פרק ד

רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר,

שָׁלשׁ אֲבָנִים זוֹ בְצַד זוֹ בְּצַד מַרְקוּלִיס,

אֲסוּרוֹת.

וּשְׁתַּיִם,

מֻתָּרוֹת.

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים,

שֶׁנִּרְאוֹת עִמּוֹ,

אֲסוּרוֹת.

וְשֶׁאֵין נִרְאוֹת עִמּוֹ,

מֻתָּרוֹת:

מָצָא בְרֹאשׁוֹ מָעוֹת,

כְּסוּת אוֹ כֵלִים,

הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִין.

פַּרְכִּילֵי עֲנָבִים וַעֲטָרוֹת שֶׁל שִׁבֳּלִים וְיֵינוֹת וּשְׁמָנִים וּסְלָתוֹת וְכָל דָּבָר שֶׁכַּיּוֹצֵא בוֹ קָרֵב עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ,

אָסוּר:

עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁהָיָה לָהּ גִנָּה אוֹ מֶרְחָץ,

נֶהֱנִין מֵהֶן שֶׁלֹּא בְטוֹבָה וְאֵין נֶהֱנִין מֵהֶן בְּטוֹבָה.

הָיָה שֶׁלָּהּ וְשֶׁל אֲחֵרִים,

נֶהֱנִין מֵהֶן בֵּין בְּטוֹבָה וּבֵין שֶׁלֹּא בְטוֹבָה:

עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל נָכְרִי,

אֲסוּרָה מִיָּד.

וְשֶׁל יִשְׂרָאֵל,

אֵין אֲסוּרָה עַד שֶׁתֵּעָבֵד.

נָכְרִי מְבַטֵּל עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלּוֹ וְשֶׁל חֲבֵרוֹ,

וְיִשְׂרָאֵל אֵינוֹ מְבַטֵּל עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל נָכְרִי.

הַמְבַטֵּל עֲבוֹדָה זָרָה,

בִּטֵּל מְשַׁמְּשֶׁיהָ.

בִּטֵּל מְשַׁמְּשֶׁיהָ,

מְשַׁמְּשֶׁיהָ מֻתָּרִין וְהִיא אֲסוּרָה:

כֵּיצַד מְבַטְּלָהּ,

קָטַע רֹאשׁ אָזְנָהּ,

רֹאשׁ חָטְמָהּ,

רֹאשׁ אֶצְבָּעָהּ,

פְּחָסָהּ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא חִסְּרָהּ,

בִּטְּלָהּ.

רָקַק בְּפָנֶיהָ,

הִשְׁתִּין בְּפָנֶיהָ,

גְּרָרָהּ,

וְזָרַק בָּהּ אֶת הַצּוֹאָה,

הֲרֵי זוֹ אֵינָהּ בְּטֵלָה.

מְכָרָהּ אוֹ מִשְׁכְּנָהּ,

רַבִּי אוֹמֵר,

בִּטֵּל.

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים,

לֹא בִטֵּל:

עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁהִנִּיחוּהָ עוֹבְדֶיהָ בִּשְׁעַת שָׁלוֹם,

מֻתֶּרֶת.

בִּשְׁעַת מִלְחָמָה,

אֲסוּרָה.

בִּימוֹסְיָאוֹת שֶׁל מְלָכִים,

הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרוֹת,

מִפְּנֵי שֶׁמַּעֲמִידִין אוֹתָם בְּשָׁעָה שֶׁהַמְּלָכִים עוֹבְרִים:

שָׁאֲלוּ אֶת הַזְּקֵנִים בְּרוֹמִי,

אִם אֵין רְצוֹנוֹ בַּעֲבוֹדָה זָרָה,

לָמָה אֵינוֹ מְבַטְּלָהּ.

אָמְרוּ לָהֶן,

אִלּוּ לְדָבָר שֶׁאֵין צֹרֶךְ לָעוֹלָם בּוֹ הָיוּ עוֹבְדִין,

הָיָה מְבַטְּלוֹ.

הֲרֵי הֵן עוֹבְדִין לַחַמָּה וְלַלְּבָנָה וְלַכּוֹכָבִים וְלַמַּזָּלוֹת.

יְאַבֵּד עוֹלָמוֹ מִפְּנֵי הַשּׁוֹטִים.

אָמְרוּ לָהֶן,

אִם כֵּן,

יְאַבֵּד דָּבָר שֶׁאֵין צֹרֶךְ לָעוֹלָם בּוֹ וְיַנִּיחַ דָּבָר שֶׁצֹּרֶךְ הָעוֹלָם בּוֹ.

אָמְרוּ לָהֶן,

אַף אָנוּ מַחֲזִיקִין יְדֵי עוֹבְדֵיהֶם שֶׁל אֵלּוּ,

שֶׁאוֹמְרִים,

תֵּדְעוּ שֶׁהֵן אֱלוֹהוֹת,

שֶׁהֲרֵי הֵן לֹא בָטָלוּ:

לוֹקְחִין גַּת בְּעוּטָה מִן הַגּוֹי אַף עַל פִּי שֶׁהוּא נוֹטֵל בְּיָדוֹ וְנוֹתֵן לַתַּפּוּחַ.

וְאֵינוֹ נַעֲשֶׂה יֵין נֶסֶךְ,

עַד שֶׁיֵּרֵד לַבּוֹר.

יָרַד לַבּוֹר,

מַה שֶּׁבַּבּוֹר אָסוּר,

וְהַשְּׁאָר מֻתָּר:

דּוֹרְכִין עִם הַגּוֹי בַּגַּת,

אֲבָל לֹא בוֹצְרִין עִמּוֹ.

יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בְטֻמְאָה,

לֹא דוֹרְכִין וְלֹא בוֹצְרִין עִמּוֹ,

אֲבָל מוֹלִיכִין עִמּוֹ חָבִיּוֹת לַגַּת,

וּמְבִיאִין עִמּוֹ מִן הַגָּת.

נַחְתּוֹם שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בְטֻמְאָה,

לֹא לָשִׁין וְלֹא עוֹרְכִין עִמּוֹ,

אֲבָל מוֹלִיכִין עִמּוֹ פַת לַפַּלְטֵר:

גּוֹי שֶׁנִּמְצָא עוֹמֵד בְּצַד הַבּוֹר שֶׁל יַיִן,

אִם יֶשׁ לוֹ עָלָיו מִלְוָה,

אָסוּר.

אֵין לוֹ עָלָיו מִלְוָה,

מֻתָּר.

נָפַל לַבּוֹר וְעָלָה,

וּמְדָדוֹ בַקָּנֶה,

הִתִּיז אֶת הַצִּרְעָה בַקָּנֶה אוֹ שֶׁהָיָה מְטַפֵּחַ עַל פִּי חָבִית מְרֻתַּחַת,

בְּכָל אֵלּוּ הָיָה מַעֲשֶׂה,

וְאָמְרוּ יִמָּכֵר.

וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר.

נָטַל אֶת הֶחָבִית וּזְרָקָהּ בַּחֲמָתוֹ לַבּוֹר,

זֶה הָיָה מַעֲשֶׂה וְהִכְשִׁירוּ:

הַמְטַהֵר יֵינוֹ שֶׁל נָכְרִי וְנוֹתְנוֹ בִרְשׁוּתוֹ בְּבַיִת הַפָּתוּחַ לִרְשׁוּת הָרַבִּים,

בְּעִיר שֶׁיֶּשׁ בָּהּ גּוֹיִם וְיִשְׂרְאֵלִים,

מֻתָּר.

בְּעִיר שֶׁכֻּלָּהּ גּוֹיִם,

אָסוּר,

עַד שֶׁיּוֹשִׁיב שׁוֹמֵר.

וְאֵין הַשּׁוֹמֵר צָרִיךְ לִהְיוֹת יוֹשֵׁב וּמְשַׁמֵּר.

אַף עַל פִּי שֶׁהוּא יוֹצֵא וְנִכְנָס,

מֻתָּר.

רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר,

כָּל רְשׁוּת גּוֹיִם אַחַת הִיא:

הַמְּטַהֵר יֵינוֹ שֶׁל נָכְרִי וְנוֹתְנוֹ בִרְשׁוּתוֹ,

וְהַלָּה כוֹתֵב לוֹ,

הִתְקַבַּלְתִּי מִמְּךָ מָעוֹת,

מֻתָּר.

אֲבָל אִם יִרְצֶה יִשְׂרָאֵל לְהוֹצִיאוֹ וְאֵינוֹ מַנִּיחוֹ עַד שֶׁיִּתֵּן לוֹ אֶת מְעוֹתָיו,

זֶה הָיָה מַעֲשֶׂה בְבֵית שְׁאָן,

וְאָסְרוּ חֲכָמִים: