פרק ד

הַמַּנִּיחַ כֵּלִים תַּחַת הַצִּנּוֹר,

אֶחָד כֵּלִים גְּדוֹלִים וְאֶחָד כֵּלִים קְטַנִּים,

אֲפִלּוּ כְלֵי גְלָלִים,

כְּלֵי אֲבָנִים,

כְּלֵי אֲדָמָה,

פּוֹסְלִין אֶת הַמִּקְוֶה.

אֶחָד הַמַּנִּיחַ וְאֶחָד הַשּׁוֹכֵחַ,

כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי.

וּבֵית הִלֵּל מְטַהֲרִין בְּשׁוֹכֵחַ.

אָמַר רַבִּי מֵאִיר,

נִמְנוּ וְרַבּוּ בֵית שַׁמַּאי עַל בֵּית הִלֵּל.

וּמוֹדִים בְּשׁוֹכֵחַ בֶּחָצֵר שֶׁהוּא טָהוֹר.

אָמַר רַבִּי יוֹסֵי,

עֲדַיִין מַחֲלֹקֶת בִּמְקוֹמָהּ עוֹמָדֶת:

הַמַּנִּיחַ טַבְלָא תַּחַת הַצִּנּוֹר,

אִם יֶשׁ לָהּ לְבִזְבֵּז,

פּוֹסֶלֶת אֶת הַמִּקְוֶה.

וְאִם לָאו,

אֵינָהּ פּוֹסֶלֶת אֶת הַמִּקְוֶה.

זְקָפָהּ לִדּוֹחַ,

בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ אֵינָהּ פּוֹסֶלֶת אֶת הַמִּקְוֶה:

הַחוֹטֵט בְּצִנּוֹר לְקַבֵּל צְרוֹרוֹת,

בְּשֶׁל עֵץ,

כָּל שֶׁהוּא.

וּבְשֶׁל חֶרֶס,

רְבִיעִית.

רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר,

אַף בְּשֶׁל חֶרֶס,

כָּל שֶׁהוּא.

לֹא אָמְרוּ רְבִיעִית אֶלָּא בְשִׁבְרֵי כְלֵי חֶרֶס.

הָיוּ צְרוֹרוֹת מִתְחַלְחֲלִים בְּתוֹכוֹ,

פּוֹסְלִים אֶת הַמִּקְוֶה.

יָרַד לְתוֹכוֹ עָפָר וְנִכְבַּשׁ,

כָּשֵׁר.

סִלּוֹן שֶׁהוּא צַר מִכָּאן וּמִכָּאן וְרָחָב מִן הָאֶמְצַע,

אֵינוֹ פוֹסֵל,

מִפְּנֵי שֶׁלֹּא נַעֲשָׂה לְקַבָּלָה:

מַיִם שְׁאוּבִין וּמֵי גְשָׁמִים שֶׁנִּתְעָרְבוּ בֶחָצֵר,

וּבָעֻקָּה,

וְעַל מַעֲלוֹת הַמְּעָרָה,

אִם רֹב מִן הַכָּשֵׁר,

כָּשֵׁר.

וְאִם רֹב מִן הַפָּסוּל,

פָּסוּל.

מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה,

פָּסוּל.

אֵימָתַי,

בִּזְמַן שֶׁמִּתְעָרְבִין עַד שֶׁלֹּא יַגִּיעוּ לַמִּקְוֶה.

הָיוּ מְקַלְּחִין בְּתוֹךְ הַמַּיִם,

אִם יָדוּעַ שֶׁנָּפַל לְתוֹכוֹ אַרְבָּעִים סְאָה מַיִם כְּשֵׁרִים,

עַד שֶׁלֹּא יָרַד לְתוֹכוֹ שְׁלשָׁה לֻגִּין מַיִם שְׁאוּבִין,

כָּשֵׁר.

וְאִם לָאו,

פָּסוּל:

הַשֹּׁקֶת שֶׁבַּסֶּלַע,

אֵין מְמַלְּאִין מִמֶּנָּה,

וְאֵין מְקַדְּשִׁין בָּהּ,

וְאֵין מַזִּין מִמֶּנָּה,

וְאֵינָהּ צְרִיכָה צָמִיד פָּתִיל,

וְאֵינָהּ פּוֹסֶלֶת אֶת הַמִּקְוֶה.

הָיְתָה כְלִי וְחִבְּרָהּ בְּסִיד,

מְמַלְּאִין בָּהּ,

וּמְקַדְּשִׁין בָּהּ,

וּמַזִּין מִמֶּנָּה,

וּצְרִיכָה צָמִיד פָּתִיל,

וּפוֹסֶלֶת אֶת הַמִּקְוֶה.

נִקְּבָה מִלְּמַטָּה אוֹ מִן הַצַּד וְאֵינָהּ יְכוֹלָה לְקַבֵּל מַיִם כָּל שֶׁהֵם,

כְּשֵׁרָה.

וְכַמָּה יִהְיֶה בַנֶּקֶב.

כִּשְׁפוֹפֶרֶת הַנּוֹד.

אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא,

מַעֲשֶׂה בְשֹׁקֶת יֵהוּא שֶׁהָיְתָה בִירוּשָׁלַיִם,

וְהָיְתָה נְקוּבָה כִשְׁפוֹפֶרֶת הַנּוֹד,

וְהָיוּ כָל הַטָּהֳרוֹת שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם נַעֲשׂוֹת עַל גַּבָּהּ,

וְשָׁלְחוּ בֵית שַׁמַּאי וּפְחָתוּהָ,

שֶׁבֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים,

עַד שֶׁיִּפְחֲתוּ רֻבָּהּ: