פרק א

משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי,

וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ,

וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים,

וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים,

וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה.

הֵם אָמְרוּ שְׁלשָׁה דְבָרִים,

הֱווּ מְתוּנִים בַּדִּין,

וְהַעֲמִידוּ תַלְמִידִים הַרְבֵּה,

וַעֲשׂוּ סְיָג לַתּוֹרָה:

שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק הָיָה מִשְּׁיָרֵי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה.

הוּא הָיָה אוֹמֵר,

עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד,

עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל גְּמִילוּת חֲסָדִים:

אַנְטִיגְנוֹס אִישׁ סוֹכוֹ קִבֵּל מִשִּׁמְעוֹן הַצַּדִּיק.

הוּא הָיָה אוֹמֵר,

אַל תִּהְיוּ כַעֲבָדִים הַמְשַׁמְּשִׁין אֶת הָרַב עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס,

אֶלָּא הֱווּ כַעֲבָדִים הַמְשַׁמְּשִׁין אֶת הָרַב שֶׁלֹּא עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס,

וִיהִי מוֹרָא שָׁמַיִם עֲלֵיכֶם:

יוֹסֵי בֶן יוֹעֶזֶר אִישׁ צְרֵדָה וְיוֹסֵי בֶן יוֹחָנָן אִישׁ יְרוּשָׁלַיִם קִבְּלוּ מֵהֶם.

יוֹסֵי בֶן יוֹעֶזֶר אִישׁ צְרֵדָה אוֹמֵר,

יְהִי בֵיתְךָ בֵית וַעַד לַחֲכָמִים,

וֶהֱוֵי מִתְאַבֵּק בַּעֲפַר רַגְלֵיהֶם,

וֶהֱוֵי שׁוֹתֶה בְצָמָא אֶת דִּבְרֵיהֶם:

יוֹסֵי בֶן יוֹחָנָן אִישׁ יְרוּשָׁלַיִם אוֹמֵר,

יְהִי בֵיתְךָ פָתוּחַ לִרְוָחָה,

וְיִהְיוּ עֲנִיִּים בְּנֵי בֵיתֶךָ,

וְאַל תַּרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה.

בְּאִשְׁתּוֹ אָמְרוּ,

קַל וָחֹמֶר בְּאֵשֶׁת חֲבֵרוֹ.

מִכָּאן אָמְרוּ חֲכָמִים,

כָּל זְמַן שֶׁאָדָם מַרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה,

גּוֹרֵם רָעָה לְעַצְמוֹ,

וּבוֹטֵל מִדִּבְרֵי תוֹרָה,

וְסוֹפוֹ יוֹרֵשׁ גֵּיהִנֹּם:

יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה וְנִתַּאי הָאַרְבֵּלִי קִבְּלוּ מֵהֶם.

יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה אוֹמֵר,

עֲשֵׂה לְךָ רַב,

וּקְנֵה לְךָ חָבֵר,

וֶהֱוֵי דָן אֶת כָּל הָאָדָם לְכַף זְכוּת:

נִתַּאי הָאַרְבֵּלִי אוֹמֵר,

הַרְחֵק מִשָּׁכֵן רָע,

וְאַל תִּתְחַבֵּר לָרָשָׁע,

וְאַל תִּתְיָאֵשׁ מִן הַפֻּרְעָנוּת:

יְהוּדָה בֶן טַבַּאי וְשִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטָח קִבְּלוּ מֵהֶם.

יְהוּדָה בֶן טַבַּאי אוֹמֵר,

אַל תַּעַשׂ עַצְמְךָ כְעוֹרְכֵי הַדַּיָּנִין.

וּכְשֶׁיִּהְיוּ בַעֲלֵי דִינִין עוֹמְדִים לְפָנֶיךָ,

יִהְיוּ בְעֵינֶיךָ כִרְשָׁעִים.

וּכְשֶׁנִּפְטָרִים מִלְּפָנֶיךָ,

יִהְיוּ בְעֵינֶיךָ כְזַכָּאִין,

כְּשֶׁקִּבְּלוּ עֲלֵיהֶם אֶת הַדִּין:

שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטָח אוֹמֵר,

הֱוֵי מַרְבֶּה לַחְקֹר אֶת הָעֵדִים,

וֶהֱוֵי זָהִיר בִּדְבָרֶיךָ,

שֶׁמָּא מִתּוֹכָם יִלְמְדוּ לְשַׁקֵּר:

שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן קִבְּלוּ מֵהֶם.

שְׁמַעְיָה אוֹמֵר,

אֱהֹב אֶת הַמְּלָאכָה,

וּשְׂנָא אֶת הָרַבָּנוּת,

וְאַל תִּתְוַדַּע לָרָשׁוּת:

אַבְטַלְיוֹן אוֹמֵר,

חֲכָמִים,

הִזָּהֲרוּ בְדִבְרֵיכֶם,

שֶׁמָּא תָחוּבוּ חוֹבַת גָּלוּת וְתִגְלוּ לִמְקוֹם מַיִם הָרָעִים,

וְיִשְׁתּוּ הַתַּלְמִידִים הַבָּאִים אַחֲרֵיכֶם וְיָמוּתוּ,

וְנִמְצָא שֵׁם שָׁמַיִם מִתְחַלֵּל:

הִלֵּל וְשַׁמַּאי קִבְּלוּ מֵהֶם.

הִלֵּל אוֹמֵר,

הֱוֵי מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַהֲרֹן,

אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם,

אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת וּמְקָרְבָן לַתּוֹרָה:

הוּא הָיָה אוֹמֵר,

נָגֵד שְׁמָא,

אָבֵד שְׁמֵהּ.

וּדְלֹא מוֹסִיף,

יָסֵף.

וּדְלֹא יָלֵיף,

קְטָלָא חַיָּב.

וּדְאִשְׁתַּמֵּשׁ בְּתָגָא,

חָלֵף:

הוּא הָיָה אוֹמֵר,

אִם אֵין אֲנִי לִי,

מִי לִי.

וּכְשֶׁאֲנִי לְעַצְמִי,

מָה אֲנִי.

וְאִם לֹא עַכְשָׁיו,

אֵימָתָי:

שַׁמַּאי אוֹמֵר,

עֲשֵׂה תוֹרָתְךָ קֶבַע.

אֱמֹר מְעַט וַעֲשֵׂה הַרְבֵּה,

וֶהֱוֵי מְקַבֵּל אֶת כָּל הָאָדָם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת:

רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיָה אוֹמֵר,

עֲשֵׂה לְךָ רַב,

וְהִסְתַּלֵּק מִן הַסָּפֵק,

וְאַל תַּרְבֶּה לְעַשֵּׂר אֹמָדוֹת:

שִׁמְעוֹן בְּנוֹ אוֹמֵר,

כָּל יָמַי גָּדַלְתִּי בֵין הַחֲכָמִים,

וְלֹא מָצָאתִי לַגּוּף טוֹב אֶלָּא שְׁתִיקָה.

וְלֹא הַמִּדְרָשׁ הוּא הָעִקָּר,

אֶלָּא הַמַּעֲשֶׂה.

וְכָל הַמַּרְבֶּה דְבָרִים,

מֵבִיא חֵטְא:

רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר,

עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד,

עַל הַדִּין וְעַל הָאֱמֶת וְעַל הַשָּׁלוֹם,

שֶׁנֶּאֱמַר

(זכריה ח)

אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם: