פרק ט

כָּל גַּגּוֹת הָעִיר,

רְשׁוּת אַחַת,

וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא גַג גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה אוֹ נָמוֹךְ עֲשָׂרָה,

דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים,

כָּל אֶחָד וְאֶחָד רְשׁוּת בִּפְנֵי עַצְמוֹ.

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר,

אֶחָד גַּגּוֹת וְאֶחָד חֲצֵרוֹת וְאֶחָד קַרְפֵּיפוֹת,

רְשׁוּת אֶחָד לַכֵּלִים שֶׁשָּׁבְתוּ לְתוֹכָן,

וְלֹא לַכֵּלִים שֶׁשָּׁבְתוּ בְתוֹךְ הַבָּיִת:

גַּג גָּדוֹל סָמוּךְ לְקָטָן,

הַגָּדוֹל מֻתָּר וְהַקָּטָן אָסוּר.

חָצֵר גְּדוֹלָה שֶׁנִּפְרְצָה לִקְטַנָּה,

גְּדוֹלָה מֻתֶּרֶת,

וּקְטַנָּה אֲסוּרָה,

מִפְּנֵי שֶׁהִיא כְפִתְחָהּ שֶׁל גְּדוֹלָה.

חָצֵר שֶׁנִּפְרְצָה לִרְשׁוּת הָרַבִּים,

הַמַּכְנִיס מִתּוֹכָהּ לִרְשׁוּת הַיָּחִיד,

אוֹ מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לְתוֹכָהּ,

חַיָּב,

דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר.

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים,

מִתּוֹכָהּ לִרְשׁוּת הָרַבִּים,

אוֹ מֵרְשׁוּת הָרַבִּים לְתוֹכָהּ,

פָּטוּר,

מִפְּנֵי שֶׁהִיא כְּכַרְמְלִית:

חָצֵר שֶׁנִּפְרְצָה לִרְשׁוּת הָרַבִּים מִשְּׁתֵּי רוּחוֹתֶיהָ,

וְכֵן בַּיִת שֶׁנִּפְרַץ מִשְּׁתֵּי רוּחוֹתָיו,

וְכֵן מָבוֹי שֶׁנִּטְּלוּ קוֹרוֹתָיו אוֹ לְחָיָיו,

מֻתָּרִין בְּאוֹתוֹ שַׁבָּת וַאֲסוּרִין לֶעָתִיד לָבֹא,

דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה.

רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר,

אִם מֻתָּרִין לְאוֹתוֹ שַׁבָּת,

מֻתָּרִין לֶעָתִיד לָבֹא.

וְאִם אֲסוּרִין לֶעָתִיד לָבֹא,

אֲסוּרִין לְאוֹתוֹ שַׁבָּת:

הַבּוֹנֶה עֲלִיָּה עַל גַּבֵּי שְׁנֵי בָתִּים,

וְכֵן גְּשָׁרִים הַמְפֻלָּשִׁים,

מְטַלְטְלִין תַּחְתֵּיהֶן בְּשַׁבָּת,

דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה.

וַחֲכָמִים אוֹסְרִין.

וְעוֹד אָמַר רַבִּי יְהוּדָה,

מְעָרְבִין לְמָבוֹי הַמְפֻלָּשׁ.

וַחֲכָמִים אוֹסְרִין: