פרק ז

בָּא לוֹ כֹהֵן גָּדוֹל לִקְרוֹת.

אִם רָצָה לִקְרוֹת בְּבִגְדֵי בוּץ,

קוֹרֵא.

וְאִם לֹא,

קוֹרֵא בְאִצְטְלִית לָבָן מִשֶּׁלּוֹ.

חַזַּן הַכְּנֶסֶת נוֹטֵל סֵפֶר תּוֹרָה וְנוֹתְנוֹ לְרֹאשׁ הַכְּנֶסֶת,

וְרֹאשׁ הַכְּנֶסֶת נוֹתְנוֹ לַסְּגָן,

וְהַסְּגָן נוֹתְנוֹ לְכֹהֵן גָּדוֹל,

וְכֹהֵן גָּדוֹל עוֹמֵד וּמְקַבֵּל וְקוֹרֵא עוֹמֵד,

וְקוֹרֵא אַחֲרֵי מוֹת וְאַךְ בֶּעָשׂוֹר.

וְגוֹלֵל סֵפֶר תּוֹרָה וּמַנִּיחוֹ בְחֵיקוֹ,

וְאוֹמֵר,

יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁקָּרָאתִי לִפְנֵיכֶם כָּתוּב כָּאן,

וּבֶעָשׂוֹר שֶׁבְּחֻמַּשׁ הַפְּקוּדִים קוֹרֵא עַל פֶּה,

וּמְבָרֵךְ עָלֶיהָ שְׁמֹנֶה בְרָכוֹת,

עַל הַתּוֹרָה,

וְעַל הָעֲבוֹדָה,

וְעַל הַהוֹדָאָה,

וְעַל מְחִילַת הֶעָוֹן,

וְעַל הַמִּקְדָּשׁ בִּפְנֵי עַצְמוֹ,

וְעַל יִשְׂרָאֵל בִּפְנֵי עַצְמָן וְעַל יְרוּשָׁלַיִם בִּפְנֵי עַצְמָהּ וְעַל הַכֹּהֲנִים בִּפְנֵי עַצְמָן וְעַל שְׁאָר הַתְּפִלָּה:

הָרוֹאֶה כֹהֵן גָּדוֹל כְּשֶׁהוּא קוֹרֵא,

אֵינוֹ רוֹאֶה פַר וְשָׂעִיר הַנִּשְׂרָפִים.

וְהָרוֹאֶה פַר וְשָׂעִיר הַנִּשְׂרָפִים,

אֵינוֹ רוֹאֶה כֹהֵן גָּדוֹל כְּשֶׁהוּא קוֹרֵא.

וְלֹא מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי,

אֶלָּא שֶׁהָיְתָה דֶרֶךְ רְחוֹקָה,

וּמְלֶאכֶת שְׁנֵיהֶן שָׁוָה כְאֶחָת:

אִם בְּבִגְדֵי בוּץ קוֹרֵא,

קִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו,

פָּשַׁט יָרַד וְטָבַל,

עָלָה וְנִסְתַּפֵּג.

הֵבִיאוּ לוֹ בִגְדֵי זָהָב,

וְלָבַשׁ,

וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו,

וְיָצָא וְעָשָׂה אֶת אֵילוֹ וְאֶת אֵיל הָעָם,

וְאֶת שִׁבְעַת כְּבָשִׂים תְּמִימִים בְּנֵי שָׁנָה,

דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר.

רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר,

עִם תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר הָיוּ קְרֵבִין,

וּפַר הָעוֹלָה וְשָׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בַחוּץ הָיוּ קְרֵבִין עִם תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבָּיִם:

קִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו,

וּפָשַׁט וְיָרַד וְטָבַל וְעָלָה וְנִסְתַּפֵּג.

הֵבִיאוּ לוֹ בִגְדֵי לָבָן,

וְלָבַשׁ,

וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו.

נִכְנַס לְהוֹצִיא אֶת הַכַּף וְאֶת הַמַּחְתָּה.

קִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו,

וּפָשַׁט וְיָרַד וְטָבָל,

עָלָה וְנִסְתַּפֵּג.

הֵבִיאוּ לוֹ בִגְדֵי זָהָב וְלָבַשׁ,

וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו,

וְנִכְנַס לְהַקְטִיר קְטֹרֶת שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם וּלְהֵטִיב אֶת הַנֵּרוֹת,

וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו,

וּפָשַׁט.

הֵבִיאוּ לוֹ בִגְדֵי עַצְמוֹ,

וְלָבַשׁ.

וּמְלַוִּין אוֹתוֹ עַד בֵּיתוֹ.

וְיוֹם טוֹב הָיָה עוֹשֶׂה לְאוֹהֲבָיו בְּשָׁעָה שֶׁיָּצָא בְשָׁלוֹם מִן הַקֹּדֶשׁ:

כֹּהֵן גָּדוֹל מְשַׁמֵּשׁ בִּשְׁמֹנָה כֵלִים.

וְהַהֶדְיוֹט בְּאַרְבָּעָה,

בְּכֻתֹּנֶת וּמִכְנָסַיִם וּמִצְנֶפֶת וְאַבְנֵט.

מוֹסִיף עָלָיו כֹּהֵן גָּדוֹל,

חשֶׁן וְאֵפוֹד וּמְעִיל וָצִיץ.

בְּאֵלּוּ נִשְׁאָלִין בְּאוּרִים וְתֻמִּים.

וְאֵין נִשְׁאָלִין אֶלָּא לַמֶּלֶךְ וּלְבֵית דִּין וּלְמִי שֶׁהַצִּבּוּר צָרִיךְ בּוֹ: