פרק ג

אַרְבָּעָה נְדָרִים הִתִּירוּ חֲכָמִים,

נִדְרֵי זֵרוּזִין,

וְנִדְרֵי הֲבַאי,

וְנִדְרֵי שְׁגָגוֹת,

וְנִדְרֵי אֳנָסִים.

נִדְרֵי זֵרוּזִין,

כֵּיצַד.

הָיָה מוֹכֵר חֵפֶץ וְאָמַר,

קוֹנָם שֶׁאֵינִי פוֹחֵת לְךָ מִן הַסֶּלַע,

וְהַלָּה אוֹמֵר,

קוֹנָם שֶׁאֵינִי מוֹסִיף לְךָ עַל הַשֶּׁקֶל,

שְׁנֵיהֶן רוֹצִין בִּשְׁלֹשָׁה דִינָרִין.

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר,

אַף הָרוֹצֶה לְהַדִּיר אֶת חֲבֵרוֹ שֶׁיֹּאכַל אֶצְלוֹ,

אוֹמֵר,

כָּל נֶדֶר שֶׁאֲנִי עָתִיד לִדֹּר הוּא בָטֵל,

וּבִלְבַד שֶׁיְּהֵא זָכוּר בִּשְׁעַת הַנֶּדֶר:

נִדְרֵי הֲבַאי,

אָמַר,

קוֹנָם אִם לֹא רָאִיתִי בַדֶּרֶךְ הַזֶּה כְיוֹצְאֵי מִצְרָיִם,

אִם לֹא רָאִיתִי נָחָשׁ כְּקוֹרַת בֵּית הַבָּד.

נִדְרֵי שְׁגָגוֹת,

אִם אָכָלְתִּי וְאִם שָׁתִיתִי,

וְנִזְכַּר שֶׁאָכַל וְשָׁתָה.

שֶׁאֲנִי אוֹכֵל וְשֶׁאֲנִי שׁוֹתֶה,

וְשָׁכַח וְאָכַל וְשָׁתָה.

אָמַר,

קוֹנָם אִשְׁתִּי נֶהֱנֵית לִי,

שֶׁגָּנְבָה אֶת כִּיסִי וְשֶׁהִכְּתָה אֶת בְּנִי,

וְנוֹדַע שֶׁלֹּא הִכַּתּוּ וְנוֹדַע שֶׁלֹּא גְנָבָתּוּ.

רָאָה אוֹתָן אוֹכְלִים תְּאֵנִים וְאָמַר,

הֲרֵי עֲלֵיכֶם קָרְבָּן,

וְנִמְצְאוּ אָבִיו וְאֶחָיו,

וְהָיוּ עִמָּהֶן אֲחֵרִים,

בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים,

הֵן מֻתָּרִין וּמַה שֶּׁעִמָּהֶן אֲסוּרִין.

וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים,

אֵלּוּ וָאֵלּוּ מֻתָּרִין:

נִדְרֵי אֳנָסִים,

הִדִּירוֹ חֲבֵרוֹ שֶׁיֹּאכַל אֶצְלוֹ,

וְחָלָה הוּא אוֹ שֶׁחָלָה בְנוֹ אוֹ שֶׁעִכְּבוֹ נָהָר,

הֲרֵי אֵלּוּ נִדְרֵי אֳנָסִין:

נוֹדְרִין לָהֳרָגִין וְלָחֳרָמִין וְלַמּוֹכְסִין שֶׁהִיא תְרוּמָה אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ תְּרוּמָה,

שֶׁהֵן שֶׁל בֵּית הַמֶּלֶךְ אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן שֶׁל בֵּית הַמֶּלֶךְ.

בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים,

בַּכֹּל נוֹדְרִין,

חוּץ מִבִּשְׁבוּעָה.

וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים,

אַף בִּשְׁבוּעָה.

בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים,

לֹא יִפְתַּח לוֹ בְנֶדֶר.

וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים,

אַף יִפְתַּח לוֹ.

בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים,

בְּמַה שֶּׁהוּא מַדִּירוֹ.

וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים,

אַף בְּמַה שֶּׁאֵינוֹ מַדִּירוֹ.

כֵּיצַד,

אָמְרוּ לוֹ,

אֱמוֹר קוֹנָם אִשְׁתִּי נֶהֱנֵית לִי,

וְאָמַר קוֹנָם אִשְׁתִּי וּבָנַי נֶהֱנִין לִי,

בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים,

אִשְׁתּוֹ מֻתֶּרֶת וּבָנָיו אֲסוּרִין.

וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים,

אֵלּוּ וָאֵלּוּ מֻתָּרִין:

הֲרֵי נְטִיעוֹת הָאֵלּוּ קָרְבָּן אִם אֵינָן נִקְצָצוֹת,

טַלִּית זוֹ קָרְבָּן אִם אֵינָהּ נִשְׂרֶפֶת,

יֵשׁ לָהֶן פִּדְיוֹן.

הֲרֵי נְטִיעוֹת הָאֵלּוּ קָרְבָּן עַד שֶׁיִּקָּצְצוּ,

טַלִּית זוֹ קָרְבָּן עַד שֶׁתִּשָּׂרֵף,

אֵין לָהֶם פִּדְיוֹן:

הַנּוֹדֵר מִיּוֹרְדֵי הַיָּם,

מֻתָּר בְּיוֹשְׁבֵי הַיַּבָּשָׁה.

מִיּוֹשְׁבֵי הַיַּבָּשָׁה,

אָסוּר בְּיוֹרְדֵי הַיָּם,

שֶׁיּוֹרְדֵי הַיָּם בִּכְלָל יוֹשְׁבֵי הַיַּבָּשָׁה.

לֹא כָאֵלּוּ שֶׁהוֹלְכִין מֵעַכּוֹ לְיָפוֹ,

אֶלָּא בְמִי שֶׁדַּרְכּוֹ לְפָרֵשׁ:

הַנּוֹדֵר מֵרוֹאֵי הַחַמָּה,

אָסוּר אַף בַּסּוּמִין,

שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן זֶה אֶלָּא לְמִי שֶׁהַחַמָּה רוֹאָה אוֹתוֹ:

הַנּוֹדֵר מִשְּׁחוֹרֵי הָרֹאשׁ,

אָסוּר בַּקֵּרְחִין וּבְבַעֲלֵי שֵׂיבוֹת,

וּמֻתָּר בַּנָּשִׁים וּבַקְּטַנִּים,

שֶׁאֵין נִקְרָאִין שְׁחוֹרֵי הָרֹאשׁ אֶלָּא אֲנָשִׁים:

הַנּוֹדֵר מִן הַיִּלּוֹדִים,

מֻתָּר בַּנּוֹלָדִים.

מִן הַנּוֹלָדִים,

אָסוּר בַּיִּלּוֹדִים.

רַבִּי מֵאִיר מַתִּיר אַף בַּיִּלּוֹדִים.

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים,

לֹא נִתְכַּוֵּן זֶה אֶלָּא בְמִי שֶׁדַּרְכּוֹ לְהוֹלִיד:

הַנּוֹדֵר מִשּׁוֹבְתֵי שַׁבָּת,

אָסוּר בְּיִשְׂרָאֵל וְאָסוּר בַּכּוּתִים.

מֵאוֹכְלֵי שׁוּם,

אָסוּר בְּיִשְׂרָאֵל וְאָסוּר בַּכּוּתִים.

מֵעוֹלֵי יְרוּשָׁלַיִם,

אָסוּר בְּיִשְׂרָאֵל וּמֻתָּר בַּכּוּתִים:

קוֹנָם שֶׁאֵינִי נֶהֱנֶה לִבְנֵי נֹחַ,

מֻתָּר בְּיִשְׂרָאֵל וְאָסוּר בְּאֻמּוֹת הָעוֹלָם.

שֶׁאֵינִי נֶהֱנֶה לְזֶרַע אַבְרָהָם,

אָסוּר בְּיִשְׂרָאֵל וּמֻתָּר בְּאֻמּוֹת הָעוֹלָם.

שֶׁאֵינִי נֶהֱנֶה לְיִשְׂרָאֵל,

לוֹקֵחַ בְּיוֹתֵר וּמוֹכֵר בְּפָחוֹת.

שֶׁיִּשְׂרָאֵל נֶהֱנִין לִי,

לוֹקֵחַ בְּפָחוֹת וּמוֹכֵר בְּיוֹתֵר,

אִם שׁוֹמְעִין לוֹ.

שֶׁאֵינִי נֶהֱנֶה לָהֶן וְהֵן לִי,

יְהַנֶּה לַנָּכְרִים.

קוֹנָם שֶׁאֵינִי נֶהֱנֶה לָעֲרֵלִים,

מֻתָּר בְּעַרְלֵי יִשְׂרָאֵל וְאָסוּר בְּמוּלֵי הַגּוֹיִם.

קוֹנָם שֶׁאֵינִי נֶהֱנֶה לַמּוּלִים,

אָסוּר בְּעַרְלֵי יִשְׂרָאֵל וּמֻתָּר בְּמוּלֵי הַגּוֹיִם,

שֶׁאֵין הָעָרְלָה קְרוּיָה אֶלָּא לְשֵׁם הַגּוֹיִם,

שֶׁנֶּאֱמַר

(ירמיה ט)

כִּי כָל הַגּוֹיִם עֲרֵלִים וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל עַרְלֵי לֵב,

וְאוֹמֵר

(שמואל א יז)

וְהָיָה הַפְּלִשְׁתִּי הֶעָרֵל הַזֶּה,

וְאוֹמֵר

(שמואל ב א)

פֶּן תִּשְׂמַחְנָה בְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים,

פֶּן תַּעֲלֹזְנָה בְּנוֹת הָעֲרֵלִים.

רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר,

מְאוּסָה עָרְלָה שֶׁנִּתְגַּנּוּ בָהּ הָרְשָׁעִים,

שֶׁנֶּאֱמַר,

כִּי כָל הַגּוֹיִם עֲרֵלִים.

רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר,

גְּדוֹלָה מִילָה שֶׁנִּכְרְתוּ עָלֶיהָ שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה בְרִיתוֹת.

רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר,

גְּדוֹלָה מִילָה,

שֶׁדּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת הַחֲמוּרָה.

רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר,

גְּדוֹלָה מִילָה,

שֶׁלֹּא נִתְלָה לוֹ לְמֹשֶׁה הַצַדִּיק עָלֶיהָ מְלֹא שָׁעָה.

רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר,

גְּדוֹלָה מִילָה,

שֶׁדּוֹחָה אֶת הַנְּגָעִים.

רַבִּי אוֹמֵר,

גְּדוֹלָה מִילָה,

שֶׁכָּל הַמִּצְוֹת שֶׁעָשָׂה אַבְרָהָם אָבִינוּ לֹא נִקְרָא שָׁלֵם,

עַד שֶׁמָּל,

שֶׁנֱּאֶמַר

(בראשית יז),

הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים.

דָּבָר אַחֵר,

גְּדוֹלָה מִילָה,

שֶׁאִלְמָלֵא הִיא,

לֹא בָרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עוֹלָמוֹ,

שֶׁנֶּאֱמַר

(ירמיה לג),

כֹּה אָמַר ה' אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה,

חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי: