פרק כא

נוֹטֵל אָדָם אֶת בְּנוֹ וְהָאֶבֶן בְּיָדוֹ,

וְכַלְכַּלָּה וְהָאֶבֶן בְּתוֹכָהּ.

וּמְטַלְטְלִין תְּרוּמָה טְמֵאָה עִם הַטְּהוֹרָה וְעִם הַחֻלִּין.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר,

אַף מַעֲלִין אֶת הַמְדֻמָּע בְּאֶחָד וּמֵאָה:

הָאֶבֶן שֶׁעַל פִּי הֶחָבִית,

מַטָּהּ עַל צִדָּהּ וְהִיא נוֹפֶלֶת.

הָיְתָה בֵין הֶחָבִיּוֹת,

מַגְבִּיהַּ וּמַטָּהּ עַל צִדָּהּ וְהִיא נוֹפֶלֶת.

מָעוֹת שֶׁעַל הַכַּר,

נוֹעֵר אֶת הַכַּר וְהֵן נוֹפְלוֹת.

הָיְתָה עָלָיו לַשְׁלֶשֶׁת,

מְקַנְּחָהּ בִּסְמַרְטוּט.

הָיְתָה שֶׁל עוֹר,

נוֹתְנִין עָלֶיהָ מַיִם עַד שֶׁתִּכְלֶה:

בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים,

מַגְבִּיהִין מִן הַשֻּׁלְחָן עֲצָמוֹת וּקְלִפִּין.

וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים,

נוֹטֵל אֶת הַטַּבְלָה כֻלָּהּ וּמְנַעֲרָהּ.

מַעֲבִירִין מִלִּפְנֵי הַשֻּׁלְחָן פֵּרוּרִין פָּחוֹת מִכַּזַּיִת וְשֵׂעָר שֶׁל אֲפוּנִין וְשֵׂעָר שֶׁל עֲדָשִׁים,

מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַאֲכַל בְּהֵמָה.

סְפוֹג,

אִם יֶשׁ לוֹ עוֹר בֵּית אֲחִיזָה,

מְקַנְּחִין בּוֹ,

וְאִם לָאו,

אֵין מְקַנְּחִין בּוֹ.

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ,

נִטָּל בְּשַׁבָּת,

וְאֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה: