פרק יד

כֵּיצַד מְטַהֲרִין אֶת הַמְּצֹרָע.

הָיָה מֵבִיא פְיָלִי שֶׁל חֶרֶשׂ חֲדָשָׁה וְנוֹתֵן לְתוֹכָהּ רְבִיעִית מַיִם חַיִּים,

וּמֵבִיא שְׁתֵּי צִפֳּרִים דְּרוֹר.

שָׁחַט אֶת אַחַת מֵהֶן עַל כְּלִי חֶרֶשׂ וְעַל מַיִם חַיִּים.

חָפַר וְקוֹבְרָהּ בְּפָנָיו.

נָטַל עֵץ אֶרֶז וְאֵזוֹב וּשְׁנִי תוֹלַעַת וּכְרָכָן בִּשְׁיָרֵי הַלָּשׁוֹן,

וְהִקִּיף לָהֶם רָאשֵׁי אֲגַפַּיִם וְרֹאשׁ הַזָּנָב שֶׁל שְׁנִיָּה.

טָבַל וְהִזָּה שֶׁבַע פְּעָמִים לְאַחַר יָדוֹ שֶׁל מְצֹרָע,

וְיֵשׁ אוֹמְרִים,

עַל מִצְחוֹ.

וְכָךְ הָיָה מַזֶּה עַל הַשְּׁקוֹף שֶׁבַּבַּיִת מִבַּחוּץ:

בָּא לוֹ לְשַׁלֵּחַ אֶת הַצִּפּוֹר הַחַיָּה,

אֵינוֹ הוֹפֵךְ פָּנָיו לֹא לַיָּם וְלֹא לָעִיר וְלֹא לַמִּדְבָּר,

שֶׁנֶּאֱמַר

(ויקרא יד),

וְשִׁלַּח אֶת הַצִּפֹּר הַחַיָּה אֶל מִחוּץ לָעִיר אֶל פְּנֵי הַשָּׂדֶה.

בָּא לְגַלֵּחַ אֶת הַמְּצֹרָע,

הֶעֱבִיר תַּעַר עַל כָּל בְּשָׂרוֹ,

וְכִבֵּס בְּגָדָיו,

וְטָבַל,

טָהוֹר מִלְּטַמֵּא בְּבִיאָה,

וַהֲרֵי הוּא מְטַמֵּא כַשֶּׁרֶץ.

נִכְנַס לִפְנִים מִן הַחוֹמָה,

מְנֻדֶּה מִבֵּיתוֹ שִׁבְעַת יָמִים,

וְאָסוּר בְּתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה:

בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְגַלֵּחַ תִּגְלַחַת שְׁנִיָּה כַּתִּגְלַחַת הָרִאשׁוֹנָה,

כִּבֶּס בְּגָדָיו וְטָבַל,

טָהוֹר מִלְּטַמֵּא כַשֶּׁרֶץ,

וַהֲרֵי הוּא טְבוּל יוֹם,

אוֹכֵל בַּמַּעֲשֵׂר.

הֶעֱרִיב שִׁמְשׁוֹ,

אוֹכֵל בַּתְּרוּמָה.

הֵבִיא כַפָּרָתוֹ,

אוֹכֵל בַּקָּדָשִׁים.

נִמְצְאוּ שָׁלשׁ טְהָרוֹת בַּמְּצֹרָע וְשָׁלשׁ טְהָרוֹת בַּיּוֹלֶדֶת:

שְׁלשָׁה מְגַלְּחִין וְתִגְלַחְתָּן מִצְוָה,

הַנָּזִיר וְהַמְּצֹרָע וְהַלְוִיִּם.

וְכֻלָּן שֶׁגִּלְּחוּ שֶׁלֹּא בְתַעַר אוֹ שֶׁשִּׁיְּרוּ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת,

לֹא עָשׂוּ כְלוּם:

שְׁתֵּי צִפֳּרִים מִצְוָתָן שֶׁיְּהוּ שָׁווֹת בַּמַּרְאֶה וּבַקּוֹמָה וּבַדָּמִים,

וּלְקִיחָתָן כְּאֶחָת.

אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָם שָׁווֹת,

כְּשֵׁרוֹת.

לָקַח אַחַת הַיּוֹם וְאַחַת לְמָחָר,

כְּשֵׁרוֹת.

שָׁחַט אַחַת מֵהֶן וְנִמְצֵאת שֶׁלֹּא דְרוֹר,

יִקַּח זוּג לַשְּׁנִיָּה.

הָרִאשׁוֹנָה מֻתֶּרֶת בַּאֲכִילָה.

שְׁחָטָהּ וְנִמְצֵאת טְרֵפָה,

יִקַּח זוּג לַשְּׁנִיָּה.

הָרִאשׁוֹנָה מֻתֶּרֶת בַּהֲנָאָה.

נִשְׁפַּךְ הַדָּם,

תָּמוּת הַמִּשְׁתַּלַּחַת.

מֵתָה הַמִּשְׁתַּלַּחַת,

יִשָּׁפֵךְ הַדָּם:

מִצְוַת עֵץ אֶרֶז,

אָרְכּוֹ אַמָּה וְעָבְיוֹ כִרְבִיעַ כֶּרַע הַמִּטָּה.

אֶחָד לִשְׁנַיִם,

וּשְׁנַיִם לְאַרְבָּעָה.

מִצְוַת אֵזוֹב,

לֹא אֵזוֹב יָוָן,

לֹא אֵזוֹב כּוֹחֲלִי,

לֹא אֵזוֹב רוֹמִי,

לֹא אֵזוֹב מִדְבָּרִית,

וְלֹא כָל אֵזוֹב שֶׁיֶּשׁ לוֹ שֵׁם לְוָי:

בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי מֵבִיא שָׁלשׁ בְּהֵמוֹת,

חַטָּאת וְאָשָׁם וְעוֹלָה.

וְהַדַּל הָיָה מֵבִיא חַטַּאת הָעוֹף וְעוֹלַת הָעוֹף:

בָּא לוֹ אֵצֶל הָאָשָׁם,

וְסָמַךְ שְׁתֵּי יָדָיו עָלָיו,

וּשְׁחָטוֹ,

וְקִבְּלוּ שְׁנֵי כֹהֲנִים אֶת דָּמוֹ,

אֶחָד בִּכְלִי,

וְאֶחָד בַּיָּד.

זֶה שֶׁקִּבֵּל בַּכְּלִי,

בָּא וּזְרָקוֹ עַל קִיר הַמִּזְבֵּחַ.

וְזֶה שֶׁקִּבֵּל בַּיָּד,

בָּא לוֹ אֵצֶל הַמְּצֹרָע.

וְהַמְּצֹרָע טָבַל בְּלִשְׁכַּת הַמְּצֹרָעִים.

בָּא וְעָמַד בְּשַׁעַר נִקָּנוֹר.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר,

לֹא הָיָה צָרִיךְ טְבִילָה:

הִכְנִיס רֹאשׁוֹ,

וְנָתַן עַל תְּנוּךְ אָזְנוֹ.

יָדוֹ,

וְנָתַן עַל בֹּהֶן יָדוֹ.

רַגְלוֹ,

וְנָתַן עַל בֹּהֶן רַגְלוֹ.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר,

שְׁלָשְׁתָּם הָיָה מַכְנִיס כְּאֶחָד.

אֵין לוֹ בֹּהֶן יָד,

בֹּהֶן רֶגֶל,

אֹזֶן יְמָנִית,

אֵין לוֹ טָהֳרָה עוֹלָמִית.

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר,

נוֹתֵן הוּא עַל מְקוֹמָן.

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר,

אִם נָתַן עַל שֶׁל שְׂמֹאל,

יָצָא:

נָטַל מִלֹּג הַשֶּׁמֶן וְיָצַק לְתוֹךְ כַּפּוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ.

וְאִם יָצַק לְתוֹךְ כַּף עַצְמוֹ,

יָצָא.

טָבַל וְהִזָּה שֶׁבַע פְּעָמִים כְּנֶגֶד בֵּית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים,

עַל כָּל הַזָּיָה טְבִילָה.

בָּא לוֹ אֵצֶל הַמְּצֹרָע,

מְקוֹם שֶׁהוּא נוֹתֵן אֶת הַדָּם,

שָׁם הוּא נוֹתֵן אֶת הַשֶּׁמֶן,

שֶׁנֶּאֱמַר

(ויקרא יד),

עַל מְקוֹם דַּם הָאָשָׁם.

וְהַנּוֹתָר מִן הַשֶּׁמֶן אֲשֶׁר עַל כַּף הַכֹּהֵן יִתֵּן עַל רֹאשׁ הַמִּטַּהֵר לְכַפֵּר.

אִם נָתַן,

כִּפֵּר.

וְאִם לֹא נָתַן,

לֹא כִפֵּר,

דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא.

רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר,

שְׁיָרֵי מִצְוָה הֵן,

בֵּין שֶׁנָּתַן בֵּין שֶׁלֹּא נָתַן,

כִּפֵּר,

וּמַעֲלִין עָלָיו כְּאִלּוּ לֹא כִפֵּר.

חָסַר הַלֹּג עַד שֶׁלֹּא יָצַק,

יְמַלְאֶנּוּ.

מִשֶּׁיָּצַק,

יָבִיא אַחֵר בַּתְּחִלָּה,

דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא.

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר,

חָסַר הַלֹּג עַד שֶׁלֹּא נָתַן,

יְמַלְאֶנּוּ.

מִשֶּׁנָּתַן,

יָבִיא אַחֵר בַּתְּחִלָּה:

מְצֹרָע שֶׁהֵבִיא קָרְבָּנוֹ עָנִי וְהֶעֱשִׁיר,

אוֹ עָשִׁיר וְהֶעֱנִי,

הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר חַטָּאת,

דִּבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר,

אַחַר הָאָשָׁם:

מְצֹרָע עָנִי שֶׁהֵבִיא קָרְבַּן עָשִׁיר,

יָצָא.

וְעָשִׁיר שֶׁהֵבִיא קָרְבַּן עָנִי,

לֹא יָצָא.

מֵבִיא אָדָם עַל יְדֵי בְנוֹ,

עַל יְדֵי בִתּוֹ,

עַל יְדֵי עַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ קָרְבַּן עָנִי,

וּמַאֲכִילָן בַּזְּבָחִים.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר,

אַף עַל יְדֵי אִשְׁתּוֹ מֵבִיא קָרְבַּן עָשִׁיר,

וְכֵן כָּל קָרְבָּן שֶׁהִיא חַיָּבֶת:

שְׁנֵי מְצֹרָעִים שֶׁנִּתְעָרְבוּ קָרְבְּנוֹתֵיהֶם,

קָרַב קָרְבָּנוֹ שֶׁל אַחַד מֵהֶם,

וּמֵת אַחַד מֵהֶם,

זוֹ שֶׁשָּׁאֲלוּ אַנְשֵׁי אֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּא אֶת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.

אָמַר לָהֶם,

יִכְתֹּב נְכָסָיו לְאַחֵר וְיָבִיא קָרְבַּן עָנִי: