פרק ז

כֹּהֵן גָּדוֹל וְנָזִיר אֵינָן מִטַּמְּאִין לִקְרוֹבֵיהֶן,

אֲבָל מִטַּמְּאִין לְמֵת מִצְוָה.

הָיוּ מְהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ וּמָצְאוּ מֵת מִצְוָה,

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר,

יִטַּמָּא כֹהֵן גָּדוֹל וְאַל יִטַּמָּא נָזִיר.

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים,

יִטַּמָּא נָזִיר וְאַל יִטַּמָּא כֹהֵן גָּדוֹל.

אָמַר לָהֶם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר,

יִטַּמָּא כֹהֵן שֶׁאֵינוֹ מֵבִיא קָרְבָּן עַל טֻמְאָתוֹ,

וְאַל יִטַּמָּא נָזִיר שֶׁהוּא מֵבִיא קָרְבָּן עַל טֻמְאָתוֹ.

אָמְרוּ לוֹ,

יִטַּמָּא נָזִיר שֶׁאֵין קְדֻשָּׁתוֹ קְדֻשַּׁת עוֹלָם,

וְאַל יִטַּמָּא כֹהֵן שֶׁקְּדֻשָּׁתוֹ קְדֻשַּׁת עוֹלָם:

עַל אֵלּוּ טֻמְאוֹת הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ,

עַל הַמֵּת,

וְעַל כַּזַּיִת מִן הַמֵּת,

וְעַל כַּזַּיִת נֶצֶל וְעַל מְלֹא תַרְוָד רָקָב,

עַל הַשִּׁדְרָה וְעַל הַגֻּלְגֹּלֶת וְעַל אֵבֶר מִן הַמֵּת וְעַל אֵבֶר מִן הַחַי שֶׁיֵּשׁ עָלָיו בָּשָׂר כָּרָאוּי,

וְעַל חֲצִי קַב עֲצָמוֹת וְעַל חֲצִי לֹג דָּם,

עַל מַגָּעָן וְעַל מַשָּׂאָן וְעַל אָהֳלָן,

וְעַל עֶצֶם כַּשְּׂעֹרָה,

עַל מַגָּעוֹ וְעַל מַשָּׂאוֹ.

עַל אֵלּוּ הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ וּמַזֶּה בַּשְּׁלִישִׁי וּבַשְּׁבִיעִי,

וְסוֹתֵר אֶת הַקּוֹדְמִין,

וְאֵינוֹ מַתְחִיל לִמְנוֹת אֶלָּא עַד שֶׁיִּטְהַר וּמֵבִיא אֶת קָרְבְּנוֹתָיו:

אֲבָל הַסְּכָכוֹת,

וְהַפְּרָעוֹת,

וּבֵית הַפְּרָס,

וְאֶרֶץ הָעַמִּים,

וְהַגּוֹלֵל,

וְהַדּוֹפֵק,

וּרְבִיעִית דָּם,

וְאֹהֶל,

וְרֹבַע עֲצָמוֹת,

וְכֵלִים הַנּוֹגְעִים בְּמֵת,

וִימֵי סָפְרוֹ,

וִימֵי גָמְרוֹ,

עַל אֵלּוּ אֵין הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ,

וּמַזֶּה בַּשְּׁלִישִׁי וּבַשְּׁבִיעִי,

וְאֵינוֹ סוֹתֵר אֶת הַקּוֹדְמִין,

וּמַתְחִיל וּמוֹנֶה מִיָּד,

וְקָרְבָּן אֵין לוֹ.

בֶּאֱמֶת אָמְרוּ,

יְמֵי הַזָּב וְהַזָּבָה וִימֵי הֶסְגֵּרוֹ שֶׁל מְצֹרָע,

הֲרֵי אֵלּוּ עוֹלִין לוֹ:

אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מִשּׁוּם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ,

כָּל טֻמְאָה מִן הַמֵּת שֶׁהַנָּזִיר מְגַלֵּחַ עָלֶיהָ,

חַיָּבִין עָלֶיהָ עַל בִּיאַת מִקְדָּשׁ.

וְכָל טֻמְאָה מִן הַמֵּת שֶׁאֵין הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ עָלֶיהָ,

אֵין חַיָּבִין עָלֶיהָ עַל בִּיאַת מִקְדָּשׁ.

אָמַר רַבִּי מֵאִיר,

לֹא תְהֵא זוֹ קַלָּה מִן הַשֶּׁרֶץ.

אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא,

דַּנְתִּי לִפְנֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר,

מָה אִם עֶצֶם כַּשְּׂעֹרָה שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא אָדָם בְּאֹהֶל,

הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ עַל מַגָּעוֹ וְעַל מַשָּׂאוֹ.

רְבִיעִית דָּם שֶׁהוּא מְטַמֵּא אָדָם בְּאֹהֶל,

אֵינוֹ דִין שֶׁיְּהֵא הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ עַל מַגָּעָהּ וְעַל מַשָּׂאָהּ.

אָמַר לִי,

מַה זֶה עֲקִיבָא,

אֵין דָּנִין כָּאן מִקַּל וָחֹמֶר.

וּכְשֶׁבָּאתִי וְהִרְצֵיתִי אֶת הַדְּבָרִים לִפְנֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ,

אָמַר לִי,

יָפֶה אָמַרְתָּ,

אֶלָּא כֵּן אָמְרוּ הֲלָכָה: