פרק יא

אֵלּוּ הֵן הַנֶּחֱנָקִין,

הַמַּכֶּה אָבִיו וְאִמּוֹ,

וְגוֹנֵב נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל,

וְזָקֵן מַמְרֵא עַל פִּי בֵית דִּין,

וּנְבִיא הַשֶּׁקֶר,

וְהַמִּתְנַבֵּא בְּשֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה,

וְהַבָּא עַל אֵשֶׁת אִישׁ,

וְזוֹמְמֵי בַת כֹּהֵן וּבוֹעֲלָהּ.

הַמַּכֶּה אָבִיו וְאִמּוֹ אֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה בָהֶן חַבּוּרָה.

זֶה חֹמֶר בַּמְקַלֵּל מִבַּמַּכֶּה,

שֶׁהַמְקַלֵּל לְאַחַר מִיתָה חַיָּב,

וְהַמַּכֶּה לְאַחַר מִיתָה פָּטוּר.

הַגּוֹנֵב נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל אֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיַּכְנִיסֶנּוּ לִרְשׁוּתוֹ.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר,

עַד שֶׁיַּכְנִיסֶנּוּ לִרְשׁוּתוֹ וְיִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ,

שֶׁנֶּאֱמַר

(דברים כד)

וְהִתְעַמֶּר בּוֹ וּמְכָרוֹ.

הַגּוֹנֵב אֶת בְּנוֹ,

רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה מְחַיֵּב,

וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין.

גָּנַב מִי שֶׁחֶצְיוֹ עֶבֶד וְחֶצְיוֹ בֶן חוֹרִין,

רַבִּי יְהוּדָה מְחַיֵּב,

וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין:

זָקֵן מַמְרֵא עַל פִּי בֵית דִּין,

שֶׁנֶּאֱמַר

(שם יז)

כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט וְגוֹ'.

שְׁלֹשָׁה בָתֵּי דִינִין הָיוּ שָׁם,

אֶחָד יוֹשֵׁב עַל פֶּתַח הַר הַבַּיִת,

וְאֶחָד יוֹשֵׁב עַל פֶּתַח הָעֲזָרָה,

וְאֶחָד יוֹשֵׁב בְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית.

בָּאִים לָזֶה שֶׁעַל פֶּתַח הַר הַבַּיִת,

וְאוֹמֵר,

כָּךְ דָּרַשְׁתִּי וְכָךְ דָּרְשׁוּ חֲבֵרָי,

כָּךְ לִמַּדְתִּי וְכָךְ לִמְּדוּ חֲבֵרָי.

אִם שָׁמְעוּ,

אוֹמְרִים לָהֶם.

וְאִם לָאו,

בָּאִין לָהֶם לְאוֹתָן שֶׁעַל פֶּתַח הָעֲזָרָה,

וְאוֹמֵר,

כָּךְ דָּרַשְׁתִּי וְכָךְ דָּרְשׁוּ חֲבֵרָי,

כָּךְ לִמַּדְתִּי וְכָךְ לִמְּדוּ חֲבֵרָי.

אִם שָׁמְעוּ,

אוֹמְרִים לָהֶם.

וְאִם לָאו,

אֵלּוּ וָאֵלּוּ בָּאִים לְבֵית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁבְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית,

שֶׁמִּמֶּנּוּ יוֹצֵאת תּוֹרָה לְכָל יִשְׂרָאֵל,

שֶׁנֶּאֱמַר

(שם)

מִן הַמָּקוֹם הַהוּא אֲשֶׁר יִבְחַר ה'.

חָזַר לְעִירוֹ וְשָׁנָה וְלִמֵּד כְּדֶרֶךְ שֶׁהָיָה לָמֵד,

פָּטוּר.

וְאִם הוֹרָה לַעֲשׂוֹת,

חַיָּב,

שֶׁנֶּאֱמַר

(שם)

וְהָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה בְזָדוֹן,

אֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיּוֹרֶה לַעֲשׂוֹת.

תַּלְמִיד שֶׁהוֹרָה לַעֲשׂוֹת,

פָּטוּר,

נִמְצָא חֻמְרוֹ קֻלּוֹ:

חֹמֶר בְּדִבְרֵי סוֹפְרִים מִבְּדִבְרֵי תוֹרָה,

הָאוֹמֵר אֵין תְּפִלִּין,

כְּדֵי לַעֲבֹר עַל דִּבְרֵי תוֹרָה,

פָּטוּר.

חֲמִשָּׁה טוֹטָפוֹת,

לְהוֹסִיף עַל דִּבְרֵי סוֹפְרִים,

חַיָּב:

אֵין מְמִיתִין אוֹתוֹ לֹא בְבֵית דִּין שֶׁבְּעִירוֹ וְלֹא בְבֵית דִּין שֶׁבְּיַבְנֶה,

אֶלָּא מַעֲלִין אוֹתוֹ לְבֵית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם,

וּמְשַׁמְּרִין אוֹתוֹ עַד הָרֶגֶל וּמְמִיתִין אוֹתוֹ בָרֶגֶל,

שֶׁנֶּאֱמַר

(דברים יז)

וְכָל הָעָם יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ וְלֹא יְזִידוּן עוֹד,

דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר,

אֵין מְעַנִּין אֶת דִּינוֹ שֶׁל זֶה,

אֶלָּא מְמִיתִין אוֹתוֹ מִיָּד,

וְכוֹתְבִין וְשׁוֹלְחִין שְׁלוּחִים בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת,

אִישׁ פְּלוֹנִי בֶּן אִישׁ פְּלוֹנִי נִתְחַיֵּב מִיתָה בְּבֵית דִּין:

נְבִיא הַשֶּׁקֶר הַמִּתְנַבֵּא עַל מַה שֶּׁלֹּא שָׁמַע וּמַה שֶּׁלֹּא נֶאֱמַר לוֹ,

מִיתָתוֹ בִידֵי אָדָם.

אֲבָל הַכּוֹבֵשׁ אֶת נְבוּאָתוֹ,

וְהַמְוַתֵּר עַל דִּבְרֵי נָבִיא,

וְנָבִיא שֶׁעָבַר עַל דִּבְרֵי עַצְמוֹ,

מִיתָתוֹ בִידֵי שָׁמַיִם,

שֶׁנֶּאֱמַר

(שם יח)

אָנֹכִי אֶדְרשׁ מֵעִמּוֹ:

הַמִּתְנַבֵּא בְשֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה וְאוֹמֵר,

כָּךְ אָמְרָה עֲבוֹדָה זָרָה,

אֲפִלּוּ כִוֵּן אֶת הַהֲלָכָה,

לְטַמֵּא אֶת הַטָּמֵא וּלְטַהֵר אֶת הַטָּהוֹר.

הַבָּא עַל אֵשֶׁת אִישׁ,

כֵּיוָן שֶׁנִּכְנְסָה לִרְשׁוּת הַבַּעַל לַנִּשּׂוּאִין אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִבְעֲלָה,

הַבָּא עָלֶיהָ הֲרֵי זֶה בְחֶנֶק.

וְזוֹמְמֵי בַת כֹּהֵן וּבוֹעֲלָהּ,

שֶׁכָּל הַזּוֹמְמִין מַקְדִּימִין לְאוֹתָהּ מִיתָה,

חוּץ מִזּוֹמְמֵי בַת כֹּהֵן וּבוֹעֲלָהּ: