1
שכיב מרע שאמר:
'בני פלוֹני יירשֵני' הרי זה יוֹרֵש אוֹתוֹ לבדוֹ,
ולֹא יירשוּ שאר הבנים.
וכֵן אִם אמר על בת בין הבנוֹת אוֹ אח בין האחים אוֹ שאר היוֹרשין דבריו קימין.
2
אבל הבריא אין דבריו קימין.
3
שכיב מרע שאמר:
'נכסי לִפלוֹני,
ואחריו לִפלוֹני' אין לשֵני אלא מה ששיֵר רִאשוֹן.
4
ואִם היה הרִאשוֹן ראוּי לירשוֹ,
כגוֹן שהיה בֵן מִכלל הבנים אין לשֵני כלוּם,
שכל לשוֹן מתנה ליוֹרֵש הרי היא כִלשוֹן ירוּשה,
וירוּשה אין לה הפסֵק,
ואף על פי שאמר 'ואחריך לִפלוֹני'.
5
אבל הבריא שנתן מתנת בריא על דרך זוֹ,
וכתב לזה:
'נכסי לך,
ואחריך לִפלוֹני' אין לשֵני אלא מה ששיֵר רִאשוֹן,
בין שהיה הרִאשוֹן ראוּי לירשוֹ בין שלֹא היה ראוּי לירשוֹ.
6
שכיב מרע שאמר:
'נכסי לך,
ואחריך לִפלוֹני',
והיה הרִאשוֹן ראוּי לירשוֹ,
וּפֵרֵש ואמר:
'לֹא מִשוּם ירוּשה אני נוֹתֵן לוֹ,
שאין לה הפסֵק,
אלא במתנה,
והרי הִפסקתיה' השֵני קוֹנה מה ששיֵר הרִאשוֹן.
לפיכך, אִם נתן המעוֹת על ידי שליש,
אוֹ שאמר:
'תנוּ לבני שקל בכל שבת,
ולאו מִשוּם ירוּשה אני נוֹתֵן להם,
והנִשאר מִן הנכסים אחר מוֹתם יהיה לִפלוֹני' אין נוֹתנין להן אלא שקל,
אף על פי שאינוֹ מספיק להן.
7
'נכסי לִפלוֹני,
ואחריו לִפלוֹני':
מֵת רִאשוֹן קנה שֵני; מֵת שֵני הרי אֵלוּ של יוֹרשי השֵני; מֵת השֵני בחיי הרִאשוֹן הרי הנכסים של יוֹרשי הרִאשוֹן.
8
אף על פי שאין לשֵני אלא מה ששיֵר הרִאשוֹן,
אסוּר לרִאשוֹן לִמכֹר ולִתֵן גוּפן,
אלא אוֹכֵל הפֵרוֹת עד שימוּת,
ויזכה השֵני.
9
ואִם עבר הרִאשוֹן וּמכר ונתן במתנה אין השֵני מוֹציא מיד הלקוֹחוֹת,
שאין לשֵני לֹא מִן הגוּף ולֹא מִן הפֵרוֹת אלא הנִשאר.
וכל המשיא עֵצה לרִאשוֹן לִמכֹר נִקרא רשע.
ואפִלוּ היוּ בהם עבדים והוֹציאן הרִאשוֹן לחֵרוּת,
אוֹ כֵלים ועשין תכריך למֵת מעשיו קימין.
10
במה דברים אמוּרים? בשמכר הרִאשוֹן אוֹ נתן מתנה לאחֵרים.
אבל אִם מכרן הרִאשוֹן אוֹ נתנן מתנה לִבנוֹ אוֹ לאחד מיוֹרשיו לֹא עשה כלוּם.
וכֵן אִם נתנן במתנת שכיב מרע אפִלוּ לאחֵרים לֹא עשה כלוּם,
שאין מתנת שכיב מרע קוֹנה אלא לאחר מיתה,
וּכשימוּת יקנה השֵני.
11
היה חוֹב על הרִאשוֹן אוֹ כתוּבת אִשה,
וּבאוּ לבית דין להִפרע מִנכסים אֵלוּ,
אף על פי שהרִאשוֹן קים אין בית דין מגבין אוֹתן מִגוּף הנכסים,
אלא מִן הפֵרוֹת בִלבד שמין להן.
:מֵת הרִאשוֹן,
וּבא בעל חוֹבוֹ ואִשתוֹ לִגבוֹת מִנכסים אֵלוּ אין מגבין להם כלוּם; אפִלוּ עשין הפוֹתיקי אוֹ שיִחדן לאִשתוֹ בִכתוּבתה אינן גוֹבין מִנכסים אֵלוּ כלוּם,
אלא הרי הֵן של שֵני.
12
שכיב מרע שאמר לאִשה פנוּיה:
'נכסי ליך,
ואחריך לִפלוֹני',
ועברה ונִשֵאת בעל לוֹקֵח הוּא,
ואין השֵני מוֹציא מיד הבעל.
היתה אֵשת איש כשנאמר לה 'ואחריך לִפלוֹני' השֵני מוֹציא מיד הבעל,
שכיון שזכת בנכסים על תנאי זה כשהיא נשוּאה,
נִמצא כאִלוּ אמר לה בפֵרוּש:
'אחריך יקנה פלוֹני,
לֹא הבעל'.
:לפיכך, אִם מכרה נכסים אֵלוּ כשהיא תחת בעלה,
וּמֵתה תחת בעלה יעמדוּ נכסים ביד הלוֹקֵח; שאִם יוֹציא בעל מיד לוֹקֵח מִפני שמכרה כשהיא נשוּאה,
הרי השֵני מוֹציא מיד הבעל,
והלוֹקֵח חוֹזֵר וּמוֹציא מיד השֵני,
שהרי מכרה לוֹ,
ואין לוֹ אלא מה ששיֵר רִאשוֹן,
ואין בִשלשתן מי שהוֹציא ממוֹן אלא הלוֹקֵח,
וּלפיכך תעמֹד בידוֹ.
:מעשה באחד שאמר:
'נכסי לאִמי,
ואחריה ליוֹרשי',
והיתה לוֹ בת נשוּאה,
וּמֵתה הבת בחיי הבעל וּבחיי אֵם אביה,
ואחר כך מֵתה הזקֵנה,
ואמרוּ חכמים:
אין הבעל יוֹרֵש אוֹתן הנכסים,
מִפני שהֵן ראוּיין לאִשתוֹ ולֹא זכת בהן האִשה אלא אחר שמֵתה.
:אבל אִלוּ הִניחה הבת בֵן אוֹ בת,
היוּ יוֹרשין הנכסים,
שמשמע 'יוֹרשי' אפִלוּ יוֹרשי יוֹרשיו.
ואִלוּ אמר:
'וּכשתמוּת הזקֵנה,
הרי הֵן לבִתי מֵעכשו' היה הבעל יוֹרֵש אוֹתן אחר מיתת אִשתוֹ.
13
הכוֹתֵב נכסיו לִבנוֹ לאחר מוֹתוֹ הרי הגוּף של בֵן מִזמן השטר,
והפֵרוֹת לאב עד שימוּת.
לפיכך האב אינוֹ יכוֹל לִמכֹר,
מִפני שהֵן נתוּנין לבֵן,
והבֵן אינוֹ יכוֹל לִמכֹר,
מִפני שהֵן בִרשוּת האב.
:מֵת האב והִניח פֵרוֹת מחוּברין לקרקע הרי הֵן של בֵן,
מִפני שדעתוֹ של אדם קרוֹבה אֵצל בנוֹ.
היוּ תלוּשין אוֹ שהִגיעוּ להִבצֵר הרי הֵן של יוֹרשין.
:עבר האב וּמכר מכוּרין עד שימוּת,
וּכשימוּת האב מוֹציא הבֵן מיד הלוֹקֵח.
ואִם היוּ שם פֵרוֹת מחוּברין שמין אוֹתן ללוֹקֵח,
ונוֹתֵן הבֵן דמיהן.
היוּ תלוּשין אוֹ שהִגיעוּ להִבצֵר הרי הֵן של לוֹקֵח.
:עבר הבֵן וּמכר אין ללוֹקֵח כלוּם עד שימוּת האב.
מכר הבֵן בחיי האב,
וּמֵת הבֵן ואחר כך מֵת האב כשימוּת האב יקנה הלוֹקֵח,
שאין לאב אלא פֵרוֹת,
וקִנין פֵרוֹת אינוֹ כקִנין הגוּף.
14
מתנת בריא שכתוּב בה:
'מֵהיוֹם וּלאחר מיתה' הרי היא כמתנת שכיב מרע,
שאינה קוֹנה אלא לאחר מיתה,
שמשמע דברים אֵלוּ שאף על פי שקנה הגוּף מֵהיוֹם,
אינוֹ זוֹכה בוֹ ואוֹכֵל פֵרוֹת אלא לאחרי מיתה.
15
שטר מתנה שכתוּב בוֹ שיִקנה פלוֹני שדה פלוֹנית לאחר מיתה,
בין שהיה בשטר קִנין בין שלֹא היה בוֹ קִנין,
כיון שכתוּב בוֹ זמן,
וּבִזמן זה חי היה הזמן מוֹכיח שמֵחיים הִקנה לוֹ,
ואינוֹ זוֹכה אלא לאחר מיתה; שאִלוּ היה בדעתוֹ להקנוֹת לוֹ בִשטר זה לאחר מיתה,
שאין שטר לאחר מיתה,
לֹא היה כוֹתֵב בוֹ זמן.
:לפיכך, אף על פי שאין כתוּב בוֹ 'מֵהיוֹם וּלאחר מיתה' קוֹנה לאחר מיתה.
וזה שכוֹתבין בכל המתנוֹת והמִמכרוֹת 'מֵעכשו',
ואף על פי שיֵש בשטר הזמן להרויח הדבר כוֹתבין כֵן,
ואף על פי שאינוֹ צריך.
16
בריא שנתן מתנה,
וכתב בשטר 'בחיים וּבמות' הרי זוֹ מתנה גמוּרה מֵחיים,
שהרי כתוּב בה 'בחיים'; וזה שכתב 'וּבמות',
כמוֹ שאוֹמֵר 'מֵעתה ועד עוֹלם' וּכמוֹ נוֹיי שטר הוּא זה.
17
הצדיקים הגמוּרים ואנשי מעשה לֹא יקבלוּ מתנה מֵאדם,
אלא בטוּחים ביי ברוּך שמוֹ,
לֹא בִנדיבים,
והרי נאמר:
"ושוֹנֵא מתנֹת יחיה" .
:בריך רחמנא דסיען