פרק ט

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר,

פּוֹתְחִין לָאָדָם בִּכְבוֹד אָבִיו וְאִמּוֹ.

וַחֲכָמִים אוֹסְרִין.

אָמַר רַבִּי צָדוֹק,

עַד שֶׁפּוֹתְחִין לוֹ בִכְבוֹד אָבִיו וְאִמּוֹ,

יִפְתְּחוּ לוֹ בִכְבוֹד הַמָּקוֹם,

אִם כֵּן אֵין נְדָרִים.

וּמוֹדִים חֲכָמִים לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּדָבָר שֶׁבֵּינוֹ לְבֵין אָבִיו וְאִמּוֹ,

שֶׁפּוֹתְחִין לוֹ בִּכְבוֹד אָבִיו וְאִמּוֹ:

וְעוֹד אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר,

פּוֹתְחִין בְּנוֹלָד.

וַחֲכָמִים אוֹסְרִין.

כֵּיצַד.

אָמַר,

קוֹנָם שֶׁאֵינִי נֶהֱנֶה לְאִישׁ פְּלוֹנִי,

וְנַעֲשָׂה סוֹפֵר,

אוֹ שֶׁהָיָה מַשִּׂיא אֶת בְּנוֹ בְקָרוֹב,

וְאָמַר,

אִלּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁהוּא נַעֲשֶׂה סוֹפֵר אוֹ שֶׁהוּא מַשִּׂיא אֶת בְּנוֹ בְקָרוֹב,

לֹא הָיִיתִי נוֹדֵר.

קוֹנָם לְבַיִת זֶה שֶׁאֵינִי נִכְנָס,

וְנַעֲשָׂה בֵית הַכְּנֶסֶת,

וְאָמַר,

אִלּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁהוּא נַעֲשֶׂה בֵית הַכְּנֶסֶת לֹא הָיִיתִי נוֹדֵר,

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מַתִּיר,

וַחֲכָמִים אוֹסְרִין:

רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר,

יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁהֵן כְּנוֹלָד וְאֵינָן כְּנוֹלָד,

וְאֵין חֲכָמִים מוֹדִים לוֹ.

כֵּיצַד.

אָמַר,

קוֹנָם שֶׁאֵינִי נוֹשֵׂא אֶת פְּלוֹנִית,

שֶׁאָבִיהָ רָע.

אָמְרוּ לוֹ,

מֵת אוֹ שֶׁעָשָׂה תְשׁוּבָה.

קוֹנָם לְבַיִת זֶה שֶׁאֵינִי נִכְנָס,

שֶׁהַכֶּלֶב רַע בְּתוֹכוֹ אוֹ שֶׁהַנָּחָשׁ בְּתוֹכוֹ.

אָמְרוּ לוֹ,

מֵת הַכֶּלֶב אוֹ שֶׁנֶּהֱרַג הַנָּחָשׁ,

הֲרֵי הֵן כְּנוֹלָד וְאֵינָן כְּנוֹלָד,

וְאֵין חֲכָמִים מוֹדִים לוֹ:

וְעוֹד אָמַר רַבִּי מֵאִיר פּוֹתְחִין לוֹ מִן הַכָּתוּב שֶׁבַּתּוֹרָה וְאוֹמְרִים לוֹ,

אִלּוּ הָיִיתָ יוֹדֵעַ שֶׁאַתָּה עוֹבֵר עַל לֹא תִקֹּם וְעַל לֹא תִטֹּר

(ויקרא יט),

וְעַל לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ

(שם),

וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ

(שם),

וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ

(שם כה),

שֶׁמָּא יֵעָנִי וְאֵין אַתָּה יָכוֹל לְפַרְנְסוֹ.

אָמַר,

אִלּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁהוּא כֵן,

לֹא הָיִיתִי נוֹדֵר,

הֲרֵי זֶה מֻתָּר:

פּוֹתְחִין לָאָדָם בִּכְתֻבַּת אִשְׁתּוֹ.

וּמַעֲשֶׂה בְאֶחָד שֶׁנָּדַר מֵאִשְׁתּוֹ הֲנָאָה וְהָיְתָה כְתֻבָּתָהּ אַרְבַּע מֵאוֹת דִּינָרִין,

וּבָא לִפְנֵי רַבִּי עֲקִיבָא וְחִיְּבוֹ לִתֵּן לָהּ כְּתֻבָּתָהּ.

אָמַר לוֹ,

רַבִּי,

שְׁמֹנֶה מֵאוֹת דִּינָרִין הִנִּיחַ אַבָּא,

וְנָטַל אָחִי אַרְבַּע מֵאוֹת וַאֲנִי אַרְבַּע מֵאוֹת,

לֹא דַיָּהּ שֶׁתִּטֹּל הִיא מָאתַיִם,

וַאֲנִי מָאתָיִם.

אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא,

אֲפִלּוּ אַתָּה מוֹכֵר שְׂעַר רֹאשְׁךָ,

אַתָּה נוֹתֵן לָהּ כְּתֻבָּתָהּ.

אָמַר לוֹ,

אִלּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁהוּא כֵן,

לֹא הָיִיתִי נוֹדֵר,

וְהִתִּירָהּ רַבִּי עֲקִיבָא:

פּוֹתְחִין בְּיָמִים טוֹבִים וּבְשַׁבָּתוֹת.

בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ אוֹמְרִים,

אוֹתָן הַיָּמִים מֻתָּרִין וּשְׁאָר כָּל הַיָּמִים אֲסוּרִין,

עַד שֶׁבָּא רַבִּי עֲקִיבָא וְלִמֵּד,

שֶׁהַנֶּדֶר שֶׁהֻתַּר מִקְצָתוֹ,

הֻתַּר כֻּלּוֹ:

כֵּיצַד.

אָמַר,

קוֹנָם שֶׁאֵינִי נֶהֱנֶה לְכֻלְּכֶם,

הֻתַּר אֶחָד מֵהֶן,

הֻתְּרוּ כֻלָּן.

שֶׁאֵינִי נֶהֱנֶה לָזֶה וְלָזֶה,

הֻתַּר הָרִאשׁוֹן,

הֻתְּרוּ כֻלָּן.

הֻתַּר הָאַחֲרוֹן,

הָאַחֲרוֹן מֻתָּר,

וְכֻלָּן אֲסוּרִין.

הֻתַּר הָאֶמְצָעִי,

הֵימֶנּוּ וּלְמַטָּה מֻתָּר,

הֵימֶנּוּ וּלְמַעְלָה אָסוּר.

שֶׁאֵינִי נֶהֱנֶה לָזֶה קָרְבָּן וְלָזֶה קָרְבָּן,

צְרִיכִין פֶּתַח לְכָל אֶחָד וְאֶחָד:

קוֹנָם יַיִן שֶׁאֵינִי טוֹעֵם,

שֶׁהַיַּיִן רַע לַמֵּעָיִם,

אָמְרוּ לוֹ,

וַהֲלֹא הַמְיֻשָּׁן יָפֶה לַמֵּעָיִם,

הֻתַּר בַּמְיֻשָּׁן.

וְלֹא בַמְיֻשָּׁן בִּלְבַד הֻתַּר,

אֶלָּא בְכָל הַיָּיִן.

קוֹנָם בָּצָל שֶׁאֵינִי טוֹעֵם,

שֶׁהַבָּצָל רַע לַלֵּב.

אָמְרוּ לוֹ,

הֲלֹא הַכֻּפְרִי יָפֶה לַלֵּב,

הֻתַּר בַּכֻּפְרִי.

וְלֹא בַכֻּפְרִי בִלְבַד הֻתַּר,

אֶלָּא בְכָל הַבְּצָלִים.

מַעֲשֶׂה הָיָה,

וְהִתִּירוֹ רַבִּי מֵאִיר בְּכָל הַבְּצָלִים:

פּוֹתְחִין לָאָדָם בִּכְבוֹד עַצְמוֹ וּבִכְבוֹד בָּנָיו.

אוֹמְרִים לוֹ,

אִלּוּ הָיִיתָ יוֹדֵעַ שֶׁלְּמָחָר אוֹמְרִין עָלֶיךָ כָּךְ הִיא וִסְתּוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי,

מְגָרֵשׁ אֶת נָשָׁיו,

וְעַל בְּנוֹתֶיךָ יִהְיוּ אוֹמְרִין בְּנוֹת גְּרוּשׁוֹת הֵן,

מָה רָאֲתָה אִמָּן שֶׁל אֵלּוּ לְהִתְגָּרֵשׁ,

וְאָמַר,

אִלּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁכֵּן,

לֹא הָיִיתִי נוֹדֵר,

הֲרֵי זֶה מֻתָּר:

קוֹנָם שֶׁאֵינִי נוֹשֵׂא אֶת פְּלוֹנִית כְּעוּרָה,

וַהֲרֵי הִיא נָאָה.

שְׁחוֹרָה,

וַהֲרֵי הִיא לְבָנָה.

קְצָרָה,

וַהֲרֵי הִיא אֲרֻכָּה,

מֻתָּר בָּהּ.

לֹא מִפְּנֵי שֶׁהִיא כְעוּרָה וְנַעֲשֵׂית נָאָה,

שְׁחוֹרָה וְנַעֲשֵׂית לְבָנָה,

קְצָרָה וְנַעֲשֵׂית אֲרֻכָּה,

אֶלָּא שֶׁהַנֶּדֶר טָעוּת.

וּמַעֲשֶׂה בְאֶחָד שֶׁנָּדַר מִבַּת אֲחוֹתוֹ הֲנָיָה,

וְהִכְנִיסוּהָ לְבֵית רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְיִפּוּהָ.

אָמַר לוֹ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל,

בְּנִי,

לָזוֹ נָדָרְתָּ.

אָמַר לוֹ,

לָאו.

וְהִתִּירוֹ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בָּכָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְאָמַר,

בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל נָאוֹת הֵן,

אֶלָּא שֶׁהָעֲנִיּוּת מְנַוַּלְתָּן.

וּכְשֶׁמֵּת רַבִּי יִשְׁמָעֵאל,

הָיוּ בְנוֹת יִשְׂרָאֵל נוֹשְׂאוֹת קִינָה וְאוֹמְרוֹת,

בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל אֶל רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּכֶינָה.

וְכֵן הוּא אוֹמֵר בְּשָׁאוּל

(שמואל ב א)

בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל אֶל שָׁאוּל בְּכֶינָה: