פרק ב

מִי שֶׁהָפַךְ אֶת זֵיתָיו וְאֵרְעוֹ אֵבֶל אוֹ אֹנֶס,

אוֹ שֶׁהִטְעוּהוּ פוֹעֲלִים,

טוֹעֵן קוֹרָה רִאשׁוֹנָה וּמַנִּיחָהּ לְאַחַר הַמּוֹעֵד.

דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה.

רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר,

זוֹלֵף וְגוֹמֵר וְגָף כְּדַרְכּוֹ:

וְכֵן מִי שֶׁהָיָה יֵינוֹ בְּתוֹךְ הַבּוֹר וְאֵרְעוֹ אֵבֶל אוֹ אֹנֶס,

אוֹ שֶׁהִטְעוּהוּ פוֹעֲלִים,

זוֹלֵף וְגוֹמֵר וְגָף כְּדַרְכּוֹ,

דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר,

עוֹשֶׂה לוֹ לִמּוּדִים,

בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יַחְמִיץ:

מַכְנִיס אָדָם פֵּרוֹתָיו מִפְּנֵי הַגַּנָּבִים,

וְשׁוֹלֶה פִשְׁתָּנוֹ מִן הַמִּשְׁרָה בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא תֹאבַד,

וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְכַוֵּן אֶת מְלַאכְתּוֹ בַמּוֹעֵד.

וְכֻלָּן אִם כִּוְּנוּ מְלַאכְתָּן בַּמּוֹעֵד,

יֹאבֵדוּ:

אֵין לוֹקְחִין בָּתִּים,

עֲבָדִים וּבְהֵמָה,

אֶלָּא לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד,

אוֹ לְצֹרֶךְ הַמּוֹכֵר,

שֶׁאֵין לוֹ מַה יֹּאכָל.

אֵין מְפַנִּין מִבַּיִת לְבַיִת,

אֲבָל מְפַנֶּה הוּא לַחֲצֵרוֹ.

אֵין מְבִיאִין כֵּלִים מִבֵּית הָאֻמָּן.

וְאִם חוֹשֵׁשׁ לָהֶם,

מְפַנָּן לְחָצֵר אַחֶרֶת:

מְחַפִּין אֶת הַקְּצִיעוֹת בְּקַשׁ.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר,

אַף מְעַבִּין.

מוֹכְרֵי פֵרוֹת,

כְּסוּת וְכֵלִים,

מוֹכְרִים בְּצִנְעָה לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד.

הַצַּיָּדִין וְהַדָּשׁוֹשׁוֹת וְהַגָּרוֹסוֹת,

עוֹשִׂין בְּצִנְעָה לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד.

רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר,

הֵם הֶחְמִירוּ עַל עַצְמָן: