פרק ו

שׁוּם הַיְתוֹמִים,

שְׁלשִׁים יוֹם,

וְשׁוּם הַהֶקְדֵּשׁ,

שִׁשִּׁים יוֹם,

וּמַכְרִיזִין בַּבֹּקֶר וּבָעָרֶב.

הַמַּקְדִּישׁ נְכָסָיו וְהָיְתָה עָלָיו כְּתֻבַּת אִשָּׁה,

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר,

כְּשֶׁיְּגָרְשֶׁנָּה,

יַדִּיר הֲנָאָה.

רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר,

אֵינוֹ צָרִיךְ.

כַּיוֹצֵא בוֹ אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל,

אַף הֶעָרֵב לָאִשָּׁה בִכְתֻבָּתָה וְהָיָה בַעְלָהּ מְגָרְשָׁהּ,

יַדִּיר הֲנָאָה,

שֶׁמָּא יַעֲשֶׂה קְנוּנְיָא עַל נְכָסָיו שֶׁל זֶה וְיַחֲזִיר אֶת אִשְׁתּוֹ:

הַמַּקְדִּישׁ נְכָסָיו וְהָיְתָה עָלָיו כְּתֻבַּת אִשָּׁה וּבַעַל חוֹב,

אֵין הָאִשָּׁה יְכוֹלָה לִגְבּוֹת כְּתֻבָּתָהּ מִן הַהֶקְדֵּשׁ,

וְלֹא בַעַל חוֹב אֶת חוֹבוֹ,

אֶלָּא הַפּוֹדֶה פוֹדֶה עַל מְנָת לִתֵּן לָאִשָּׁה כְּתֻבָּתָהּ וּלְבַעַל חוֹב אֶת חוֹבוֹ.

הִקְדִּישׁ תִּשְׁעִים מָנֶה וְהָיָה חוֹבוֹ מֵאָה מָנֶה,

מוֹסִיף עוֹד דִּינָר וּפוֹדֶה בוֹ אֶת הַנְּכָסִים הַלָּלוּ,

עַל מְנָת לִתֵּן לָאִשָּׁה כְּתֻבָּתָהּ וּלְבַעַל חוֹב אֶת חוֹבוֹ:

אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ,

חַיָּבֵי עֲרָכִין מְמַשְׁכְּנִין אוֹתָן,

נוֹתְנִין לוֹ מְזוֹן שְׁלשִׁים יוֹם וּכְסוּת שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ וּמִטָּה מֻצַּעַת וְסַנְדָּלִין וּתְפִלִּין.

לוֹ,

אֲבָל לֹא לְאִשְׁתּוֹ וְלֹא לְבָנָיו.

אִם הָיָה אֻמָּן,

נוֹתְנִין לוֹ שְׁנֵי כְלֵי אֻמָּנוּת מִכָּל מִין וָמִין.

חָרָשׁ,

נוֹתְנִין לוֹ שְׁנֵי מַעֲצָדִין וּשְׁתֵּי מְגֵרוֹת.

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר,

אִם הָיָה אִכָּר,

נוֹתְנִין לוֹ אֶת צִמְדּוֹ.

חַמָּר,

נוֹתְנִין לוֹ אֶת חֲמוֹרוֹ:

הָיָה מִין אֶחָד מְרֻבֶּה וּמִין אֶחָד מֻעָט,

אֵין אוֹמְרִים לוֹ לִמְכֹּר מִן הַמְרֻבֶּה וְלִקַּח לוֹ מִן הַמֻּעָט,

אֶלָּא נוֹתְנִין לוֹ שְׁנֵי מִינִין מִן הַמְרֻבֶּה וְכֹל שֶׁיֶּשׁ לוֹ מִן הַמֻּעָט.

הַמַּקְדִּישׁ אֶת נְכָסָיו,

מַעֲלִין לוֹ אֶת תְּפִלָּיו:

אֶחָד הַמַּקְדִּישׁ אֶת נְכָסָיו,

וְאֶחָד הַמַּעֲרִיךְ אֶת עַצְמוֹ,

אֵין לוֹ,

לֹא בִכְסוּת אִשְׁתּוֹ,

וְלֹא בִכְסוּת בָּנָיו,

וְלֹא בַצֶּבַע שֶׁצְּבָעָן לִשְׁמָן,

וְלֹא בְסַנְדָּלִים חֲדָשִׁים שֶׁלְּקָחָן לִשְׁמָן.

אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ,

עֲבָדִים נִמְכָּרִים בִּכְסוּתָן לְשֶׁבַח,

שֶׁאִם תִּלָּקַח לוֹ כְסוּת בִּשְׁלֹשִׁים דִּינָר,

מַשְׁבִּיחַ הוּא מָנֶה,

וְכֵן פָּרָה,

אִם מַמְתִּינִים אוֹתָהּ לָאִטְלִיס,

מַשְׁבַּחַת הִיא,

וְכֵן מַרְגָּלִית,

אִם מַעֲלִין אוֹתָהּ לַכְּרָךְ,

מַשְׁבַּחַת הִיא,

אֵין לַהֶקְדֵּשׁ אֶלָּא מְקוֹמוֹ וְשַׁעְתּוֹ: