הרוח לאמצע.
וּמקוֹם שנהגוּ לגדֵל הוּלד יגדלוּ ואחר כך ימכרוּ,
וּמקוֹם שנהגוּ שלֹא לגדֵל חיב המִתעסֵק להִטפֵל בוּלדוֹת,
בדקה שלֹשים יוֹם וּבגסה חמִשים יוֹם,
וחוֹלקין.:רצה להִטפֵל בהן יתֵר על זמן זה שם אוֹתם בִפני שלֹשה ביוֹם שלֹשים וּביוֹם חמִשים,
וכל שירויחוּ אחר כֵן יטֹל המִתעסֵק שלֹשה חלקים,
וחבֵרוֹ רביע הרוח,
שהרי יֵש לוֹ חצי הוּלד,
וּמִפני שנִתעסֵק בחֵצי של חבֵרוֹ,
נוֹטֵל חצי אוֹתוֹ החֵצי,
הרי שלֹשה רבעים.
ואִם לֹא הִתנה כֵן בִפני שלֹשה הרי מחל,
והוּלדוֹת ביניהן בשוה כמוֹת שהֵן.
:מקוֹם שנהגוּ לעלוֹת שכר כתף לִמעוֹת העֵסק מעלין,
ויהיה כל השכר שנוֹטֵל המִתעסֵק בִשכר שנוֹשֵא על כתֵפוֹ בִכלל שכר המעוֹת.
וכֵן אִם דרכן להעלוֹת שכר הבהֵמה מעלין.
מקוֹם שנהגוּ להעלוֹת ולדוֹת בִשכר עמלוֹ מעלין.
וכל המִתעסֵק אוֹ המִשתתֵף סתם לֹא ישנה מִמִנהג המדינה.
5
ראוּבֵן שהיתה לוֹ שדה,
והוֹריד שִמעוֹן לתוֹכה לזרעה אוֹ לנטעה וּלהוֹציא עליה הוֹצאוֹת ולִמכֹר הפֵרוֹת,
וכל היתֵר על ההוֹצאה יהיה ביניהן,
בין שהִתנוּ שיחלקוּ בשוה בין שהִתנוּ שיִטֹל ראוּבֵן יתֵר,
בין שהיתה ההוֹצאה כוּלה מִשל ראוּבֵן בין שהיתה מִשל שִמעוֹן כל זה מוּתר,
ואין כאן אבק רִבית.
ושִמעוֹן המִטפֵל בעבוֹדת הארץ וּבהוֹצאה וּבִמכירת הפֵרוֹת הוּא הנִקרא עריס.
:עריס אוֹמֵר:
'למחצה ירדתי',
וּבעל השדה אוֹמֵר:
'לִשליש הוֹרדתיו' הוֹלכים אחר מִנהג המדינה,
וזה שטען שלֹא כמִנהג עליו להביא ראיה.
6
בעל שהוֹריד עריסין בנִכסי אִשתוֹ,
וגֵרשה: אִם היה הבעל עריס הוֹאיל ונִסתלֵק בעל,
נִסתלקוּ הֵם,
ואין להן מִן ההוֹצאה אלא שִעוּר השבח,
וּבִשבוּעה; ואִם אין הבעל עריס על דעת הארץ ירדוּ,
ושמין להן כעריס.
7
האחים אוֹ שאר היוֹרשים שלֹא חלקוּ ירוּשת מוֹרישן,
אלא כוּלן מִשתמשין בה ביחד הרי הֵן כשוּתפין לכל דבר.
ואחד מִן האחים אוֹ מִן השוּתפין שנפל לאוּמנוּת המלך הרוח לאמצע.
חלה אחד מֵהן ונִתרפֵא נִתרפֵא מִן האמצע.
ואִם חלה בִפשיעה,
כגוֹן שהלך בשלג אוֹ בחמה בימי החֹם עד שחלה,
וכל כיוֹצֵא בזה מִתרפֵא מִשל עצמוֹ.