פרק י

נַעֲרָה הַמְאֹרָסָה,

אָבִיהָ וּבַעְלָהּ מְפֵרִין נְדָרֶיהָ.

הֵפֵר הָאָב וְלֹא הֵפֵר הַבַּעַל,

הֵפֵר הַבַּעַל וְלֹא הֵפֵר הָאָב,

אֵינוֹ מוּפָר,

וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁקִּיֵּם אֶחָד מֵהֶן:

מֵת הָאָב,

לֹא נִתְרוֹקְנָה רְשׁוּת לַבָּעַל.

מֵת הַבַּעַל,

נִתְרוֹקְנָה רְשׁוּת לָאָב.

בָּזֶה יָפֶה כֹחַ הָאָב מִכֹּחַ הַבָּעַל.

בְּדָבָר אַחֵר יָפֶה כֹחַ הַבַּעַל מִכֹּחַ הָאָב,

שֶׁהַבַּעַל מֵפֵר בְּבֶגֶר,

וְהָאָב אֵינוֹ מֵפֵר בְּבָגֶר:

נָדְרָה וְהִיא אֲרוּסָה,

נִתְגָּרְשָׁה בוֹ בַיּוֹם,

נִתְאָרְסָה בוֹ בַיּוֹם,

אֲפִלּוּ לְמֵאָה,

אָבִיהָ וּבַעְלָהּ הָאַחֲרוֹן מְפֵרִין נְדָרֶיהָ.

זֶה הַכְּלָל,

כֹּל שֶׁלֹּא יָצָאת לִרְשׁוּת עַצְמָהּ שָׁעָה אֶחָת,

אָבִיהָ וּבַעְלָהּ הָאַחֲרוֹן מְפֵרִין נְדָרֶיהָ:

דֶּרֶךְ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים,

עַד שֶׁלֹּא הָיְתָה בִתּוֹ יוֹצְאָה מֵאֶצְלוֹ,

אוֹמֵר לָהּ,

כָּל נְדָרִים שֶׁנָּדַרְתְּ בְּתוֹךְ בֵּיתִי,

הֲרֵי הֵן מוּפָרִין.

וְכֵן הַבַּעַל עַד שֶׁלֹּא תִכָּנֵס לִרְשׁוּתוֹ,

אוֹמֵר לָהּ,

כָּל נְדָרִים שֶׁנָּדַרְתְּ עַד שֶׁלֹּא תִכָּנְסִי לִרְשׁוּתִי,

הֲרֵי הֵן מוּפָרִין,

שֶׁמִּשֶּׁתִּכָּנֵס לִרְשׁוּתוֹ אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר:

בּוֹגֶרֶת שֶׁשָּׁהֲתָה שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ,

וְאַלְמָנָה שְׁלשִׁים יוֹם,

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר,

הוֹאִיל וּבַעְלָהּ חַיָּב בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ,

יָפֵר.

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים,

אֵין הַבַּעַל מֵפֵר,

עַד שֶׁתִּכָּנֵס לִרְשׁוּתוֹ:

שׁוֹמֶרֶת יָבָם,

בֵּין לְיָבָם אֶחָד בֵּין לִשְׁנֵי יְבָמִין,

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר,

יָפֵר.

רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר,

לְאֶחָד אֲבָל לֹא לִשְׁנָיִם.

רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר,

לֹא לְאֶחָד וְלֹא לִשְׁנָיִם.

אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר,

מָה אִם אִשָּׁה,

שֶׁקָּנָה הוּא לְעַצְמוֹ,

הֲרֵי הוּא מֵפֵר נְדָרֶיהָ,

אִשָּׁה שֶׁהִקְנוּ לוֹ מִן הַשָּׁמַיִם,

אֵינוֹ דִין שֶׁיָּפֵר נְדָרֶיהָ.

אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא,

לֹא,

אִם אָמַרְתָּ בְאִשָּׁה שֶׁקָּנָה הוּא לְעַצְמוֹ,

שֶׁאֵין לַאֲחֵרִים בָּהּ רְשׁוּת,

תֹּאמַר בְּאִשָּׁה שֶׁהִקְנוּ לוֹ מִן הַשָּׁמַיִם,

שֶׁיֵּשׁ לַאֲחֵרִים בָּהּ רְשׁוּת.

אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ,

עֲקִיבָא,

דְּבָרֶיךָ בִשְׁנֵי יְבָמִין.

מָה אַתָּה מֵשִׁיב עַל יָבָם אֶחָד.

אָמַר לוֹ,

אֵין הַיְבָמָה גְמוּרָה לַיָּבָם כְּשֵׁם שֶׁהָאֲרוּסָה גְמוּרָה לְאִישָׁהּ:

הָאוֹמֵר לְאִשְׁתּוֹ,

כָּל הַנְּדָרִים שֶׁתִּדְּרִי מִכָּאן עַד שֶׁאָבֹא מִמָּקוֹם פְּלוֹנִי,

הֲרֵי הֵן קַיָּמִין,

לֹא אָמַר כְּלוּם.

הֲרֵי הֵן מוּפָרִין,

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר,

מוּפָר.

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים,

אֵינוֹ מוּפָר.

אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר,

אִם הֵפֵר נְּדָרִים שֶׁבָּאוּ לִכְלָל אִסּוּר,

לֹא יָפֵר נְדָרִים שֶׁלֹּא בָאוּ לִכְלָל אִסּוּר.

אָמְרוּ לוֹ,

הֲרֵי הוּא אוֹמֵר,

אִישָׁהּ יְקִימֶנּוּ וְאִישָׁהּ יְפֵרֶנּוּ

(במדבר ל),

אֶת שֶׁבָּא לִכְלָל הָקֵם,

בָּא לִכְלָל הָפֵר.

לֹא בָא לִכְלָל הָקֵם,

לֹא בָא לִכְלָל הָפֵר:

הֲפָרַת נְדָרִים,

כָּל הַיּוֹם.

יֵשׁ בַּדָּבָר לְהָקֵל וּלְהַחֲמִיר.

כֵּיצַד.

נָדְרָה בְּלֵילֵי שַׁבָּת,

יָפֵר בְּלֵילֵי שַׁבָּת וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת עַד שֶׁתֶּחְשָׁךְ.

נָדְרָה עִם חֲשֵׁכָה,

מֵפֵר עַד שֶׁלֹּא תֶחְשַׁךְ.

שֶׁאִם חָשְׁכָה וְלֹא הֵפֵר,

אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר: