פרק ד

בְּנוֹת כּוּתִים,

נִדּוֹת מֵעֲרִיסָתָן.

וְהַכּוּתִים מְטַמְּאִים מִשְׁכָּב תַּחְתּוֹן כָּעֶלְיוֹן,

מִפְּנֵי שֶׁהֵן בּוֹעֲלֵי נִדּוֹת,

וְהֵן יוֹשְׁבוֹת עַל כָּל דָּם וָדָם.

וְאֵין חַיָּבִין עָלֶיהָ עַל בִּיאַת מִקְדָּשׁ,

וְאֵין שׂוֹרְפִין עֲלֵיהֶם אֶת הַתְּרוּמָה,

מִפְּנֵי שֶׁטֻּמְאָתָן סָפֵק:

בְּנוֹת צְדוֹקִין,

בִּזְמַן שֶׁנָּהֲגוּ לָלֶכֶת בְּדַרְכֵי אֲבוֹתֵיהֶן,

הֲרֵי הֵן כְּכוּתִיּוֹת.

פֵּרְשׁוּ לָלֶכֶת בְּדַרְכֵי יִשְׂרָאֵל,

הֲרֵי הֵן כְּיִשְׂרְאֵלִית.

רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר,

לְעוֹלָם הֵן כְּיִשְׂרָאֵל,

עַד שֶׁיִּפְרְשׁוּ לָלֶכֶת בְּדַרְכֵי אֲבוֹתֵיהֶן:

דַּם נָכְרִית וְדַם טָהֳרָה שֶׁל מְצֹרַעַת,

בֵּית שַׁמַּאי מְטַהֲרִים.

וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים,

כְּרֻקָּהּ וּכְמֵימֵי רַגְלֶיהָ.

דַּם יוֹלֶדֶת שֶׁלֹּא טָבְלָה,

בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים,

כְּרֻקָּהּ וּכְמֵימֵי רַגְלֶיהָ.

וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים,

מְטַמֵּא לַח וְיָבֵשׁ.

וּמוֹדִים בְּיוֹלֶדֶת בְּזוֹב,

שֶׁהִיא מְטַמְּאָה לַח וְיָבֵשׁ:

הַמַּקְשָׁה,

נִדָּה.

קִשְּׁתָה שְׁלשָׁה יָמִים בְּתוֹךְ אַחַד עָשָׂר יוֹם וְשָׁפְתָה מֵעֵת לְעֵת וְיָלְדָה,

הֲרֵי זוֹ יוֹלֶדֶת בְּזוֹב,

דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר.

רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר,

לַיְלָה וָיוֹם,

כְּלֵילֵי שַׁבָּת וְיוֹמוֹ.

שֶׁשָּׁפְתָה מִן הַצַּעַר,

וְלֹא מִן הַדָּם:

כַּמָּה הוּא קִשּׁוּיָהּ.

רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר,

אֲפִלּוּ אַרְבָּעִים וַחֲמִשִּׁים יוֹם.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר,

דַּיָּהּ חָדְשָׁהּ.

רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים,

אֵין קִשּׁוּי יוֹתֵר מִשְּׁתֵּי שַׁבָּתוֹת:

הַמַּקְשָׁה בְתוֹךְ שְׁמוֹנִים שֶׁל נְקֵבָה,

כָּל דָּמִים שֶׁהִיא רוֹאָה,

טְהוֹרִים,

עַד שֶׁיֵּצֵא הַוָּלָד.

וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְטַמֵּא.

אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר,

וּמַה בִּמְקוֹם שֶׁהֶחְמִיר בְּדַם הַשֹּׁפִי,

הֵקֵל בְּדַם הַקֹּשִׁי,

מְקוֹם שֶׁהֵקֵל בְּדַם הַשֹּׁפִי,

אֵינוֹ דִין שֶׁנָּקֵל בְּדַם הַקֹּשִׁי.

אָמַר לָהֶן,

דַּיּוֹ לַבָּא מִן הַדִּין לִהְיוֹת כַּנִּדּוֹן,

מִמַּה הֵקֵל עָלֶיהָ,

מִטֻּמְאַת זִיבָה,

אֲבָל טְמֵאָה טֻמְאַת נִדָּה:

כָּל אַחַד עָשָׂר יוֹם בְּחֶזְקַת טָהֳרָה.

יָשְׁבָה לָהּ וְלֹא בָדְקָה,

שָׁגְגָה,

נֶאֶנְסָה,

הֵזִידָה וְלֹא בָדְקָה,

טְהוֹרָה.

הִגִּיעַ שְׁעַת וִסְתָּהּ וְלֹא בָדְקָה,

הֲרֵי זוֹ טְמֵאָה.

רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר,

אִם הָיְתָה בְמַחֲבֵא וְהִגִּיעַ שְׁעַת וִסְתָּהּ,

וְלֹא בָדְקָה,

הֲרֵי זוֹ טְהוֹרָה,

מִפְּנֵי שֶׁחֲרָדָה מְסַלֶּקֶת אֶת הַדָּמִים.

אֲבָל יְמֵי הַזָּב וְהַזָּבָה וְשׁוֹמֶרֶת יוֹם כְּנֶגֶד יוֹם,

הֲרֵי אֵלּוּ בְּחֶזְקַת טֻמְאָה: