פרק כ

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר,

תּוֹלִין אֶת הַמְשַׁמֶּרֶת בְּיוֹם טוֹב,

וְנוֹתְנִין לַתְּלוּיָה בְשַׁבָּת.

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים,

אֵין תּוֹלִין אֶת הַמְשַׁמֶּרֶת בְּיוֹם טוֹב,

וְאֵין נוֹתְנִין לַתְּלוּיָה בְשַׁבָּת,

אֲבָל נוֹתְנִין לַתְּלוּיָה בְיוֹם טוֹב:

נוֹתְנִין מַיִם עַל גַּבֵּי הַשְּׁמָרִים בִּשְׁבִיל שֶׁיִּצַּלּוּ,

וּמְסַנְּנִין אֶת הַיַּיִן בְּסוּדָרִין וּבִכְפִיפָה מִצְרִית,

וְנוֹתְנִין בֵּיצָה בִמְסַנֶּנֶת שֶׁל חַרְדָּל,

וְעוֹשִׂין אֵנוּמְלִין בְּשַׁבָּת.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר,

בְּשַׁבָּת,

בְּכוֹס,

בְּיוֹם טוֹב,

בְּלָגִין,

וּבַמּוֹעֵד,

בְּחָבִית.

רַבִּי צָדוֹק אוֹמֵר,

הַכֹּל לְפִי הָאוֹרְחִין:

אֵין שׁוֹרִין אֶת הַחִלְתִּית בְּפוֹשְׁרִין,

אֲבָל נוֹתֵן לְתוֹךְ הַחֹמֶץ.

וְאֵין שׁוֹרִין אֶת הַכַּרְשִׁינִין וְלֹא שָׁפִין אוֹתָן,

אֲבָל נוֹתֵן לְתוֹךְ הַכְּבָרָה אוֹ לְתוֹךְ הַכַּלְכַּלָּה.

אֵין כּוֹבְרִין אֶת הַתֶּבֶן בִּכְבָרָה,

וְלֹא יִתְּנֶנּוּ עַל גַּבֵּי מָקוֹם גָּבוֹהַּ בִּשְׁבִיל שֶׁיֵּרֵד הַמֹּץ,

אֲבָל נוֹטֵל הוּא בִכְבָרָה וְנוֹתֵן לְתוֹךְ הָאֵבוּס:

גּוֹרְפִין מִלִּפְנֵי הַפְּטָם,

וּמְסַלְּקִין לִצְדָדִין מִפְּנֵי הָרְעִי,

דִּבְרֵי רַבִּי דוֹסָא.

וַחֲכָמִים אוֹסְרִין.

נוֹטְלִין מִלִּפְנֵי בְהֵמָה זוֹ וְנוֹתְנִין לִפְנֵי בְהֵמָה זוֹ בְּשַׁבָּת:

הַקַּשׁ שֶׁעַל גַּבֵּי הַמִּטָּה,

לֹא יְנַעְנְעוֹ בְיָדוֹ,

אֶלָּא מְנַעְנְעוֹ בְגוּפוֹ.

וְאִם הָיָה מַאֲכַל בְּהֵמָה,

אוֹ שֶׁהָיָה עָלָיו כַּר אוֹ סָדִין,

מְנַעְנְעוֹ בְיָדוֹ.

מַכְבֵּשׁ שֶׁל בַּעֲלֵי בָתִּים,

מַתִּירִין,

אֲבָל לֹא כוֹבְשִׁין.

וְשֶׁל כּוֹבְסִין,

לֹא יִגַּע בּוֹ.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר,

אִם הָיָה מֻתָּר מֵעֶרֶב שַׁבָּת,

מַתִּיר אֶת כֻּלּוֹ וְשׁוֹמְטוֹ: