1
נִכסי גֵר שאין לוֹ יוֹרשים,
ונִכסי ההפקֵר,
ושדה שמכרה הגוֹי לישראֵל ועדין לֹא החזיק בה כוּלם דינם שוה:
כל המחזיק בהן בדרך מִדרכי החזקה שבֵארנוּ בהִלכוֹת מכירה קנה,
חוּץ מֵאכילת הפֵרוֹת.
2
כיצד? הלוֹקֵח קרקע מֵחבֵרוֹ והחזיק בה באכילת פֵרוֹתיה קנה,
כמוֹ שבֵארנוּ.
אבל בנִכסי ההפקֵר אוֹ נִכסי הגֵר,
אפִלוּ אכל פֵרוֹת האילן כמה שנים לֹא קנה לֹא גוּף האילן ולֹא גוּף הקרקע,
עד שיעשה מעשה בגוּף הארץ אוֹ יעבֹד עבוֹדה באילן.
:וּמעשה באִשה אחת שאכלה פֵרוֹת דקל שלֹש עשרֵה שנה,
וּבא אחֵר והחזיק באילן בעבוֹדה שעבד בגוּף האילן,
וּבא מעשה לִפני חכמים,
ואמרוּ: זה האחרוֹן קנה.
3
יֵש דברים רבים שאִם החזיק בהן הלוֹקֵח לֹא קנה עדין,
ואִם החזיק באחד מֵהן בנִכסי הגֵר אוֹ נִכסי הפקֵר וכיוֹצֵא בהן קנה.
כיצד? המוֹצֵא פלטוֹרין גדוֹלים בנוּיים בנִכסי הגֵר,
וסיֵד בהן סיוּד אחֵר אוֹ כיֵר בהן כיוּר אחֵר,
כמוֹ אמה אוֹ יתֵר כנגד הפתח קנה.
4
הצר צוּרה בנִכסי הגֵר קנה.
המציע מצעוֹת בנִכסי הגֵר קנה.
הנר את השדה בנִכסי הגֵר קנה.
:המפצֵל זמוֹרוֹת הגפן אוֹ שריגי האילנוֹת וכפוֹת התמרים בנִכסי הגֵר:
אִם דעתוֹ לעבוֹדת האילן קנהוּ; ואִם דעתוֹ להאכיל העֵצים לבהֵמה לֹא קנה.
5
כיצד? היה כוֹרֵת מִכאן וּמִכאן הרי חזקתוֹ שנִתכוֵּן לעבוֹדת האילן.
היה כוֹרֵת מֵרוּח אחת אינוֹ מִתכוֵּן אלא לעֵצים.
:וכֵן המלקֵט עֵצים ועשבים מִן השדה:
אִם דעתוֹ לתקֵן הארץ קנה; ואִם לעֵצים לֹא קנה.
6
כיצד? לִקֵט הגס והדק הרי זה בחזקת שכוּנתוֹ לתקֵן את הארץ.
לִקֵט הגס הגס הרי זה בחזקת שנִתכוֵּן לעֵצים.
:וכֵן המשוה פני הארץ:
אִם דעתוֹ לתקֵן הארץ קנה; ואִם דעתוֹ להשווֹת מקוֹם שיעמיד בוֹ גֹרן לֹא קנה.
7
כיצד? היה לוֹקֵח עפר המקוֹם הגבֹה ונוֹתנוֹ למקוֹם הנמוּך הרי זה מתקֵן הארץ.
ראינוּהוּ שאינוֹ מקפיד על זה,
אלא משליך העפר והצרוֹרוֹת בכל מקוֹם בלֹא הקפדה הרי זה בחזקת שאינוֹ מִתכוֵּן אלא להשווֹת מקוֹם לדיש.
:וכֵן הפוֹתֵח מים לתוֹך הארץ:
אִם לתקֵן הארץ קנה; ואִם לצוּד הדגים לֹא קנה.
8
כיצד? עשה מקוֹם שיִכנסוּ בוֹ המים בִלבד הרי זה מִתכוֵּן לתקֵן הארץ.
עשה שני פתחים,
אחד להכניס ואחד להוֹציא הרי זה מִתכוֵּן לצוּד דגים.
9
הבוֹנה פלטוֹרין גדוֹלים בנִכסי הגֵר,
וּבא אחֵר והעמיד להן דלתוֹת קנה האחרוֹן,
שהרִאשוֹן לֹא עשה בגוּף הארץ כלוּם,
והרי הוּא כמי שעשה גל של אבנים על גב הארץ,
שאינוֹ קוֹנה,
שהרי לֹא הוֹעיל בגדֵר זה,
מִפני שהוּא רחב ביוֹתֵר וּמפוּלש,
ואין צוּרת אוֹתוֹ הבִנין מוֹעלת עד שיעמיד דלתוֹת.
10
המֵפיץ זרע לתוֹך התלמים לֹא קנה,
שבעֵת שהִשליך הזרע לֹא הִשביח כלוּם,
וּבעֵת שצמח והִשביח שבח הבא מֵאֵליו הוּא,
ואינוֹ קוֹנה.
11
היתה מחִצה בנִכסי הגֵר,
וּבא זה ועשה מחִצה אחרת על גבה לֹא קנה,
ואפִלוּ נִבלעה מחִצה התחתוֹנה והרי העליוֹנה קימת,
שבעֵת שבנה לֹא הוֹעיל,
וּבעֵת שהוֹעיל,
מֵאֵליו בא המעשה.
12
המחזיק בנִכסי הגֵר וּבהפקֵר והוּא אין דעתוֹ לִקנוֹת,
אף על פי שבנה וגדר לֹא קנה.
13
העוֹדֵר בנִכסי הגֵר וּכסבוּר שהֵן שלוֹ לֹא קנה.
עדר בנִכסי גֵר זה וּכסבוּר שהֵן של גֵר אחֵר,
הוֹאיל ונִתכוֵּן במעשיו אֵלוּ לִקנוֹת מִן ההפקֵר הרי זה קנה.
14
היה משכוֹן ישראֵל ביד הגֵר,
וּכשמֵת הגֵר בא ישראֵל אחֵר והחזיק במשכוֹן מוֹציאין אוֹתוֹ מידוֹ,
שכיון שמֵת הגֵר בטל שִעבוּדוֹ.
15
היה משכוֹן הגֵר ביד ישראֵל,
וּבא ישראֵל אחֵר והחזיק בוֹ לוֹקֵח מִמנוּ הרִאשוֹן כנגד מעוֹתיו,
והאחרוֹן קוֹנה את השאר.
16
במה דברים אמוּרים? בשלֹא היה המשכוֹן בחצר הרִאשוֹן.
אבל אִם היה בחצֵרוֹ חצֵרוֹ קוֹנה לוֹ שלֹא מִדעתוֹ,
כמוֹ שבֵארנוּ בעִנין מציאה,
ואין לזה האחרוֹן כלוּם.
17
גֵר שמֵת וּבִזבזוּ ישראֵל את נכסיו,
והיוּ בהן עבדים גדוֹלים קנוּ עצמן בני חוֹרין.
אבל העבדים הקטנים הרי הֵן כבהֵמה,
וכל המחזיק בהן זכה.
וּכבר בֵארנוּ דרכי החזקה שיִקנוּ בה העבדים.
18
גֵר שמֵת וּבִזבזוּ ישראֵל את נכסיו,
ושמעוּ שעדין לֹא מֵת אוֹ שיֵש לוֹ בֵן אוֹ שאִשתוֹ מעוּברת כוּלן חיבין להחזיר.
החזירוּ כוּלן ואחר כך שמעוּ ששמוּעה הרִאשוֹנה אמת היתה,
וּברִאשוֹנה מֵת אוֹ מֵת בנוֹ מִקֹדם אוֹ הִפילה אִשתוֹ כל המחזיק בשניה קנה,
וּברִאשוֹנה לֹא קנה.