1
הנוֹתֵן מתנה לחבֵרוֹ אין המקבֵל זוֹכה בה אלא באחד מִן הדרכים שהקוֹנה זוֹכה בהן במִקחוֹ:
אִם מִטלטלין רוֹצה לִתֵן לוֹ עד שיגביה,
אוֹ שיִמשֹך דבר שאין דרכוֹ להגביה,
אוֹ יקנה באחד מִשאר הדברים שהמִטלטלין נִקנין בהן.
:ואִם קרקע אוֹ עבדים נתן לוֹ עד שיחזיק כדרך שמחזיק הלוֹקֵח,
אוֹ עד שיגיע שטר מתנה לידוֹ.
אבל בִדברים לֹא זכה המקבֵל,
אלא כל אחד מֵהן עדין יכוֹל לחזֹר בוֹ.
2
מחל לחבֵרוֹ חוֹב שהיה לוֹ עליו,
אוֹ נתן לוֹ הפִקדוֹן שהיה מוּפקד אצלוֹ הרי זוֹ מתנה הנִקנית בִדברים בִלבד,
ואינוֹ צריך דבר אחֵר כמוֹ שבֵארנוּ.
3
וכֵן האוֹמֵר לחבֵרוֹ:
'מנה שיֵש לי בידך,
תנֵהוּ לזה' קנה,
ואין אחד מֵהן יכוֹל לחזֹר בוֹ,
בין שנתן המנה לזה בחוֹב שהיה לוֹ אצלוֹ בין שנתנוֹ לוֹ מתנה,
בין שהיה המנה חוֹב אצלוֹ בין שהיה פִקדוֹן בידוֹ,
כמוֹ שבֵארנוּ.
4
כדרך שאין צריכין עֵדים לעִנין מקח וּמִמכר אלא לגלוֹת הדבר בִלבד,
אִם היתה שם טעינה וּכפירה,
כך במתנוֹת וּבִמחילוֹת אין צריכין עֵדים אלא מִפני המשקרין.
5
כשֵם שהמוֹכֵר צריך לסיֵם המִמכר,
כמוֹ שבֵארנוּ,
כך הנוֹתֵן.
כיצד? הכוֹתֵב לחבֵרוֹ:
'קרקע מִנכסי נתוּנה לך',
אוֹ שכתב לוֹ:
'כל נכסי קנוּיין לך חוּץ מִמִקצתן',
הוֹאיל ולֹא סיֵם הדבר שנתן לוֹ ואינוֹ ידוּע לֹא קנה כלוּם,
ואינוֹ יכוֹל לוֹמר לוֹ:
'תֵן לי פחוּת שבִנכסיך' עד שיסיֵם לוֹ המקוֹם שנתן לוֹ.
אבל אִם אמר לוֹ:
'חֵלק כך וכך בשדה פלוֹנית',
הוֹאיל וסיֵם השדה,
אף על פי שלֹא סיֵם החֵלק נוֹטֵל אוֹתוֹ חֵלק מִן הפחוּת שבאוֹתה השדה.
6
כל הנוֹתֵן מתנה על תנאי,
בין שהִתנה הנוֹתֵן בין שהִתנה המקבֵל,
והחזיק המקבֵל וזכה בה:
אִם נִתקיֵם התנאי נִתקימה המתנה,
ואִם לֹא נִתקיֵם התנאי בטלה המתנה,
ויחזיר פֵרוֹת שאכל; והוּא שיִהיה התנאי כראוּי.
7
כבר בֵארנוּ שכל התנאין שיֵש במתנוֹת אוֹ במקח וּבמִמכר צריך שיִהיה תנאי כפוּל,
והין קוֹדֵם ללאו,
וּתנאי קוֹדֵם למעשה,
ויהיה תנאי שאפשר לקימוֹ.
ואִם חסר אחד מִכל אֵלוּ התנאי בטֵל,
וּכאִלוּ אין שם תנאי.
8
וכל האוֹמֵר:
'על מנת' הרי זה כאוֹמֵר:
'מֵעכשיו', ואינוֹ צריך לִכפֹל התנאי.
:כזה הוֹרוּ מִקצת הגאוֹנים,
ולזה דעתי נוֹטה.
ורבוֹתי הוֹרוּ שאין צריך לִכפֹל את התנאי וּלהקדים הין ללאו,
אלא בגִטין וקִדוּשין בִלבד; ואין לדבר זה ראיה.
9
הנוֹתֵן מתנה על מנת להחזיר הרי זוֹ מתנה; בין שהִתנה להחזירה מיד,
בין שהִתנה להחזירה לִזמן קצוּב,
אוֹ כל ימי חייו של אחד מֵהן,
אוֹ כל ימי חייו של פלוֹני הרי זוֹ מתנה,
בין במִטלטלין בין בקרקע,
ואוֹכֵל פֵרוֹת כל זמן המתנה.
10
האוֹמֵר לחבֵרוֹ:
'שוֹר זה נתוּן לך במתנה על מנת שתחזירֵהוּ',
הִקדישוֹ והחזירוֹ הרי זה מוּקדש וּמוּחזר.
אמר לוֹ:
'על מנת שתחזירֵהוּ לי' אינוֹ קדוֹש,
שלֹא הִתנה עליו אלא שיחזיר לוֹ דבר הראוּי לוֹ.
וכֵן כל כיוֹצֵא בזה.
11
אסוּר לישראֵל לִתֵן מתנת חִנם לגוֹי,
אבל נוֹתֵן הוּא לגֵר תוֹשב,
שנאמר: "לגֵר אשר בִשעריך תִתננה ואכלה אוֹ מכֹר לנכרי" בִמכירה לֹא במתנה,
אבל לגֵר תוֹשב בין בִמכירה בין במתנה,
מִפני שאתה מצוּוּה להחיוֹתוֹ,
שנאמר: "גֵר ותוֹשב וחי עִמך" ,
כלוֹמר לֹא יהיה זה העני פחוּת מִגֵר תוֹשב שהוּא חי עִמך.
12
הנוֹתֵן מתנה לעבד אוֹ לאִשה קנה הבעל והאדוֹן,
אלא שהאדוֹן קוֹנה הגוּף והבעל קוֹנה אוֹתה לפֵרוֹת.
13
נתן מתנה לאִשה על מנת שאין לבעלה בה רשוּת,
וּלעבד על מנת שאין לרבוֹ בה רשוּת קנה האדוֹן וקנה הבעל.
:אבל הנוֹתֵן מתנה לאִשה אוֹ לעבד,
והִתנה הנוֹתֵן בגוּפה של מתנה שתִהיה לכך וּלכך לֹא קנה האדוֹן ולֹא קנה הבעל.
14
כיצד? הנוֹתֵן מתנה לאִשה ואמר לה:
'הרי המעוֹת האֵלוּ נתוּנים לך במתנה על מנת שתֹאכלי בהם ותִשתי' אוֹ 'על מנת שתִלבשי בהם' אוֹ 'על מנת שתעשי בהם מה שתִרצי' 'בלֹא רשוּת בעליך' לֹא קנה הבעל.
וכֵן אִם אמר לעבד:
'על מנת שתֹאכל בהם ותִשתה',
'על מנת שתֵצֵא בהן לחֵרוּת' לֹא קנה אדוֹן.
וכֵן כל כיוֹצֵא בזה.
15
הנוֹתֵן כל נכסיו לעבדוֹ מתנה קנה עצמוֹ ויצא בן חוֹרין,
וקנה שאר הנכסים.
ואִם שיֵר כל שהוּא,
אפִלוּ מִטלטלין לֹא קנה כלוּם,
שאין זה גֵט חֵרוּת גמוּר,
שהרי שיֵר בוֹ בגֵט,
וּמִתוֹך שלֹא נִשתחרֵר לֹא קנה כלוּם.