פרק ג

שִׁבְעַת יָמִים קֹדֶם לִשְׂרֵפַת הַפָּרָה מַפְרִישִׁין כֹּהֵן הַשּׂוֹרֵף אֶת הַפָּרָה מִבֵּיתוֹ לַלִּשְׁכָּה שֶׁעַל פְּנֵי הַבִּירָה,

צָפוֹנָה מִזְרָחָה,

וּבֵית אֶבֶן הָיְתָה נִקְרֵאת,

וּמַזִּין עָלָיו כָּל שִׁבְעַת הַיָּמִים מִכָּל חַטָּאוֹת שֶׁהָיוּ שָׁם.

רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר,

לֹא הָיוּ מַזִּין עָלָיו אֶלָּא בַשְּׁלִישִׁי וּבַשְּׁבִיעִי בִּלְבָד.

רַבִּי חֲנִינָא סְגָן הַכֹּהֲנִים אוֹמֵר,

עַל הַכֹּהֵן הַשּׂוֹרֵף אֶת הַפָּרָה,

מַזִּין כָּל שִׁבְעַת הַיָּמִים.

וְעַל שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים,

לֹא הָיוּ מַזִּין עָלָיו אֶלָּא בַשְּׁלִישִׁי וּבַשְּׁבִיעִי בִּלְבָד:

חֲצֵרוֹת הָיוּ בִירוּשָׁלַיִם בְּנוּיוֹת עַל גַּבֵּי סֶלַע וְתַחְתֵּיהֶם חָלוּל,

מִפְּנֵי קֶבֶר הַתְּהוֹם.

וּמְבִיאִים נָשִׁים עֻבָּרוֹת וְיוֹלְדוֹת שָׁם וּמְגַדְּלוֹת שָׁם אֶת בְּנֵיהֶן.

וּמְבִיאִים שְׁוָרִים וְעַל גַּבֵּיהֶן דְּלָתוֹת,

וְתִינוֹקוֹת יוֹשְׁבִין עַל גַּבֵּיהֶן וְכוֹסוֹת שֶׁל אֶבֶן בְּיָדָם.

הִגִּיעוּ לַשִּׁלּוֹחַ,

יָרְדוּ וּמִלְאוּם,

וְעָלוּ וְיָשְׁבוּ עַל גַּבֵּיהֶן.

רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר,

מִמְּקוֹמוֹ הָיָה מְשַׁלְשֵׁל וּמְמַלֵּא:

בָּאוּ לְהַר הַבַּיִת וְיָרְדוּ.

הַר הַבַּיִת וְהָעֲזָרוֹת,

תַּחְתֵּיהֶם חָלוּל,

מִפְּנֵי קֶבֶר הַתְּהוֹם.

וּבְפֶתַח הָעֲזָרָה הָיָה מְתֻקָּן קָלָל שֶׁל חַטָּאת,

וּמְבִיאִין זָכָר שֶׁל רְחֵלִים וְקוֹשְׁרִים חֶבֶל בֵּין קַרְנָיו,

וְקוֹשְׁרִים מַקֵּל וּמְסַבֵּךְ בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל חֶבֶל,

וְזוֹרְקוֹ לְתוֹךְ הַקָּלָל,

וּמַכֶּה אֶת הַזָּכָר וְנִרְתָּע לַאֲחוֹרָיו,

וְנוֹטֵל וּמְקַדֵּשׁ,

כְּדֵי שֶׁיֵּרָאֶה עַל פְּנֵי הַמָּיִם.

רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר,

אַל תִּתְּנוּ מָקוֹם לַצְּדוֹקִים לִרְדּוֹת,

אֶלָּא הוּא נוֹטֵל וּמְקַדֵּשׁ:

לֹא הָיוּ עוֹשִׂין,

לֹא חַטָּאת עַל גַּבֵּי חַטָּאת,

וְלֹא תִינוֹק עַל גַּבֵּי חֲבֵרוֹ.

וּצְרִיכִין הָיוּ הַתִּינוֹקוֹת לְהַזּוֹת,

דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי.

רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר,

לֹא הָיוּ צְרִיכִין לְהַזּוֹת:

לֹא מָצְאוּ מִשֶּׁבַע,

עוֹשִׂין מִשֵּׁשׁ,

מֵחָמֵשׁ,

מֵאַרְבַּע,

מִשָּׁלשׁ,

מִשְּׁתַּיִם וּמֵאֶחָת.

וּמִי עֲשָׂאָם.

הָרִאשׁוֹנָה עָשָׂה משֶׁה,

וְהַשְּׁנִיָּה עָשָׂה עֶזְרָא,

וְחָמֵשׁ,

מֵעֶזְרָא וָאֵילָךְ,

דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים,

שֶׁבַע מֵעֶזְרָא וָאֵילָךְ.

וּמִי עֲשָׂאָן.

שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק וְיוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל עָשׂוּ שְׁתַּיִם שְׁתַּיִם,

אֶלְיְהוֹעֵינַי בֶּן הַקּוֹף וַחֲנַמְאֵל הַמִּצְרִי וְיִשְׁמָעֵאל בֶּן פִּיאָבִי עָשׂוּ אַחַת אֶחָת:

וְכֶבֶשׁ הָיוּ עוֹשִׂים מֵהַר הַבַּיִת לְהַר הַמִּשְׁחָה,

כִּפִּין עַל גַּבֵּי כִפִּין,

וְכִפָּה כְנֶגֶד הָאֹטֶם,

מִפְּנֵי קֶבֶר הַתְּהוֹם,

שֶׁבּוֹ כֹהֵן הַשּׂוֹרֵף אֶת הַפָּרָה,

וּפָרָה וְכָל מְסַעֲדֶיהָ,

יוֹצְאִין לְהַר הַמִּשְׁחָה:

לֹא הָיְתָה פָרָה רוֹצָה לָצֵאת,

אֵין מוֹצִיאִין עִמָּהּ שְׁחוֹרָה,

שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ,

שְׁחוֹרָה שָׁחֲטוּ.

וְלֹא אֲדֻמָּה,

שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ,

שְׁתַּיִם שָׁחֲטוּ.

רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר,

לֹא מִשּׁוּם זֶה,

אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר

(במדבר יט),

וְהוֹצִיא אֹתָהּ,

לְבַדָּהּ.

וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל הָיוּ מַקְדִּימִים בְּרַגְלֵיהֶם לְהַר הַמִּשְׁחָה,

וּבֵית טְבִילָה הָיָה שָׁם.

וּמְטַמְּאִים הָיוּ אֶת הַכֹּהֵן הַשּׂוֹרֵף אֶת הַפָּרָה,

מִפְּנֵי הַצְּדוֹקִים,

שֶׁלֹּא יִהְיוּ אוֹמְרִים,

בִּמְעֹרְבֵי שֶׁמֶשׁ הָיְתָה נַעֲשֵׂית:

סָמְכוּ יְדֵיהֶם עָלָיו וְאָמְרוּ לוֹ,

אִישִׁי כֹּהֵן גָּדוֹל,

טְבֹל אֶחָת.

יָרַד וְטָבַל וְעָלָה וְנִסְתַּפֵּג.

וְעֵצִים הָיוּ מְסֻדָּרִים שָׁם,

עֲצֵי אֲרָזִים וָאֳרָנִים וּבְרוֹשִׁים וַעֲצֵי תְאֵנָה חֲלָקָה.

וְעוֹשִׂין אוֹתָהּ כְּמִין מִגְדָּל,

וּמְפַתְּחִין בָּהּ חַלּוֹנוֹת,

וַחֲזִיתָהּ מַעֲרָבָה:

כְּפָתוּהָ בְחֶבֶל שֶׁל מֶגֶג וּנְתָנוּהָ עַל גַּב הַמַּעֲרָכָה,

רֹאשָׁהּ בַּדָּרוֹם וּפָנֶיהָ לַמַּעֲרָב.

הַכֹּהֵן עוֹמֵד בַּמִּזְרָח וּפָנָיו לַמַּעֲרָב.

שָׁחַט בִּימִינוֹ וְקִבֵּל בִּשְׂמֹאלוֹ.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר,

בִּימִינוֹ הָיָה מְקַבֵּל וְנוֹתֵן לִשְׂמֹאלוֹ,

וּמַזֶּה בִימִינוֹ.

טָבַל וְהִזָּה שֶׁבַע פְּעָמִים כְּנֶגֶד בֵּית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים.

עַל כָּל הַזָּיָה,

טְבִילָה.

גָּמַר מִלְּהַזּוֹת,

קִנַּח אֶת יָדוֹ בְּגוּפָהּ שֶׁל פָּרָה.

יָרַד וְהִצִּית אֶת הָאֵשׁ בַּאֲלִיתוֹת.

רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר,

בַּחֲרִיּוֹת:

נִבְקְעָה,

וְעָמַד חוּץ מִגִּתָּהּ.

נָטַל עֵץ אֶרֶז וְאֵזוֹב וּשְׁנִי תוֹלַעַת.

אָמַר לָהֶן,

עֵץ אֶרֶז זֶה,

עֵץ אֶרֶז זֶה.

אֵזוֹב זֶה,

אֵזוֹב זֶה.

שְׁנִי תוֹלַעַת זֶה,

שְׁנִי תוֹלַעַת זֶה.

שָׁלשׁ פְּעָמִים עַל כָּל דָּבָר וְדָבָר.

וְהֵם אוֹמְרִים לוֹ,

הֵין וְהֵין,

שָׁלשׁ פְּעָמִים עַל כָּל דָּבָר וְדָבָר:

כְּרָכָן בִּשְׁיָרֵי הַלָּשׁוֹן וְהִשְׁלִיךְ לְתוֹךְ שְׂרֵפָתָהּ.

נִשְׂרְפָה,

חוֹבְטִין אוֹתָהּ בְּמַקְלוֹת,

וְכוֹבְרִין אוֹתָהּ בִּכְבָרוֹת.

רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר,

בְּמַקָּבוֹת שֶׁל אֶבֶן וּבִכְבָרוֹת שֶׁל אֶבֶן הָיְתָה נַעֲשֵׂית.

שָׁחוֹר שֶׁיֶּשׁ בּוֹ אֵפֶר,

כּוֹתְשִׁין אוֹתוֹ.

וְשֶׁאֵין בּוֹ,

מַנִּיחִין אוֹתוֹ.

הָעֶצֶם,

בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ הָיָה נִכְתָּשׁ.

וְחוֹלְקִים אוֹתוֹ לִשְׁלשָׁה חֲלָקִים,

אֶחָד נִתָּן בַּחֵיל,

וְאֶחָד נִתָּן בְּהַר הַמִּשְׁחָה,

וְאֶחָד הָיָה מִתְחַלֵּק לְכָל הַמִּשְׁמָרוֹת: