פרק ו

הַמֵּבִיא אָשָׁם תָּלוּי וְנוֹדַע לוֹ שֶׁלֹּא חָטָא,

אִם עַד שֶׁלֹּא נִשְׁחַט,

יֵצֵא וְיִרְעֶה בָעֵדֶר,

דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים,

יִרְעֶה עַד שֶׁיִּסְתָּאֵב,

וְיִמָּכֵר,

וְיִפְּלוּ דָמָיו לִנְדָבָה.

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר,

יִקְרַב,

שֶׁאִם אֵינוֹ בָא עַל חֵטְא זֶה,

הֲרֵי הוּא בָא עַל חֵטְא אַחֵר.

אִם מִשֶּׁנִּשְׁחַט נוֹדַע לוֹ,

הַדָּם יִשָּׁפֵךְ וְהַבָּשָׂר יֵצֵא לְבֵית הַשְּׂרֵפָה.

נִזְרַק הַדָּם,

הַבָּשָׂר יֵאָכֵל.

רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר,

אֲפִלּוּ הַדָּם בַּכּוֹס,

יִזָּרֵק,

וְהַבָּשָׂר יֵאָכֵל:

אָשָׁם וַדַּאי אֵינוֹ כֵן.

אִם עַד שֶׁלֹּא נִשְׁחַט,

יֵצֵא וְיִרְעֶה בָעֵדֶר.

מִשֶּׁנִּשְׁחַט,

הֲרֵי זֶה יִקָּבֵר.

נִזְרַק הַדָּם,

הַבָּשָׂר יֵצֵא לְבֵית הַשְּׂרֵפָה.

שׁוֹר הַנִּסְקָל אֵינוֹ כֵן.

אִם עַד שֶׁלֹּא נִסְקַל,

יֵצֵא וְיִרְעֶה בָעֵדֶר.

מִשֶּׁנִּסְקַל,

מֻתָּר בַּהֲנָאָה.

עֶגְלָה עֲרוּפָה אֵינָהּ כֵּן.

אִם עַד שֶׁלֹּא נֶעֶרְפָה,

תֵּצֵא וְתִרְעֶה בָעֵדֶר.

מִשֶּׁנֶּעֶרְפָה,

תִּקָּבֵר בִּמְקוֹמָהּ,

שֶׁעַל סָפֵק בָּאָה מִתְּחִלָּתָהּ,

כִּפְּרָה סְפֵקָהּ וְהָלְכָה לָהּ:

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר,

מִתְנַדֵּב אָדָם אָשָׁם תָּלוּי בְּכָל יוֹם וּבְכָל שָׁעָה שֶׁיִּרְצֶה,

וְהִיא נִקְרֵאת אֲשַׁם חֲסִידִים.

אָמְרוּ עָלָיו עַל בָּבָא בֶן בּוּטִי,

שֶׁהָיָה מִתְנַדֵּב אָשָׁם תָּלוּי בְּכָל יוֹם,

חוּץ מֵאַחַר יוֹם הַכִּפּוּרִים יוֹם אֶחָד.

אָמַר,

הַמָּעוֹן הַזֶּה,

אִלּוּ הָיוּ מַנִּיחִים לִי,

הָיִיתִי מֵבִיא,

אֶלָּא אוֹמְרִים לִי,

הַמְתֵּן עַד שֶׁתִּכָּנֵס לְסָפֵק.

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים,

אֵין מְבִיאִים אָשָׁם תָּלוּי אֶלָּא עַל דָּבָר שֶׁזְּדוֹנוֹ כָרֵת וְשִׁגְגָתוֹ חַטָּאת:

חַיָּבֵי חַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת וַדָּאִין שֶׁעָבַר עֲלֵיהֶן יוֹם הַכִּפּוּרִים,

חַיָּבִין לְהָבִיא לְאַחַר יוֹם הַכִּפּוּרִים.

חַיָּבֵי אֲשָׁמוֹת תְּלוּיִין,

פְּטוּרִים.

מִי שֶׁבָּא עַל יָדוֹ סְפֵק עֲבֵרָה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים,

אֲפִלּוּ עִם חֲשֵׁכָה,

פָּטוּר,

שֶׁכָּל הַיּוֹם מְכַפֵּר:

הָאִשָּׁה שֶׁיֵּשׁ עָלֶיהָ חַטַּאת הָעוֹף סָפֵק,

שֶׁעָבַר עָלֶיהָ יוֹם הַכִּפּוּרִים,

חַיֶּבֶת לְהָבִיא לְאַחַר יוֹם הַכִּפּוּרִים,

מִפְּנֵי שֶׁמַּכְשְׁרַתָּהּ לֶאֱכֹל בַּזְּבָחִים.

חַטַּאת הָעוֹף הַבָּאָה עַל סָפֵק,

אִם מִשֶּׁנִּמְלְקָה נוֹדַע לָהּ,

הֲרֵי זוֹ תִקָּבֵר:

הַמַּפְרִישׁ שְׁתֵּי סְלָעִים לְאָשָׁם וְלָקַח בָּהֶן שְׁנֵי אֵילִים לְאָשָׁם,

אִם הָיָה אַחַד מֵהֶן יָפֶה שְׁתֵּי סְלָעִים,

יִקְרַב לַאֲשָׁמוֹ,

וְהַשֵּׁנִי יִרְעֶה עַד שֶׁיִּסְתָּאֵב,

וְיִמָּכֵר,

וְיִפְּלוּ דָמָיו לִנְדָבָה.

לָקַח בָּהֶן שְׁנֵי אֵילִים לְחֻלִּין,

אֶחָד יָפֶה שְׁתֵּי סְלָעִים וְאֶחָד יָפֶה עֲשָׂרָה זוּז,

הַיָּפֶה שְׁתֵּי סְלָעִים יִקְרַב לַאֲשָׁמוֹ,

וְהַשֵּׁנִי לִמְעִילָתוֹ.

אֶחָד לְאָשָׁם וְאֶחָד לְחֻלִּין,

אִם הָיָה שֶׁל אָשָׁם יָפֶה שְׁתֵּי סְלָעִים,

יִקְרַב לַאֲשָׁמוֹ,

וְהַשֵּׁנִי לִמְעִילָתוֹ,

וְיָבִיא עִמָּהּ סֶלַע וְחֻמְשָׁהּ:

הַמַּפְרִישׁ חַטָּאתוֹ,

וּמֵת,

לֹא יְבִיאֶנָּה בְנוֹ אַחֲרָיו.

וְלֹא יְבִיאֶנָּה מֵחֵטְא עַל חֵטְא,

אֲפִלּוּ עַל חֵלֶב שֶׁאָכַל אֶמֶשׁ לֹא יְבִיאֶנָּה עַל חֵלֶב שֶׁאָכַל הַיּוֹם,

שֶׁנֶּאֱמַר

(ויקרא ד),

קָרְבָּנוֹ עַל חַטָּאתוֹ,

שֶׁיְּהֵא קָרְבָּנוֹ לְשֵׁם חֶטְאוֹ:

מְבִיאִין מֵהֶקְדֵּשׁ כִּשְׂבָּה,

שְׂעִירָה.

מֵהֶקְדֵּשׁ שְׂעִירָה,

כִּשְׂבָּה.

מֵהֶקְדֵּשׁ כִּשְׂבָּה וּשְׂעִירָה,

תּוֹרִין וּבְנֵי יוֹנָה.

מֵהֶקְדֵּשׁ תּוֹרִין וּבְנֵי יוֹנָה,

עֲשִׂירִית הָאֵיפָה.

כֵּיצַד.

הִפְרִישׁ לְכִשְׂבָּה אוֹ לִשְׂעִירָה,

הֶעֱנִי,

יָבִיא עוֹף.

הֶעֱנִי,

יָבִיא עֲשִׂירִית הָאֵיפָה.

הִפְרִישׁ לַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה,

הֶעֱשִׁיר,

יָבִיא עוֹף.

הֶעֱשִׁיר,

יָבִיא כִשְׂבָּה וּשְׂעִירָה.

הִפְרִישׁ כִּשְׂבָּה אוֹ שְׂעִירָה וְנִסְתָּאֲבוּ,

אִם רָצָה יָבִיא בִדְמֵיהֶן עוֹף.

הִפְרִישׁ עוֹף וְנִסְתָּאֵב,

לֹא יָבִיא בְדָמָיו עֲשִׂירִית הָאֵיפָה,

שֶׁאֵין לָעוֹף פִּדְיוֹן:

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר,

כְּבָשִׂים קוֹדְמִין לָעִזִּים בְּכָל מָקוֹם.

יָכוֹל מִפְּנֵי שֶׁהֵן מֻבְחָרִין מֵהֶן.

תַּלְמוּד לוֹמַר

(ויקרא ד),

וְאִם כֶּבֶשׂ יָבִיא קָרְבָּנוֹ לְחַטָּאת,

מְלַמֵּד שֶׁשְּׁנֵיהֶם שְׁקוּלִין.

תּוֹרִין קוֹדְמִין לִבְנֵי יוֹנָה בְכָל מָקוֹם.

יָכוֹל מִפְּנֵי שֶׁהֵן מֻבְחָרִים מֵהֶן.

תַּלְמוּד לוֹמַר

(שם יב),

וּבֶן יוֹנָה אוֹ תֹר לְחַטָּאת,

מְלַמֵּד שֶׁשְּׁנֵיהֶן שְׁקוּלִין.

הָאָב קוֹדֵם לָאֵם בְּכָל מָקוֹם.

יָכוֹל שֶׁכְּבוֹד הָאָב עוֹדֵף עַל כְּבוֹד הָאֵם,

תַּלְמוּד לוֹמַר

(שם יט),

אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ,

מְלַמֵּד שֶׁשְּׁנֵיהֶם שְׁקוּלִים.

אֲבָל אָמְרוּ חֲכָמִים,

הָאָב קוֹדֵם לָאֵם בְּכָל מָקוֹם,

מִפְּנֵי שֶׁהוּא וְאִמּוֹ חַיָּבִין בִּכְבוֹד אָבִיו.

וְכֵן בְּתַלְמוּד תּוֹרָה,

אִם זָכָה הַבֵּן לִפְנֵי הָרַב,

קוֹדֵם אֶת הָאָב בְּכָל מָקוֹם,

מִפְּנֵי שֶׁהוּא וְאָבִיו חַיָּבִין בִּכְבוֹד רַבּוֹ: