B"H
🏡

Ikar

פרק יב

הַמְּנָחוֹת וְהַנְּסָכִים שֶׁנִּטְמְאוּ עַד שֶׁלֹּא קִדְּשָׁן בַּכְּלִי,

יֶשׁ לָהֶן פִּדְיוֹן.

מִשֶּׁקָּדְשׁוּ בַכְּלִי,

אֵין לָהֶם פִּדְיוֹן.

הָעוֹפוֹת וְהָעֵצִים וְהַלְּבוֹנָה וּכְלֵי שָׁרֵת,

אֵין לָהֶם פִּדְיוֹן,

שֶׁלֹּא נֶאֱמַר אֶלָּא בְּהֵמָה:

הָאוֹמֵר,

הֲרֵי עָלַי בְּמַחֲבַת,

וְהֵבִיא בְמַרְחֶשֶׁת,

בְּמַרְחֶשֶׁת וְהֵבִיא בְמַחֲבַת,

מַה שֶּׁהֵבִיא הֵבִיא,

וִידֵי חוֹבָתוֹ לֹא יָצָא.

זוֹ לְהָבִיא בְמַחֲבַת,

וְהֵבִיא בְמַרְחֶשֶׁת,

בְּמַרְחֶשֶׁת,

וְהֵבִיא בְמַחֲבַת,

הֲרֵי זוֹ פְסוּלָה.

הֲרֵי עָלַי שְׁנֵי עֶשְׂרוֹנִים לְהָבִיא בִכְלִי אֶחָד,

וְהֵבִיא בִשְׁנֵי כֵלִים,

בִּשְׁנֵי כֵלִים,

וְהֵבִיא בִכְלִי אֶחָד,

מַה שֶּׁהֵבִיא הֵבִיא,

וִידֵי חוֹבָתוֹ לֹא יָצָא.

אֵלּוּ לְהָבִיא בִכְלִי אֶחָד,

וְהֵבִיא בִשְׁנֵי כֵלִים,

בִּשְׁנֵי כֵלִים וְהֵבִיא בִכְלִי אֶחָד,

הֲרֵי אֵלּוּ פְסוּלִין.

הֲרֵי עָלַי שְׁנֵי עֶשְׂרוֹנִים לְהָבִיא בִכְלִי אֶחָד וְהֵבִיא בִשְׁנֵי כֵלִים,

אָמְרוּ לוֹ בִּכְלִי אֶחָד נָדָרְתָּ,

הִקְרִיבָן בִּכְלִי אֶחָד,

כְּשֵׁרִים,

וּבִשְׁנֵי כֵלִים,

פְּסוּלִין.

הֲרֵי עָלַי שְׁנֵי עֶשְׂרוֹנִים לְהָבִיא בִשְׁנֵי כֵלִים,

וְהֵבִיא בִכְלִי אֶחָד,

אָמְרוּ לוֹ,

בִּשְׁנֵי כֵלִים נָדָרְתָּ,

הִקְרִיבָן בִּשְׁנֵי כֵלִים,

כְּשֵׁרִים.

נְתָנוֹ בִכְלִי אֶחָד,

כִּשְׁתֵּי מְנָחוֹת שֶׁנִּתְעָרָבוּ:

הֲרֵי עָלַי מִנְחָה מִן הַשְּׂעֹרִין,

יָבִיא מִן הַחִטִּים.

קֶמַח,

יָבִיא סֹלֶת.

בְּלֹא שֶׁמֶן וּלְבוֹנָה,

יָבִיא עִמָּהּ שֶׁמֶן וּלְבוֹנָה.

חֲצִי עִשָּׂרוֹן,

יָבִיא עִשָּׂרוֹן שָׁלֵם.

עִשָּׂרוֹן וּמֶחֱצָה,

יָבִיא שְׁנָיִם.

רַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר,

שֶׁלֹּא הִתְנַדֵּב כְּדֶרֶךְ הַמִּתְנַדְּבִים:

מִתְנַדֵּב אָדָם מִנְחָה שֶׁל שִׁשִּׁים עִשָּׂרוֹן,

וּמֵבִיא בִכְלִי אֶחָד.

אִם אָמַר הֲרֵי עָלַי שִׁשִּׁים וְאֶחָד,

מֵבִיא שִׁשִּׁים בִּכְלִי אֶחָד וְאֶחָד בִּכְלִי אֶחָד,

שֶׁכֵּן צִבּוּר מֵבִיא בְיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חַג שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת שִׁשִּׁים וְאֶחָד.

דַּיּוֹ לַיָּחִיד שֶׁיְּהֵא פָחוֹת מִן הַצִּבּוּר אֶחָד.

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן,

וַהֲלֹא אֵלּוּ לַפָּרִים,

וְאֵלּוּ לַכְּבָשִׂים,

וְאֵינָם נִבְלָלִים זֶה עִם זֶה.

אֶלָּא,

עַד שִׁשִּׁים יְכוֹלִים לְהִבָּלֵל.

אָמְרוּ לוֹ,

שִׁשִּׁים נִבְלָלִים,

שִׁשִּׁים וְאֶחָד אֵין נִבְלָלִים.

אָמַר לָהֶן,

כָּל מִדּוֹת חֲכָמִים כֵּן.

בְּאַרְבָּעִים סְאָה הוּא טוֹבֵל,

בְּאַרְבָּעִים סְאָה חָסֵר קֻרְטוֹב אֵינוֹ יָכוֹל לִטְבֹּל בָּהֶן.

אֵין מִתְנַדְּבִים לֹג,

שְׁנַיִם,

וַחֲמִשָּׁה,

אֲבָל מִתְנַדְּבִים שְׁלשָׁה וְאַרְבָּעָה וְשִׁשָּׁה,

וּמִשִּׁשָּׁה וּלְמָעְלָה:

מִתְנַדְּבִים יַיִן,

וְאֵין מִתְנַדְּבִים שֶׁמֶן,

דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא.

רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר,

מִתְנַדְּבִים שָׁמֶן.

אָמַר רַבִּי טַרְפוֹן,

מַה מָּצִינוּ בַיַּיִן שֶׁבָּא חוֹבָה וּבָא נְדָבָה,

אַף הַשֶּׁמֶן בָּא חוֹבָה וּבָא נְדָבָה.

אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא,

לֹא,

אִם אָמַרְתָּ בַיַּיִן שֶׁכֵּן הוּא קָרֵב חוֹבָתוֹ בִפְנֵי עַצְמוֹ,

תֹּאמַר בַּשֶּׁמֶן שֶׁאֵינוֹ קָרֵב חוֹבָתוֹ בִפְנֵי עַצְמוֹ.

אֵין שְׁנַיִם מִתְנַדְּבִים עִשָּׂרוֹן אֶחָד,

אֲבָל מִתְנַדְּבִים עוֹלָה וּשְׁלָמִים.

וּבָעוֹף,

אֲפִלּוּ פְרִידָה אֶחָת:

Reader controls and commentary are loading.