Ikar

פרק ט

הַמּוֹכֵר אֶת שָׂדֵהוּ בִּשְׁעַת הַיּוֹבֵל,

אֵינוֹ מֻתָּר לִגְאוֹל פָּחוּת מִשְּׁתֵּי שָׁנִים,

שֶׁנֶּאֱמַר

(ויקרא כה),

בְּמִסְפַּר שְׁנֵי תְבוּאֹת יִמְכָּר לָךְ.

הָיְתָה שְׁנַת שִׁדָּפוֹן וְיֵרָקוֹן אוֹ שְׁבִיעִית,

אֵינָהּ עוֹלָה מִן הַמִּנְיָן.

נָרָהּ אוֹ הוֹבִירָהּ,

עוֹלָה לוֹ מִן הַמִּנְיָן.

רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר,

מְכָרָהּ לוֹ לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְהִיא מְלֵאָה פֵרוֹת,

הֲרֵי זֶה אוֹכֵל מִמֶּנָּה שָׁלשׁ תְּבוּאוֹת לִשְׁתֵּי שָׁנִים:

מְכָרָהּ לָרִאשׁוֹן בְּמָנֶה,

וּמָכַר הָרִאשׁוֹן לַשֵּׁנִי בְּמָאתַיִם,

אֵינוֹ מְחַשֵּׁב אֶלָּא עִם הָרִאשׁוֹן,

שֶׁנֶּאֱמַר,

לָאִישׁ אֲשֶׁר מָכַר לוֹ.

מְכָרָהּ לָרִאשׁוֹן בְּמָאתַיִם,

וּמָכַר הָרִאשׁוֹן לַשֵּׁנִי בְּמָנֶה,

אֵינוֹ מְחַשֵּׁב אֶלָּא עִם הָאַחֲרוֹן,

שֶׁנֶּאֱמַר

(שם),

לָאִישׁ,

לָאִישׁ אֲשֶׁר בְּתוֹכָהּ.

לֹא יִמְכֹּר בְּרָחוֹק וְיִגְאֹל בְּקָרוֹב,

בְּרָע וְיִגְאֹל בְּיָפֶה.

לֹא יִלְוֶה וְיִגְאַל,

וְלֹא יִגְאַל לַחֲצָאִים.

וּבַהֶקְדֵּשׁ מֻתָּר בְּכֻלָּן.

זֶה חֹמֶר בַּהֶדְיוֹט מִבַּהֶקְדֵּשׁ:

הַמּוֹכֵר בַּיִת בְּבָתֵּי עָרֵי חוֹמָה,

הֲרֵי זֶה גוֹאֵל מִיָּד,

וְגוֹאֵל כָּל שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ,

הֲרֵי זֶה כְּמִין רִבִּית וְאֵינָהּ רִבִּית.

מֵת הַמּוֹכֵר,

יִגְאַל בְּנוֹ.

מֵת הַלּוֹקֵחַ,

יִגְאַל מִיַּד בְּנוֹ.

אֵינוֹ מוֹנֶה לוֹ שָׁנָה אֶלָּא מִשָּׁעָה שֶׁמָּכַר לוֹ,

שֶׁנֶּאֱמַר

(שם),

עַד מְלֹאת לוֹ שָׁנָה תְמִימָה.

וּכְשֶׁהוּא אוֹמֵר תְּמִימָה,

לְהָבִיא חֹדֶשׁ הָעִבּוּר.

רַבִּי אוֹמֵר,

יִתֵּן לוֹ שָׁנָה וְעִבּוּרָהּ:

הִגִּיעַ יוֹם שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ וְלֹא נִגְאַל,

הָיָה חָלוּט לוֹ,

אֶחָד הַלּוֹקֵחַ וְאֶחָד שֶׁנִּתַּן לוֹ מַתָּנָה,

שֶׁנֶּאֱמַר לַצְּמִיתוּת.

בָּרִאשׁוֹנָה הָיָה נִטְמָן יוֹם שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ,

שֶׁיְּהֵא חָלוּט לוֹ.

הִתְקִין הִלֵּל הַזָּקֵן,

שֶׁיְּהֵא חוֹלֵשׁ אֶת מְעוֹתָיו בַּלִּשְׁכָּה,

וִיהֵא שׁוֹבֵר אֶת הַדֶּלֶת וְנִכְנָס.

אֵימָתַי שֶׁיִּרְצֶה הַלָּה,

יָבֹא וְיִטֹּל אֶת מְעוֹתָיו:

כֹּל שֶׁהוּא לִפְנִים מִן הַחוֹמָה,

הֲרֵי הוּא כְבָתֵּי עָרֵי חוֹמָה,

חוּץ מִן הַשָּׂדוֹת.

רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר,

אַף הַשָּׂדוֹת.

בַּיִת הַבָּנוּי בַּחוֹמָה,

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר,

אֵינוֹ כְבָתֵּי עָרֵי חוֹמָה.

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר,

כֹּתֶל הַחִיצוֹן הִיא חוֹמָתוֹ:

עִיר שֶׁגַּגּוֹתֶיהָ חוֹמָתָהּ,

וְשֶׁאֵינָהּ מֻקֶּפֶת חוֹמָה מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן,

אֵינָהּ כְּבָתֵּי עָרֵי חוֹמָה.

וְאֵלּוּ הֵן בָּתֵּי עָרֵי חוֹמָה,

שָׁלשׁ חֲצֵרוֹת שֶׁל שְׁנֵי שְׁנֵי בָתִּים,

מֻקָּפוֹת חוֹמָה מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן,

כְּגוֹן קַצְּרָה הַיְשָׁנָה שֶׁל צִפּוֹרִים,

וְחַקְרָה שֶׁל גּוּשׁ חָלָב,

וְיוֹדְפַת הַיְשָׁנָה,

וְגַמְלָא,

וּגְדוֹד,

וְחָדִיד,

וְאוֹנוֹ,

וִירוּשָׁלַיִם,

וְכֵן כַּיּוֹצֵא בָהֶן:

בָּתֵּי הַחֲצֵרִים,

נוֹתְנִים לָהֶם כֹּחַ הַיָּפֶה שֶׁבְּבָתֵּי עָרֵי חוֹמָה וְכֹחַ הַיָּפֶה שֶׁבַּשָּׂדוֹת.

נִגְאָלִין מִיָּד,

וְנִגְאָלִין כָּל שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ כַּבָּתִּים,

וְיוֹצְאִים בַּיּוֹבֵל וּבְגִרְעוֹן כֶּסֶף כַּשָּׂדוֹת.

וְאֵלּוּ הֵן בָּתֵּי חֲצֵרִים,

שְׁתֵּי חֲצֵרוֹת שֶׁל שְׁנֵי שְׁנֵי בָתִּים,

אַף עַל פִּי שֶׁמֻּקָּפִין חוֹמָה מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן,

הֲרֵי אֵלּוּ כְבָתֵּי חֲצֵרִים:

יִשְׂרָאֵל שֶׁיָּרַשׁ אֲבִי אִמּוֹ לֵוִי,

אֵינוֹ גוֹאֵל כַּסֵּדֶר הַזֶּה.

וְכֵן לֵוִי שֶׁיָּרַשׁ אֶת אֲבִי אִמּוֹ יִשְׂרָאֵל,

אֵינוֹ גוֹאֵל כַּסֵּדֶר הַזֶּה,

שֶׁנֶּאֱמַר

(ויקרא כה),

כִּי בָתֵּי עָרֵי הַלְוִיִּם,

עַד שֶׁיְהֵא לֵוִי וּבְעָרֵי הַלְוִיִּם,

דִּבְרֵי רַבִּי.

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים,

אֵין הַדְּבָרִים אֲמוּרִים אֶלָּא בְעָרֵי הַלְוִיִּם.

אֵין עוֹשִׂים שָׂדֶה מִגְרָשׁ וְלֹא מִגְרָשׁ שָׂדֶה,

וְלֹא מִגְרָשׁ עִיר וְלֹא עִיר מִגְרָשׁ.

אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר,

בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים.

בְּעָרֵי הַלְוִיִּם.

אֲבָל בְּעָרֵי יִשְׂרָאֵל,

עוֹשִׂין שָׂדֶה מִגְרָשׁ וְלֹא מִגְרָשׁ שָׂדֶה,

מִגְרָשׁ עִיר וְלֹא עִיר מִגְרָשׁ,

כְּדֵי שֶׁלֹּא יַחֲרִיבוּ אֶת עָרֵי יִשְׂרָאֵל.

הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם מוֹכְרִים לְעוֹלָם וְגוֹאֲלִים לְעוֹלָם,

שֶׁנֶּאֱמַר

(שם),

גְּאֻלַּת עוֹלָם תִּהְיֶה לַלְוִיִּם:

Reader controls and commentary are loading.