פרק כב

חָבִית שֶׁנִּשְׁבְּרָה,

מַצִּילִין הֵימֶנָּה מְזוֹן שָׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת,

וְאוֹמֵר לַאֲחֵרִים,

בֹּאוּ וְהַצִּילוּ לָכֶם,

וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִסְפֹּג.

אֵין סוֹחֲטִין אֶת הַפֵּרוֹת לְהוֹצִיא מֵהֶן מַשְׁקִין,

וְאִם יָצְאוּ מֵעַצְמָן,

אֲסוּרִין.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר,

אִם לְאֳכָלִין,

הַיּוֹצֵא מֵהֶן מֻתָּר,

וְאִם לְמַשְׁקִין,

הַיּוֹצֵא מֵהֶן אָסוּר.

חַלּוֹת דְּבַשׁ שֶׁרִסְּקָן מֵעֶרֶב שַׁבָּת וְיָצְאוּ מֵעַצְמָן,

אֲסוּרִין.

וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מַתִּיר:

כֹּל שֶׁבָּא בְחַמִּין מֵעֶרֶב שַׁבָּת,

שׁוֹרִין אוֹתוֹ בְחַמִּין בְּשַׁבָּת,

וְכֹל שֶׁלֹּא בָא בְחַמִּין מֵעֶרֶב שַׁבָּת,

מְדִיחִין אוֹתוֹ בְחַמִּין בְּשַׁבָּת,

חוּץ מִן הַמָּלִיחַ הַיָּשָׁן,

וְדָגִים מְלוּחִים קְטַנִּים וְקוּלְיָס הָאִסְפָּנִין,

שֶׁהֲדָחָתָן זוֹ הִיא גְמַר מְלַאכְתָּן:

שׁוֹבֵר אָדָם אֶת הֶחָבִית לֶאֱכֹל הֵימֶנָּה גְרוֹגָרוֹת,

וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְכַּוֵּן לַעֲשׂוֹת כְּלִי.

וְאֵין נוֹקְבִים מְגוּפָה שֶׁל חָבִית,

דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה.

וַחֲכָמִים מַתִּירִין.

וְלֹא יִקְּבֶנָּה מִצִּדָּהּ.

וְאִם הָיְתָה נְקוּבָה,

לֹא יִתֵּן עָלֶיהָ שַׁעֲוָה,

מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְמָרֵחַ.

אָמַר רַבִּי יְהוּדָה,

מַעֲשֶׂה בָא לִפְנֵי רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי בַּעֲרָב,

וְאָמַר,

חוֹשְׁשָׁנִי לוֹ מֵחַטָּאת:

נוֹתְנִין תַּבְשִׁיל לְתוֹךְ הַבּוֹר בִּשְׁבִיל שֶׁיְּהֵא שָׁמוּר,

וְאֶת הַמַּיִם הַיָּפִים בָּרָעִים בִּשְׁבִיל שֶׁיִּצַּנּוּ,

וְאֶת הַצּוֹנֵן בַּחַמָּה בִּשְׁבִיל שֶׁיֵּחַמּוּ.

מִי שֶׁנָּשְׁרוּ כֵלָיו בַּדֶּרֶךְ בְּמַיִם,

מְהַלֵּךְ בָּהֶן וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ.

הִגִּיעַ לֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה,

שׁוֹטְחָן בַּחַמָּה,

אֲבָל לֹא כְנֶגֶד הָעָם:

הָרוֹחֵץ בְּמֵי מְעָרָה וּבְמֵי טְבֶרְיָא וְנִסְתַּפֵּג,

אֲפִלּוּ בְעֶשֶׂר אֲלוּנְטִיאוֹת,

לֹא יְבִיאֵם בְּיָדוֹ.

אֲבָל עֲשָׂרָה בְנֵי אָדָם מִסְתַּפְּגִין בַּאֲלוּנְטִית אַחַת פְּנֵיהֶם יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם,

וּמְבִיאִין אוֹתָהּ בְּיָדָן:

סָכִין וּמְמַשְׁמְשִׁין בִּבְנֵי מֵעַיִם,

אֲבָל לֹא מִתְעַמְּלִין וְלֹא מִתְגָּרְדִין.

אֵין יוֹרְדִין לְקוֹרְדִּימָה,

וְאֵין עוֹשִׂין אַפִּקְטְוִזִין,

וְאֵין מְעַצְּבִין אֶת הַקָּטָן,

וְאֵין מַחֲזִירִין אֶת הַשֶּׁבֶר.

מִי שֶׁנִּפְרְקָה יָדוֹ וְרַגְלוֹ,

לֹא יִטְרְפֵם בְּצוֹנֵן,

אֲבָל רוֹחֵץ הוּא כְדַרְכּוֹ,

וְאִם נִתְרַפָּא נִתְרַפָּא: