פרק ד

הַפֵּאָה נִתֶּנֶת בִּמְחֻבָּר לַקַּרְקָע.

בְּדָלִית וּבְדֶקֶל,

בַּעַל הַבַּיִת מוֹרִיד וּמְחַלֵּק לָעֲנִיִּים.

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר,

אַף בַּחֲלִיקֵי אֱגוֹזִים.

אֲפִלּוּ תִשְׁעִים וְתִשְׁעָה אוֹמְרִים לְחַלֵּק וְאֶחָד אוֹמֵר לָבוֹז,

לָזֶה שׁוֹמְעִין,

שֶׁאָמַר כַּהֲלָכָה:

בְּדָלִית וּבְדֶקֶל אֵינוֹ כֵן,

אֲפִלּוּ תִשְׁעִים וְתִשְׁעָה אוֹמְרִים לָבוֹז וְאֶחָד אוֹמֵר לְחַלֵּק,

לָזֶה שׁוֹמְעִין,

שֶׁאָמַר כַּהֲלָכָה:

נָטַל מִקְצָת פֵּאָה וּזְרָקָהּ עַל הַשְּׁאָר,

אֵין לוֹ בָהּ כְּלוּם.

נָפַל לוֹ עָלֶיהָ,

וּפֵרֵשׂ טַלִּיתוֹ עָלֶיהָ,

מַעֲבִירִין אוֹתָהּ הֵימֶנּוּ.

וְכֵן בְּלֶקֶט,

וְכֵן בְּעֹמֶר הַשִּׁכְחָה:

פֵּאָה אֵין קוֹצְרִין אוֹתָהּ בְּמַגָּלוֹת,

וְאֵין עוֹקְרִין אוֹתָהּ בְּקַרְדֻּמּוֹת,

כְּדֵי שֶׁלֹּא יַכּוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ:

שָׁלשׁ אַבְעָיוֹת בַּיּוֹם,

בַּשַּׁחַר וּבַחֲצוֹת וּבַמִּנְחָה.

רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר,

לֹא אָמְרוּ אֶלָּא כְּדֵי שֶׁלֹּא יִפְחֲתוּ.

רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר,

לֹא אָמְרוּ אֶלָּא כְּדֵי שֶׁלֹּא יוֹסִיפוּ.

שֶׁל בֵּית נָמֵר הָיוּ מְלַקְּטִין עַל הַחֶבֶל,

וְנוֹתְנִים פֵּאָה מִכָּל אֻמָּן וְאֻמָּן:

עוֹבֵד כּוֹכָבִים שֶׁקָּצַר אֶת שָׂדֵהוּ וְאַחַר כָּךְ נִתְגַּיֵּר,

פָּטוּר מִן הַלֶּקֶט וּמִן הַשִּׁכְחָה וּמִן הַפֵּאָה.

רַבִּי יְהוּדָה מְחַיֵּב בְּשִׁכְחָה,

שֶׁאֵין הַשִּׁכְחָה אֶלָּא בִשְׁעַת הָעִמּוּר:

הִקְדִּישׁ קָמָה וּפָדָה קָמָה,

חַיָּב.

עֳמָרִין וּפָדָה עֳמָרִין,

חַיָּב.

קָמָה וּפָדָה עֳמָרִין,

פְּטוּרָה,

שֶׁבִּשְׁעַת חוֹבָתָהּ הָיְתָה פְטוּרָה:

כַּיּוֹצֵא בוֹ,

הַמַּקְדִּישׁ פֵּרוֹתָיו עַד שֶׁלֹּא בָאוּ לְעוֹנַת הַמַּעַשְׂרוֹת,

וּפְדָאָן,

חַיָּבִין.

מִשֶּׁבָּאוּ לְעוֹנַת הַמַּעַשְׂרוֹת,

וּפְדָאָן,

חַיָּבִין.

הִקְדִּישָׁן עַד שֶׁלֹּא נִגְמְרוּ וּגְמָרָן הַגִּזְבָּר,

וְאַחַר כָּךְ פְּדָאָן,

פְּטוּרִים,

שֶׁבִּשְׁעַת חוֹבָתָן הָיוּ פְטוּרִים:

מִי שֶׁלָּקַט אֶת הַפֵּאָה וְאָמַר הֲרֵי זוֹ לְאִישׁ פְּלוֹנִי עָנִי,

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר,

זָכָה לוֹ.

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים,

יִתְּנֶנָּה לֶעָנִי שֶׁנִּמְצָא רִאשׁוֹן.

הַלֶּקֶט וְהַשִּׁכְחָה וְהַפֵּאָה שֶׁל עוֹבֵד כּוֹכָבִים חַיָּב בְּמַעַשְׂרוֹת,

אֶלָּא אִם כֵּן הִפְקִיר:

אֵיזֶהוּ לֶקֶט,

הַנּוֹשֵׁר בִּשְׁעַת הַקְּצִירָה.

הָיָה קוֹצֵר,

קָצַר מְלֹא יָדוֹ,

תָּלַשׁ מְלֹא קֻמְצוֹ,

הִכָּהוּ קוֹץ וְנָפַל מִיָּדוֹ לָאָרֶץ,

הֲרֵי הוּא שֶׁל בַּעַל הַבָּיִת.

תּוֹךְ הַיָּד וְתוֹךְ הַמַּגָּל,

לָעֲנִיִּים.

אַחַר הַיָּד וְאַחַר הַמַּגָּל,

לְבַעַל הַבָּיִת.

רֹאשׁ הַיָּד וְרֹאשׁ הַמַּגָּל,

רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר,

לָעֲנִיִּים.

רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר,

לְבַעַל הַבָּיִת:

חוֹרֵי הַנְּמָלִים שֶׁבְּתוֹךְ הַקָּמָה,

הֲרֵי הֵן שֶׁל בַּעַל הַבָּיִת.

שֶׁלְּאַחַר הַקּוֹצְרִים,

הָעֶלְיוֹנִים לָעֲנִיִּים,

וְהַתַּחְתּוֹנִים שֶׁל בַּעַל הַבָּיִת.

רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר,

הַכֹּל לָעֲנִיִּים,

שֶׁסְּפֵק לֶקֶט,

לֶקֶט: