פרק ז

הַקַּדָּר שֶׁהִנִּיחַ אֶת קְדֵרוֹתָיו וְיָרַד לִשְׁתּוֹת,

הַפְּנִימִיּוֹת טְהוֹרוֹת,

וְהַחִיצוֹנוֹת טְמֵאוֹת.

אָמַר רַבִּי יוֹסֵי,

בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים,

בְּמֻתָּרוֹת.

אֲבָל בַּאֲגוּדוֹת,

הַכֹּל טָהוֹר.

הַמּוֹסֵר מַפְתְּחוֹ לְעַם הָאָרֶץ,

הַבַּיִת טָהוֹר,

שֶׁלֹּא מָסַר לוֹ אֶלָּא שְׁמִירַת הַמַּפְתֵּחַ:

הַמַּנִּיחַ עַם הָאָרֶץ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ עֵר וּמְצָאוֹ עֵר,

יָשֵׁן וּמְצָאוֹ יָשֵׁן,

עֵר וּמְצָאוֹ יָשֵׁן,

הַבַּיִת טָהוֹר,

יָשֵׁן וּמְצָאוֹ עֵר,

הַבַּיִת טָמֵא,

דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים,

אֵין טָמֵא אֶלָּא עַד מְקוֹם שֶׁהוּא יָכוֹל לִפְשֹׁט אֶת יָדוֹ וְלִגָּע:

הַמַּנִּיחַ אֻמָּנִים בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ,

הַבַּיִת טָמֵא,

דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים,

אֵין טָמֵא אֶלָּא עַד מְקוֹם שֶׁהֵן יְכוֹלִין לִפְשֹׁט אֶת יָדָם וְלִגָּע:

אֵשֶׁת חָבֵר שֶׁהִנִּיחָה לְאֵשֶׁת עַם הָאָרֶץ טוֹחֶנֶת בְּתוֹךְ בֵּיתָהּ,

פָּסְקָה הָרֵחַיִם,

הַבַּיִת טָמֵא.

לֹא פָסְקָה הָרֵחַיִם,

אֵין טָמֵא אֶלָּא עַד מְקוֹם שֶׁהִיא יְכוֹלָה לִפְשֹׁט אֶת יָדָהּ וְלִגָּע.

הָיוּ שְׁתַּיִם,

בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ,

הַבַּיִת טָמֵא,

שֶׁאַחַת טוֹחֶנֶת וְאַחַת מְשַׁמֶּשֶׁת,

דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים,

אֵין טָמֵא אֶלָּא עַד מְקוֹם שֶׁהֵן יְכוֹלִין לִפְשֹׁט אֶת יָדָן וְלִגָּע:

הַמַּנִּיחַ עַם הָאָרֶץ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ לְשָׁמְרוֹ,

בִּזְמַן שֶׁהוּא רוֹאֶה אֶת הַנִּכְנָסִין וְאֶת הַיּוֹצְאִין,

הָאֳכָלִים וְהַמַּשְׁקִים וּכְלֵי חֶרֶס הַפְּתוּחִים,

טְמֵאִים.

אֲבָל הַמִּשְׁכָּבוֹת וְהַמּוֹשָׁבוֹת וּכְלֵי חֶרֶס הַמֻּקָּפִין צָמִיד פָּתִיל,

טְהוֹרִין.

וְאִם אֵינוֹ רוֹאֶה לֹא אֶת הַנִּכְנָסִין וְלֹא אֶת הַיּוֹצְאִין,

אֲפִלּוּ מוּבָל,

אֲפִלּוּ כָפוּת,

הַכֹּל טָמֵא:

הַגַּבָּאִים שֶׁנִּכְנְסוּ לְתוֹךְ הַבַּיִת,

הַבַּיִת טָמֵא.

אִם יֵשׁ עִמָּהֶן גּוֹי,

נֶאֱמָנִים לוֹמַר לֹא נִכְנָסְנוּ,

אֲבָל אֵין נֶאֱמָנִים לוֹמַר נִכְנַסְנוּ אֲבָל לֹא נָגָעְנוּ.

הַגַּנָּבִים שֶׁנִּכְנְסוּ לְתוֹךְ הַבַּיִת,

אֵין טָמֵא אֶלָּא מְקוֹם רַגְלֵי הַגַּנָּבִים.

וּמַה הֵן מְטַמְּאִין.

הָאֳכָלִים וְהַמַּשְׁקִים וּכְלֵי חֶרֶס הַפְּתוּחִין.

אֲבָל הַמִּשְׁכָּבוֹת וְהַמּוֹשָׁבוֹת וּכְלֵי חֶרֶס הַמֻּקָּפִין צָמִיד פָּתִיל,

טְהוֹרִים.

אִם יֵשׁ עִמָּהֶן נָכְרִי אוֹ אִשָּׁה,

הַכֹּל טָמֵא:

הַמַּנִּיחַ אֶת כֵּלָיו בְּחַלּוֹן שֶׁל אוֹדְיָארִין,

רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה מְטַהֵר.

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים,

עַד שֶׁיִּתֶּן לוֹ אֶת הַמַּפְתֵּחַ אוֹ חוֹתָם אוֹ עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה סִימָן.

הַמַּנִּיחַ אֶת כֵּלָיו מִגַּת זוֹ לַגַּת הַבָּאָה,

כֵּלָיו טְהוֹרִין.

וּבְיִשְׂרָאֵל,

עַד שֶׁיֹּאמַר בְּלִבִּי הָיָה לְשָׁמְרָם:

מִי שֶׁהָיָה טָהוֹר,

וְהִסִּיעַ אֶת לִבּוֹ מִלֶּאֱכֹל,

רַבִּי יְהוּדָה מְטַהֵר,

שֶׁדֶּרֶךְ טְמֵאִין פּוֹרְשִׁין מִמֶּנוּ.

וַחֲכָמִים מְטַמְּאִים.

הָיוּ יָדָיו טְהוֹרוֹת וְהִסִּיעַ אֶת לִבּוֹ מִלֶּאֱכֹל,

אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁלֹּא נִטְמְאוּ יָדָי,

יָדָיו טְמֵאוֹת,

שֶׁהַיָּדַיִם עַסְקָנִיּוֹת:

הָאִשָּׁה שֶׁנִּכְנְסָה לְהוֹצִיא פַת לְעָנִי,

וְיָצָאת וּמְצָאַתּוּ עוֹמֵד בְּצַד כִּכָּרוֹת שֶׁל תְּרוּמָה,

וְכֵן הָאִשָּׁה שֶׁיָּצָאת וּמָצָאת אֶת חֲבֶרְתָּהּ חוֹתָה גֶחָלִים תַּחַת קְדֵרָה שֶׁל תְּרוּמָה,

רַבִּי עֲקִיבָא מְטַמֵּא,

וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין.

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן פִּילָא,

וְכִי מִפְּנֵי מָה רַבִּי עֲקִיבָא מְטַמֵּא וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין.

מִפְּנֵי שֶׁהַנָּשִׁים גַּרְגְּרָנִיּוֹת הֵן,

שֶׁהִיא חֲשׁוּדָה לְגַלּוֹת אֶת הַקְּדֵרָה שֶׁל חֲבֶרְתָּהּ,

לֵידַע מַה הִיא מְבַשֶּׁלֶת: