Ikar

פרק ד

קָרַחַת הַכֶּרֶם,

בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים,

עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע אַמּוֹת.

וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה.

מְחוֹל הַכֶּרֶם,

בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים,

שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה.

וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אַמָּה.

וְאֵיזוֹ הִיא קָרַחַת הַכֶּרֶם.

כֶּרֶם שֶׁחָרַב מֵאֶמְצָעוֹ.

אִם אֵין שָׁם שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה,

לֹא יָבִיא זֶרַע לְשָׁם.

הָיוּ שָׁם שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה,

נוֹתְנִין לָהּ עֲבוֹדָתָהּ,

וְזוֹרֵעַ אֶת הַמּוֹתָר:

אֵיזֶה הוּא מְחוֹל הַכֶּרֶם.

בֵּין כֶּרֶם לַגָּדֵר.

אִם אֵין שָׁם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אַמָּה,

לֹא יָבִיא זֶרַע לְשָׁם.

הָיוּ שָׁם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אַמָּה,

נוֹתְנִין לוֹ עֲבוֹדָתוֹ וְזוֹרֵעַ אֶת הַמּוֹתָר:

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר,

אֵין זֶה אֶלָּא גֶדֶר הַכֶּרֶם.

וְאֵיזֶה הוּא מְחוֹל הַכֶּרֶם.

בֵּין שְׁנֵי הַכְּרָמִים.

אֵיזֶה הוּא גָדֵר,

שֶׁהוּא גָבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים.

וְחָרִיץ,

שֶׁהוּא עָמֹק עֲשָׂרָה וְרָחָב אַרְבָּעָה:

מְחִצַּת הַקָּנִים,

אִם אֵין בֵּין קָנֶה לַחֲבֵרוֹ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים,

כְּדֵי שֶׁיִּכָּנֵס הַגְּדִי,

הֲרֵי זוֹ כִמְחִצָּה.

וְגָדֵר שֶׁנִּפְרַץ,

עַד עֶשֶׂר אַמּוֹת הֲרֵי הוּא כְפֶתַח,

יָתֵר מִכֵּן,

כְּנֶגֶד הַפִּרְצָה אָסוּר.

נִפְרְצוּ בוֹ פְרָצוֹת הַרְבֵּה,

אִם הָעוֹמֵד מְרֻבֶּה עַל הַפָּרוּץ,

מֻתָּר,

וְאִם הַפָּרוּץ מְרֻבֶּה עַל הָעוֹמֵד,

כְּנֶגֶד הַפִּרְצָה אָסוּר:

הַנּוֹטֵעַ שׁוּרָה שֶׁל חָמֵשׁ גְּפָנִים,

בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים,

כֶּרֶם.

וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים,

אֵינוֹ כֶרֶם,

עַד שֶׁיְּהוּ שָׁם שְׁתֵּי שׁוּרוֹת.

לְפִיכָךְ,

הַזּוֹרֵעַ אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁבַּכֶּרֶם,

בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים,

קִדֵּשׁ שׁוּרָה אַחַת.

וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים,

קִדֵּשׁ שְׁתֵּי שׁוּרוֹת:

הַנּוֹטֵעַ שְׁתַּיִם כְּנֶגֶד שְׁתַּיִם,

וְאַחַת יוֹצְאָה זָנָב,

הֲרֵי זֶה כֶרֶם.

שְׁתַּיִם כְּנֶגֶד שְׁתַּיִם וְאַחַת בֵּינְתַיִם,

אוֹ שְׁתַּיִם כְּנֶגֶד שְׁתַּיִם וְאַחַת בָּאֶמְצַע,

אֵינוֹ כֶרֶם,

עַד שֶׁיְּהוּ שְׁתַּיִם כְּנֶגֶד שְׁתַּיִם וְאַחַת יוֹצְאָה זָנָב:

הַנּוֹטֵעַ שׁוּרָה אַחַת בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ,

וְשׁוּרָה אַחַת בְּתוֹךְ שֶׁל חֲבֵרוֹ,

וְדֶרֶךְ הַיָּחִיד וְדֶרֶךְ הָרַבִּים בָּאֶמְצַע,

וְגָדֵר שֶׁהוּא נָמוּךְ מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים,

הֲרֵי אֵלּוּ מִצְטָרְפוֹת.

גָּבוֹהַּ מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים,

אֵינָן מִצְטָרְפוֹת.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר,

אִם עֵרְסָן מִלְמַעְלָה,

הֲרֵי אֵלּוּ מִצְטָרְפוֹת:

הַנּוֹטֵעַ שְׁתֵּי שׁוּרוֹת,

אִם אֵין בֵּינֵיהֶן שְׁמֹנֶה אַמּוֹת,

לֹא יָבִיא זֶרַע לְשָׁם.

הָיוּ שָׁלֹשׁ,

אִם אֵין בֵּין שׁוּרָה לַחֲבֶרְתָּהּ שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה,

לֹא יָבִיא זֶרַע לְשָׁם.

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר מִשּׁוּם חֲנִינָא בֶן חֲכִינַאי,

אֲפִלּוּ חָרְבָה הָאֶמְצָעִית וְאֵין בֵּין שׁוּרָה לַחֲבֶרְתָּהּ שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה,

לֹא יָבִיא זֶרַע לְשָׁם,

שֶׁאִלּוּ מִתְּחִלָּה נְטָעָן הֲרֵי זֶה מֻתָּר בִּשְׁמֹנֶה אַמּוֹת:

הַנּוֹטֵעַ אֶת כַּרְמוֹ עַל שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה,

מֻתָּר לְהָבִיא זֶרַע לְשָׁם.

אָמַר רַבִּי יְהוּדָה,

מַעֲשֶׂה בְצַלְמוֹן,

בְּאֶחָד שֶׁנָּטַע אֶת כַּרְמוֹ עַל שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה,

וְהָיָה הוֹפֵךְ שְׂעַר שְׁתֵּי שׁוּרוֹת לְצַד אֶחָד וְזוֹרֵעַ אֶת הַנִּיר,

וּבְשָׁנָה אַחֶרֶת הָיָה הוֹפֵךְ אֶת הַשֵּׂעָר לְמָקוֹם אַחֵר וְזוֹרֵעַ אֶת הַבּוּר,

וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי חֲכָמִים,

וְהִתִּירוּ.

רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים,

אַף הַנּוֹטֵעַ אֶת כַּרְמוֹ עַל שְׁמֹנֶה שְׁמֹנֶה אַמּוֹת,

מֻתָּר:

Reader controls and commentary are loading.