פרק ה

הַשֻּׁתָּפִין שֶׁנָּדְרוּ הֲנָאָה זֶה מִזֶּה,

אֲסוּרִין לִכָּנֵס לֶחָצֵר.

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר,

זֶה נִכְנָס לְתוֹךְ שֶׁלּוֹ וְזֶה נִכְנָס לְתוֹךְ שֶׁלּוֹ.

וּשְׁנֵיהֶם אֲסוּרִים לְהַעֲמִיד שָׁם רֵחַיִם וְתַנּוּר וּלְגַדֵּל תַּרְנְגוֹלִים.

הָיָה אֶחָד מֵהֶם מֻדָּר הֲנָאָה מֵחֲבֵרוֹ,

לֹא יִכָּנֵס לֶחָצֵר.

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר,

יָכוֹל הוּא לוֹמַר לוֹ,

לְתוֹךְ שֶׁלִּי אֲנִי נִכְנָס וְאֵינִי נִכְנָס לְתוֹךְ שֶׁלָּךְ.

וְכוֹפִין אֶת הַנּוֹדֵר לִמְכֹּר אֶת חֶלְקוֹ:

הָיָה אֶחָד מִן הַשּׁוּק מֻדָּר מֵאֶחָד מֵהֶם הֲנָאָה,

לֹא יִכָּנֵס לֶחָצֵר.

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר,

יָכוֹל הוּא לוֹמַר לוֹ,

לְתוֹךְ שֶׁל חֲבֵרְךָ אֲנִי נִכְנָס,

וְאֵינִי נִכְנָס לְתוֹךְ שֶׁלָּךְ:

הַמֻּדָּר הֲנָאָה מֵחֲבֵרוֹ,

וְיֶשׁ לוֹ מֶרְחָץ וּבֵית הַבַּד מֻשְׂכָּרִים בָּעִיר,

אִם יֶשׁ לוֹ בָהֶן תְּפִיסַת יָד,

אָסוּר.

אֵין לוֹ בָהֶן תְּפִיסַת יָד,

מֻתָּר.

הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ,

קוֹנָם לְבֵיתְךָ שֶׁאֲנִי נִכְנָס וְשָׂדְךָ שֶׁאֲנִי לוֹקֵחַ,

מֵת אוֹ שֶׁמְּכָרוֹ לְאַחֵר,

מֻתָּר.

קוֹנָם לְבַיִת זֶה שֶׁאֲנִי נִכְנָס,

שָׂדֶה זוֹ שֶׁאֲנִי לוֹקֵחַ,

מֵת אוֹ שֶׁמְּכָרוֹ לְאַחֵר,

אָסוּר:

הֲרֵינִי עָלֶיךָ חֵרֶם,

הַמֻּדָּר אָסוּר.

הֲרֵי אַתְּ עָלַי חֵרֶם,

הַנּוֹדֵר אָסוּר.

הֲרֵינִי עָלֶיךָ וְאַתְּ עָלַי,

שְׁנֵיהֶם אֲסוּרִין.

וּשְׁנֵיהֶם מֻתָּרִין בְּדָבָר שֶׁל עוֹלֵי בָבֶל,

וַאֲסוּרִין בְּדָבָר שֶׁל אוֹתָהּ הָעִיר:

וְאֵיזֶהוּ דָבָר שֶׁל עוֹלֵי בָבֶל,

כְּגוֹן הַר הַבַּיִת וְהָעֲזָרוֹת וְהַבּוֹר שֶׁבְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ.

וְאֵיזֶהוּ דָבָר שֶׁל אוֹתָהּ הָעִיר,

כְּגוֹן הָרְחָבָה וְהַמֶּרְחָץ,

וּבֵית הַכְּנֶסֶת וְהַתֵּבָה וְהַסְּפָרִים.

וְהַכּוֹתֵב חֶלְקוֹ לַנָּשִׂיא.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר,

אֶחָד כּוֹתֵב לַנָּשִׂיא וְאֶחָד כּוֹתֵב לְהֶדְיוֹט.

מַה בֵּין כּוֹתֵב לַנָּשִׂיא לְכוֹתֵב לְהֶדְיוֹט,

שֶׁהַכּוֹתֵב לַנָּשִׂיא אֵינוֹ צָרִיךְ לְזַכּוֹת.

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים,

אֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה צְרִיכִין לְזַכּוֹת.

לֹא דִבְּרוּ בַנָּשִׂיא אֶלָּא בַהֹוֶה.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר,

אֵין אַנְשֵׁי גָלִיל צְרִיכִין לִכְתֹּב,

שֶׁכְּבָר כָּתְבוּ אֲבוֹתֵיהֶם עַל יְדֵיהֶם:

הַמֻּדָּר הֲנָאָה מֵחֲבֵרוֹ וְאֵין לוֹ מַה יֹּאכַל,

נוֹתְנוֹ לְאַחֵר לְשׁוּם מַתָּנָה,

וְהַלָּה מֻתָּר בָּהּ.

מַעֲשֶׂה בְאֶחָד בְּבֵית חוֹרוֹן שֶׁהָיָה אָבִיו מֻדָּר הֵימֶנּוּ הֲנָאָה,

וְהָיָה מַשִּׂיא אֶת בְּנוֹ,

וְאָמַר לַחֲבֵרוֹ,

חָצֵר וּסְעוּדָה נְתוּנִים לְךָ בְמַתָּנָה,

וְאֵינָן לְפָנֶיךָ אֶלָּא כְדֵי שֶׁיָּבֹא אַבָּא וְיֹאכַל עִמָּנוּ בַּסְּעוּדָה.

אָמַר לוֹ,

אִם שֶׁלִּי הֵם,

הֲרֵי הֵם מֻקְדָּשִׁין לַשָּׁמָיִם.

אָמַר לוֹ,

לֹא נָתַתִּי אֶת שֶׁלִּי שֶׁתַּקְדִּישֵׁם לַשָּׁמָיִם.

אָמַר לוֹ,

לֹא נָתַתָּ לִּי אֶת שֶׁלְּךָ אֶלָּא שֶׁתְּהֵא אַתָּה וְאָבִיךָ אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים וּמִתְרַצִּים זֶה לָזֶה,

וִיהֵא עָוֹן תָּלוּי בְּרֹאשׁוֹ.

וּכְשֶׁבָּא דָבָר לִפְנֵי חֲכָמִים,

אָמְרוּ,

כָּל מַתָּנָה שֶׁאֵינָהּ שֶׁאִם הִקְדִּישָׁהּ אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת,

אֵינָהּ מַתָּנָה: