Ikar

פרק ג

מִי שֶׁאָמַר הֲרֵינִי נָזִיר,

מְגַלֵּחַ יוֹם שְׁלשִׁים וְאֶחָד.

וְאִם גִּלַּח לְיוֹם שְׁלשִׁים,

יָצָא.

הֲרֵינִי נָזִיר שְׁלשִׁים יוֹם,

אִם גִּלַּח לְיוֹם שְׁלשִׁים לֹא יָצָא:

מִי שֶׁנָּזַר שְׁתֵּי נְזִירִיּוֹת,

מְגַלֵּחַ אֶת הָרִאשׁוֹנָה יוֹם שְׁלשִׁים וְאֶחָד,

וְאֶת הַשְּׁנִיָּה יוֹם שִׁשִּׁים וְאֶחָד.

וְאִם גִּלַּח אֶת הָרִאשׁוֹנָה יוֹם שְׁלשִׁים,

מְגַלֵּחַ אֶת הַשְּׁנִיָּה יוֹם שִׁשִּׁים.

וְאִם גִּלַּח יוֹם שִׁשִּׁים חָסֵר אֶחָד,

יָצָא.

וְזוֹ עֵדוּת הֵעִיד רַבִּי פַּפְּיַס עַל מִי שֶׁנָּזַר שְׁתֵּי נְזִירִיּוֹת,

שֶׁאִם גִּלַּח אֶת הָרִאשׁוֹנָה שְׁלשִׁים יוֹם,

מְגַלֵּחַ אֶת הַשְּׁנִיָּה יוֹם שִׁשִּׁים.

וְאִם גִּלַּח לְיוֹם שִׁשִּׁים חָסֵר אֶחָד,

יָצָא,

שֶׁיּוֹם שְׁלשִׁים עוֹלֶה לוֹ מִן הַמִּנְיָן:

מִי שֶׁאָמַר הֲרֵינִי נָזִיר,

נִטְמָא יוֹם שְׁלשִׁים,

סוֹתֵר אֶת הַכֹּל.

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר,

אֵינוֹ סוֹתֵר אֶלָּא שִׁבְעָה.

הֲרֵינִי נָזִיר שְׁלשִׁים יוֹם,

נִטְמָא יוֹם שְׁלשִׁים,

סוֹתֵר אֶת הַכֹּל:

הֲרֵינִי נָזִיר מֵאָה יוֹם,

נִטְמָא יוֹם מֵאָה,

סוֹתֵר אֶת הַכֹּל.

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר,

אֵינוֹ סוֹתֵר אֶלָּא שְׁלשִׁים.

נִטְמָא יוֹם מֵאָה וְאֶחָד,

סוֹתֵר שְׁלשִׁים יוֹם.

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר,

אֵינוֹ סוֹתֵר אֶלָּא שִׁבְעָה:

מִי שֶׁנָּזַר וְהוּא בְּבֵית הַקְּבָרוֹת,

אֲפִלּוּ הָיָה שָׁם שְׁלשִׁים יוֹם,

אֵין עוֹלִין לוֹ מִן הַמִּנְיָן וְאֵינוֹ מֵבִיא קָרְבַּן טֻמְאָה.

יָצָא וְנִכְנַס,

עוֹלִין לוֹ מִן הַמִּנְיָן וּמֵבִיא קָרְבַּן טֻמְאָה.

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר,

לֹא בוֹ בַיּוֹם,

שֶׁנֶּאֱמַר

(במדבר ו)

וְהַיָּמִים הָרִאשֹׁנִים יִפְּלוּ,

עַד שֶׁיִּהְיוּ לוֹ יָמִים רִאשׁוֹנִים:

מִי שֶׁנָּזַר נְזִירוּת הַרְבֵּה וְהִשְׁלִים אֶת נְזִירוּתוֹ,

וְאַחַר כָּךְ בָּא לָאָרֶץ,

בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים,

נָזִיר שְׁלשִׁים יוֹם,

וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים,

נָזִיר בַּתְּחִלָּה.

מַעֲשֶׂה בְהִילְנִי הַמַּלְכָּה,

שֶׁהָלַךְ בְּנָהּ לַמִּלְחָמָה,

וְאָמְרָה,

אִם יָבֹא בְנִי מִן הַמִּלְחָמָה בְשָׁלוֹם אֱהֵא נְזִירָה שֶׁבַע שָׁנִים,

וּבָא בְנָהּ מִן הַמִּלְחָמָה,

וְהָיְתָה נְזִירָה שֶׁבַע שָׁנִים.

וּבְסוֹף שֶׁבַע שָׁנִים עָלְתָה לָאָרֶץ,

וְהוֹרוּהָ בֵית הִלֵּל שֶׁתְּהֵא נְזִירָה עוֹד שֶׁבַע שָׁנִים אֲחֵרוֹת.

וּבְסוֹף שֶׁבַע שָׁנִים נִטְמֵאת,

וְנִמְצֵאת נְזִירָה עֶשְׂרִים וְאַחַת שָׁנָה.

אָמַר רַבִּי יְהוּדָה,

לֹא הָיְתָה נְזִירָה אֶלָּא אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה:

מִי שֶׁהָיוּ שְׁתֵּי כִתֵּי עֵדִים מְעִידוֹת אוֹתוֹ,

אֵלּוּ מְעִידִים שֶׁנָּזַר שְׁתַּיִם,

וְאֵלּוּ מְעִידִים שֶׁנָּזַר חָמֵשׁ,

בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים,

נֶחְלְקָה הָעֵדוּת וְאֵין כָּאן נְזִירוּת.

וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים,

יֵשׁ בִּכְלָל חָמֵשׁ שְׁתַּיִם,

שֶׁיְּהֵא נָזִיר שְׁתָּיִם:

Reader controls and commentary are loading.