פרק ז

הַתּוֹדָה הָיְתָה בָאָה חָמֵשׁ סְאִין יְרוּשַׁלְמִיּוֹת,

שֶׁהֵן שֵׁשׁ מִדְבָּרִיּוֹת,

שְׁתֵּי אֵיפוֹת,

הָאֵיפָה שָׁלשׁ סְאִין,

עֶשְׂרִים עִשָּׂרוֹן,

עֲשָׂרָה לֶחָמֵץ וַעֲשָׂרָה לַמַּצָּה.

עֲשָׂרָה לֶחָמֵץ,

עִשָּׂרוֹן לְחַלָּה.

וַעֲשָׂרָה לַמַּצָּה,

וּבַמַּצָּה שְׁלשָׁה מִינִין,

חַלּוֹת וּרְקִיקִים וּרְבוּכָה.

נִמְצְאוּ שְׁלשָׁה עֶשְׂרוֹנוֹת וּשְׁלִישׁ לְכָל מִין,

שָׁלשׁ חַלּוֹת לְעִשָּׂרוֹן.

בְּמִדָּה יְרוּשַׁלְמִית הָיוּ שְׁלשִׁים קַב,

חֲמִשָּׁה עָשָׂר לֶחָמֵץ,

וַחֲמִשָּׁה עָשָׂר לַמַּצָּה.

חֲמִשָּׁה עָשָׂר לֶחָמֵץ,

קַב וָחֵצִי לְחַלָּה.

וַחֲמִשָּׁה עָשָׂר לַמַּצָּה,

וְהַמַּצָּה שְׁלשָׁה מִינִין,

חַלּוֹת וּרְקִיקִים וּרְבוּכָה,

נִמְצְאוּ חֲמֵשֶׁת קַבִּים לְכָל מִין,

שְׁתֵּי חַלּוֹת לְקָב:

הַמִּלּוּאִים הָיוּ בָאִים כַּמַּצָּה שֶׁבַּתּוֹדָה,

חַלּוֹת וּרְקִיקִים וּרְבוּכָה.

הַנְּזִירוּת הָיְתָה בָאָה שְׁתֵּי יָדוֹת בַּמַּצָּה שֶׁבַּתּוֹדָה,

חַלּוֹת וּרְקִיקִים,

וְאֵין בָּהּ רְבוּכָה,

נִמְצְאוּ עֲשָׂרָה קַבִּים יְרוּשַׁלְמִיּוֹת,

שֶׁהֵן שִׁשָּׁה עֶשְׂרוֹנוֹת וַעֲדוּיָן.

וּמִכֻּלָּן הָיָה נוֹטֵל אֶחָד מֵעֲשָׂרָה תְּרוּמָה,

שֶׁנֶּאֱמַר

(ויקרא ז),

וְהִקְרִיב מִמֶּנּוּ אֶחָד מִכָּל קָרְבָּן תְּרוּמָה לַה'.

אֶחָד,

שֶׁלֹּא יִטֹּל פָּרוּס.

מִכָּל קָרְבָּן,

שֶׁיְּהוּ כָל הַקָּרְבָּנוֹת שָׁוִין,

וְשֶׁלֹּא יִטֹּל מִקָּרְבָּן לַחֲבֵרוֹ.

לַכֹּהֵן הַזֹּרֵק אֶת דַּם הַשְּׁלָמִים לוֹ יִהְיֶה,

וְהַשְּׁאָר נֶאֱכָל לַבְּעָלִים:

הַשּׁוֹחֵט אֶת הַתּוֹדָה בִּפְנִים,

וְלַחְמָהּ חוּץ לַחוֹמָה,

לֹא קָדַשׁ הַלָּחֶם.

שְׁחָטָהּ עַד שֶׁלֹּא קָרְמוּ בַתַּנּוּר,

וַאֲפִלּוּ קָרְמוּ כֻלָּן חוּץ מֵאַחַד מֵהֶן,

לֹא קָדַשׁ הַלָּחֶם.

שְׁחָטָהּ חוּץ לִזְמַנָּהּ וְחוּץ לִמְקוֹמָהּ,

קָדַשׁ הַלָּחֶם.

שְׁחָטָהּ וְנִמְצֵאת טְרֵפָה,

לֹא קָדַשׁ הַלָּחֶם.

שְׁחָטָהּ וְנִמְצֵאת בַּעֲלַת מוּם,

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר,

קָדָשׁ,

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים,

לֹא קָדַשׁ.

שְׁחָטָהּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ,

וְכֵן אֵיל הַמִּלוּאִים וְכֵן שְׁנֵי כִבְשֵׂי עֲצֶרֶת שֶׁשְּׁחָטָן שֶׁלֹּא לִשְׁמָן,

לֹא קָדַשׁ הַלָּחֶם:

נְסָכִין שֶׁקָּדְשׁוּ בִכְלִי וְנִמְצָא הַזֶּבַח פָּסוּל,

אִם יֶשׁ שָׁם זֶבַח אַחֵר,

יִקְרְבוּ עִמּוֹ.

וְאִם לָאו,

יִפָּסְלוּ בְלִינָה.

וְלַד תּוֹדָה וּתְמוּרָתָהּ,

וְהַמַּפְרִישׁ תּוֹדָתוֹ וְאָבְדָה וְהִפְרִישׁ אַחֶרֶת תַּחְתֶּיהָ,

אֵינָן טְעוּנִים לֶחֶם,

שֶׁנֶּאֱמַר

(ויקרא ז),

וְהִקְרִיב עַל זֶבַח הַתּוֹדָה,

הַתּוֹדָה טְעוּנָה לֶחֶם,

וְלֹא וְלָדָהּ וְלֹא חֲלִיפָתָהּ וְלֹא תְמוּרָתָהּ טְעוּנִין לָחֶם:

הָאוֹמֵר הֲרֵי עָלַי תּוֹדָה,

יָבִיא הִיא וְלַחְמָהּ מִן הַחֻלִּין.

תּוֹדָה מִן הַחֻלִּין וְלַחְמָהּ מִן הַמַּעֲשֵׂר,

יָבִיא הִיא וְלַחְמָהּ מִן הַחֻלִּין.

תּוֹדָה מִן הַמַּעֲשֵׂר וְלַחְמָהּ מִן הַחֻלִּין,

יָבִיא.

הַתּוֹדָה הִיא וְלַחְמָהּ מִן הַמַּעֲשֵׂר,

יָבִיא.

וְלֹא יָבִיא מֵחִטֵּי מַעֲשֵׂר שֵׁנִי,

אֶלָּא מִמְּעוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי:

מִנַּיִן לָאוֹמֵר הֲרֵי עָלַי תּוֹדָה,

לֹא יָבִיא אֶלָּא מִן הַחֻלִּין,

שֶׁנֶּאֱמַר

(דברים טז),

וְזָבַחְתָּ פֶּסַח לַה' אֱלֹהֶיךָ צֹאן וּבָקָר,

וַהֲלֹא אֵין פֶּסַח בָּא אֶלָּא מִן הַכְּבָשִׂים וּמִן הָעִזִּים.

אִם כֵּן,

לָמָּה נֶאֱמַר צֹאן וּבָקָר.

אֶלָּא לְהָקִישׁ כֹּל הַבָּא מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן לַפֶּסַח,

מַה הַפֶּסַח,

שֶׁהוּא בָא בְחוֹבָה,

אֵינוֹ בָא אֶלָּא מִן הַחֻלִּין,

אַף כָּל דָּבָר שֶׁהוּא בָא בְחוֹבָה,

לֹא יָבֹא אֶלָּא מִן הַחֻלִּין.

לְפִיכָךְ,

הָאוֹמֵר הֲרֵי עָלַי תּוֹדָה,

הֲרֵי עָלַי שְׁלָמִים,

הוֹאִיל וְהֵם בָּאִים חוֹבָה,

לֹא יָבֹאוּ אֶלָּא מִן הַחֻלִּין.

וְהַנְּסָכִים בְּכָל מָקוֹם לֹא יָבֹאוּ אֶלָּא מִן הַחֻלִּין: