פרק ט

הַשְּׁחִין וְהַמִּכְוָה מִטַּמְּאִין בְּשָׁבוּעַ אֶחָד,

בִּשְׁנֵי סִימָנִים,

בְּשֵׂעָר לָבָן וּבְפִשְׂיוֹן.

אֵיזֶה הוּא הַשְּׁחִין.

לָקָה בְעֵץ אוֹ בְאֶבֶן אוֹ בְגֶפֶת אוֹ בְמֵי טְבֶרְיָא,

כֹּל שֶׁאֵינוֹ מֵחֲמַת הָאֵשׁ,

זֶה הוּא שְׁחִין.

אֵיזוֹ הִיא מִכְוָה.

נִכְוָה בְגַחֶלֶת אוֹ בְרֶמֶץ,

כֹּל שֶׁהוּא מֵחֲמַת הָאֵשׁ,

זוֹ הִיא מִכְוָה:

הַשְּׁחִין וְהַמִּכְוָה אֵין מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה,

וְאֵין פּוֹשִׂין מִזֶּה לָזֶה,

וְאֵין פּוֹשִׂין לְעוֹר הַבָּשָׂר,

וְלֹא עוֹר הַבָּשָׂר פּוֹשֶׂה לְתוֹכָן.

הָיוּ מוֹרְדִין,

טְהוֹרִין.

עָשׂוּ קְרוּם כִּקְלִפַּת הַשּׁוּם,

זוֹ הִיא צָרֶבֶת הַשְּׁחִין הָאֲמוּרָה בַתּוֹרָה.

חָזְרוּ וְחָיוּ,

אַף עַל פִּי שֶׁמְּקוֹמָן צַלֶּקֶת,

נִדּוֹנִין כְּעוֹר הַבָּשָׂר:

שָׁאֲלוּ אֶת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר,

מִי שֶׁעָלְתָה לְתוֹךְ יָדוֹ בַּהֶרֶת כַּסֶּלַע וּמְקוֹמָהּ צָרֶבֶת שְׁחִין.

אָמַר לָהֶם,

יַסְגִּיר.

אָמְרוּ לוֹ,

לָמָּה,

לְגַדֵּל שֵׂעָר לָבָן אֵינָהּ רְאוּיָה,

וּלְפִשְׂיוֹן אֵינָהּ פּוֹשָׂה,

וּלְמִחְיָה אֵינָהּ מִטַּמָּא.

אָמַר לָהֶן,

שֶׁמָּא תִכְנֹס וְתִפְשֶׂה.

אָמְרוּ לוֹ,

וַהֲלֹא מְקוֹמָהּ כַּגְּרִיס.

אָמַר לָהֶן,

לֹא שָׁמַעְתִּי.

אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוּדָה בֶן בְּתֵירָא,

אֲלַמֵּד בּוֹ.

אָמַר לוֹ,

אִם לְקַיֵּם דִּבְרֵי חֲכָמִים,

הֵין.

אָמַר לוֹ,

שֶׁמָּא יִוָּלֵד לוֹ שְׁחִין אַחֵר חוּצָה לוֹ וְיִפְשֶׂה לְתוֹכוֹ.

אָמַר לוֹ,

חָכָם גָּדוֹל אַתָּה שֶׁקִּיַּמְתָּ דִּבְרֵי חֲכָמִים: