פרק ט

הַגּוֹיִם אֵין לָהֶם נְזִירוּת.

נָשִׁים וַעֲבָדִים יֵשׁ לָהֶם נְזִירוּת.

חֹמֶר בַּנָּשִׁים מִבָּעֲבָדִים,

שֶׁהוּא כוֹפֶה אֶת עַבְדּוֹ וְאֵינוֹ כוֹפֶה אֶת אִשְׁתּוֹ.

חֹמֶר בָּעֲבָדִים מִבַּנָּשִׁים,

שֶׁהוּא מֵפֵר נִדְרֵי אִשְׁתּוֹ וְאֵינוֹ מֵפֵר נִדְרֵי עַבְדּוֹ.

הֵפֵר לְאִשְׁתּוֹ,

הֵפֵר עוֹלָמִית.

הֵפֵר לְעַבְדּוֹ,

יָצָא לְחֵרוּת מַשְׁלִים נְזִירוּתוֹ.

עָבַר מִכְּנֶגֶד פָּנָיו,

רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר,

לֹא יִשְׁתֶּה,

וְרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר,

יִשְׁתֶּה:

נָזִיר שֶׁגִּלַּח וְנוֹדַע לוֹ שֶׁהוּא טָמֵא,

אִם טֻמְאָה יְדוּעָה,

סוֹתֵר.

וְאִם טֻמְאַת הַתְּהוֹם,

אֵינוֹ סוֹתֵר.

אִם עַד שֶׁלֹּא גִלַּח,

בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ סוֹתֵר.

כֵּיצַד,

יָרַד לִטְבֹּל בִּמְעָרָה וְנִמְצָא מֵת צָף עַל פִּי הַמְּעָרָה,

טָמֵא.

נִמְצָא מְשֻׁקָּע בְּקַרְקַע הַמְּעָרָה,

יָרַד לְהָקֵר,

טָהוֹר.

לִטַּהֵר מִטֻּמְאַת מֵת,

טָמֵא,

שֶׁחֶזְקַת טָמֵא טָמֵא וְחֶזְקַת טָהוֹר טָהוֹר,

שֶׁרַגְלַיִם לַדָּבָר:

הַמּוֹצֵא מֵת בִּתְחִלָּה מֻשְׁכָּב כְּדַרְכּוֹ,

נוֹטְלוֹ וְאֶת תְּבוּסָתוֹ.

מָצָא שְׁנַיִם,

נוֹטְלָן וְאֶת תְּבוּסָתָן.

מָצָא שְׁלשָׁה,

אִם יֵשׁ בֵּין זֶה לָזֶה מֵאַרְבַּע אַמּוֹת וְעַד שְׁמֹנֶה,

הֲרֵי זוֹ שְׁכוּנַת קְבָרוֹת.

בּוֹדֵק הֵימֶנּוּ וּלְהַלָּן עֶשְׂרִים אַמָּה.

מָצָא אֶחָד בְּסוֹף עֶשְׂרִים אַמָּה,

בּוֹדֵק הֵימֶנּוּ וּלְהַלָּן עֶשְׂרִים אַמָּה,

שֶׁרַגְלַיִם לַדָּבָר,

שֶׁאִלּוּ מִתְּחִלָּה מְצָאוֹ,

נוֹטְלוֹ וְאֶת תְּבוּסָתוֹ:

כָּל סְפֵק נְגָעִים בַּתְּחִלָּה,

טָהוֹר עַד שֶׁלֹּא נִזְקַק לַטֻּמְאָה.

מִשֶּׁנִּזְקַק לַטֻּמְאָה,

סְפֵקוֹ טָמֵא.

בְּשִׁבְעָה דְרָכִים בּוֹדְקִין אֶת הַזָּב עַד שֶׁלֹּא נִזְקַק לַזִּיבָה.

בְּמַאֲכָל,

וּבְמִשְׁתֶּה,

בְּמַשָּׂא,

וּבִקְפִיצָה,

וּבְחֹלִי,

וּבְמַרְאֶה,

וּבְהִרְהוּר.

מִשֶּׁנִּזְקַק לַזִּיבָה,

אֵין בּוֹדְקִין אוֹתוֹ.

אָנְסוֹ וּסְפֵקוֹ וְשִׁכְבַת זַרְעוֹ,

טְמֵאִין,

שֶׁרַגְלַיִם לַדָּבָר.

הַמַּכֶּה אֶת חֲבֵרוֹ וַאֲמָדוּהוּ לְמִיתָה,

וְהֵקֵל מִמַּה שֶּׁהָיָה,

לְאַחַר מִכָּאן הִכְבִּיד וּמֵת,

חַיָּב.

רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר,

פָּטוּר,

שֶׁרַגְלַיִם לַדָּבָר:

נָזִיר הָיָה שְׁמוּאֵל,

כְּדִבְרֵי רַבִּי נְהוֹרַאי,

שֶׁנֶּאֱמַר

(שמואל א א)

וּמוֹרָה לֹא יַעֲלֶה עַל רֹאשׁוֹ,

נֶאֱמַר בְּשִׁמְשׁוֹן

(שופטים יג)

וּמוֹרָה,

וְנֶאֱמַר בִּשְׁמוּאֵל וּמוֹרָה,

מַה מּוֹרָה הָאֲמוּרָה בְשִׁמְשׁוֹן,

נָזִיר,

אַף מוֹרָה הָאֲמוּרָה בִשְׁמוּאֵל,

נָזִיר.

אָמַר רַבִּי יוֹסֵי,

וַהֲלֹא אֵין מוֹרָה אֶלָּא שֶׁל בָּשָׂר וָדָם.

אָמַר לוֹ רַבִּי נְהוֹרַאי,

וַהֲלֹא כְבָר נֶאֱמַר

(שמואל א טז)

וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֵיךְ אֵלֵךְ וְשָׁמַע שָׁאוּל וַהֲרָגָנִי,

שֶׁכְּבָר הָיָה עָלָיו מוֹרָה שֶׁל בָּשָׂר וָדָם: