פרק ב

עוֹשִׂין פַּסִּין לַבֵּירָאוֹת אַרְבָּעָה דְיוּמְדִין,

נִרְאִין כִּשְׁמֹנָה,

דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה.

רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר,

שְׁמֹנָה,

נִרְאִין כִּשְׁנֵים עָשָׂר,

אַרְבָּעָה דְיוּמְדִין וְאַרְבָּעָה פְשׁוּטִין.

גָּבְהָן עֲשָׂרָה טְפָחִים,

וְרָחְבָּן שִׁשָּׁה,

וְעָבְיָן כָּל שֶׁהוּא,

וּבֵינֵיהֶן כִּמְלֹא שְׁתֵּי רְבָקוֹת שֶׁל שָׁלֹשׁ שָׁלֹשׁ בָּקָר,

דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר,

שֶׁל אַרְבַּע אַרְבַּע,

קְשׁוּרוֹת וְלֹא מֻתָּרוֹת,

אַחַת נִכְנֶסֶת וְאַחַת יוֹצֵאת:

מֻתָּר לְהַקְרִיב לַבְּאֵר,

וּבִלְבַד שֶׁתְּהֵא פָרָה רֹאשָׁהּ וְרֻבָּהּ בִּפְנִים וְשׁוֹתָה.

מֻתָּר לְהַרְחִיק כָּל שֶׁהוּא,

וּבִלְבַד שֶׁיַּרְבֶּה בְּפַסִּין:

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר,

עַד בֵּית סָאתָיִם.

אָמְרוּ לוֹ,

לֹא אָמְרוּ בֵית סָאתַיִם אֶלָּא לְגִנָּה וּלְקַרְפֵּף,

אֲבָל אִם הָיָה דִּיר אוֹ סַחַר,

אוֹ מֻקְצֶה אוֹ חָצֵר,

אֲפִלּוּ בֵית חֲמֵשֶׁת כּוֹרִין,

אֲפִלּוּ בֵית עֲשָׂרָה כּוֹרִין,

מֻתָּר.

וּמֻתָּר לְהַרְחִיק כָּל שֶׁהוּא,

וּבִלְבַד שֶׁיַּרְבֶּה בְּפַסִּין:

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר,

אִם הָיְתָה דֶרֶךְ הָרַבִּים מַפְסַקְתָּן,

יְסַלְּקֶנָּה לַצְּדָדִין.

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים,

אֵינוֹ צָרִיךְ.

אֶחָד בּוֹר הָרַבִּים,

וּבְאֵר הָרַבִּים,

וּבְאֵר הַיָּחִיד,

עוֹשִׂין לָהֶן פַּסִּין,

אֲבָל לְבוֹר הַיָּחִיד עוֹשִׂין לוֹ מְחִצָּה גָבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים,

דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא.

רַבִּי יְהוּדָה בֶן בָּבָא אוֹמֵר,

אֵין עוֹשִׂין פַּסִּין אֶלָּא לִבְאֵר הָרַבִּים בִּלְבַד,

וְלַשְּׁאָר עוֹשִׂין חֲגוֹרָה גָבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים:

וְעוֹד אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בֶן בָּבָא,

הַגִּנָּה וְהַקַּרְפֵּף שֶׁהֵן שִׁבְעִים אַמָּה וְשִׁירַיִם עַל שִׁבְעִים אַמָּה וְשִׁירַיִם,

מֻקֶּפֶת גָּדֵר גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים,

מְטַלְטְלִין בְּתוֹכָהּ,

וּבִלְבַד שֶׁיְּהֵא בָהּ שׁוֹמֵירָה אוֹ בֵית דִּירָה,

אוֹ שֶׁתְּהֵא סְמוּכָה לָעִיר.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר,

אֲפִלּוּ אֵין בָּהּ אֶלָּא בוֹר וְשִׁיחַ וּמְעָרָה,

מְטַלְטְלִין בְּתוֹכָהּ.

רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר,

אֲפִלּוּ אֵין בָּהּ אַחַת מִכָּל אֵלּוּ,

מְטַלְטְלִין בְּתוֹכָהּ,

וּבִלְבַד שֶׁיְּהֵא בָהּ שִׁבְעִים אַמָּה וְשִׁירַיִם עַל שִׁבְעִים אַמָּה וְשִׁירָיִם.

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר,

אִם הָיָה אָרְכָּהּ יָתֵר עַל רָחְבָּהּ אֲפִלּוּ אַמָּה אַחַת,

אֵין מְטַלְטְלִין בְּתוֹכָהּ.

רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר,

אֲפִלּוּ אָרְכָּהּ פִּי שְׁנַיִם בְּרָחְבָּהּ,

מְטַלְטְלִין בְּתוֹכָהּ:

אָמַר רַבִּי אִלָּעִאי,

שָׁמַעְתִּי מֵרַבִּי אֱלִיעֶזֶר,

וַאֲפִלּוּ הִיא כְּבֵית כּוֹר.

וְכֵן שָׁמַעְתִּי מִמֶּנּוּ,

אַנְשֵׁי חָצֵר שֶׁשָּׁכַח אַחַד מֵהֶן וְלֹא עֵרֵב,

בֵּיתוֹ אָסוּר מִלְּהַכְנִיס וּלְהוֹצִיא,

לוֹ,

אֲבָל לָהֶם מֻתָּר.

וְכֵן שָׁמַעְתִּי מִמֶּנּוּ,

שֶׁיּוֹצְאִין בְּעַקְרַבְנִים בְּפֶסַח.

וְחִזַּרְתִּי עַל כָּל תַּלְמִידָיו וּבִקַּשְׁתִּי לִי חָבֵר,

וְלֹא מָצָאתִי: