פרק ב

פֵּרוֹת חוּצָה לָאָרֶץ שֶׁנִּכְנְסוּ לָאָרֶץ,

חַיָּבִים בַּחַלָּה.

יָצְאוּ מִכָּאן לְשָׁם,

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּב,

וְרַבִּי עֲקִיבָא פּוֹטֵר:

עֲפַר חוּצָה לָאָרֶץ שֶׁבָּא בִסְפִינָה לָאָרֶץ,

חַיֶּבֶת בַּמַּעַשְׂרוֹת וּבַשְּׁבִיעִית.

אָמַר רַבִּי יְהוּדָה,

אֵימָתַי,

בִּזְמַן שֶׁהַסְּפִינָה גוֹשֶׁשֶׁת.

עִסָּה שֶׁנִּלּוֹשָׁה בְמֵי פֵרוֹת,

חַיֶּבֶת בַּחַלָּה,

וְנֶאֱכֶלֶת בְּיָדַיִם מְסוֹאָבוֹת:

הָאִשָּׁה יוֹשֶׁבֶת וְקוֹצָה חַלָּתָהּ עֲרֻמָּה,

מִפְּנֵי שֶׁהִיא יְכוֹלָה לְכַסּוֹת עַצְמָהּ,

אֲבָל לֹא הָאִישׁ.

מִי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת עִסָּתוֹ בְטָהֳרָה,

יַעֲשֶׂנָּה קַבִּין,

וְאַל יַעֲשֶׂנָּה בְטֻמְאָה.

וְרַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר,

יַעֲשֶׂנָּה בְטֻמְאָה וְאַל יַעֲשֶׂנָּה קַבִּים,

שֶׁכְּשֵׁם שֶׁהוּא קוֹרֵא לַטְּהוֹרָה,

כָּךְ הוּא קוֹרֵא לַטְּמֵאָה,

לְזוֹ קוֹרֵא חַלָּה בַשֵּׁם וּלְזוֹ קוֹרֵא חַלָּה בַשֵּׁם,

אֲבָל קַבַּיִם אֵין לָהֶם חֵלֶק בַּשֵּׁם:

הָעוֹשֶׂה עִסָּתוֹ קַבִּים וְנָגְעוּ זֶה בָזֶה,

פְּטוּרִים מִן הַחַלָּה עַד שֶׁיִּשּׁוֹכוּ.

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר,

אַף הָרוֹדֶה וְנוֹתֵן לַסַּל,

הַסַּל מְצָרְפָן לַחַלָּה:

הַמַּפְרִישׁ חַלָּתוֹ קֶמַח,

אֵינָהּ חַלָּה,

וְגָזֵל בְּיַד כֹּהֵן.

הָעִסָּה עַצְמָהּ,

חַיֶּבֶת בַּחַלָּה.

וְהַקֶּמַח,

אִם יֶשׁ בּוֹ כַשִּׁעוּר,

חַיֶּבֶת בַּחַלָּה,

וַאֲסוּרָה לְזָרִים,

דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.

אָמְרוּ לוֹ,

מַעֲשֶׂה וּקְפָשָׁהּ זָקֵן זָר.

אָמַר לָהֶם,

אַף הוּא קִלְקֵל לְעַצְמוֹ וְתִקֵּן לַאֲחֵרִים:

חֲמֵשֶׁת רְבָעִים קֶמַח,

חַיָּבִים בַּחַלָּה.

הֵם וּשְׂאֹרָן וְסֻבָּן וּמֻרְסָנָן חֲמֵשֶׁת רְבָעִים,

חַיָּבִין.

נִטַּל מֻרְסָנָן מִתּוֹכָן וְחָזַר לְתוֹכָן,

הֲרֵי אֵלּוּ פְטוּרִין:

שִׁעוּר הַחַלָּה,

אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה.

הָעוֹשֶׂה עִסָּה לְעַצְמוֹ,

וְהָעוֹשֶׂה לְמִשְׁתֵּה בְנוֹ,

אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה.

נַחְתּוֹם שֶׁהוּא עוֹשֶׂה לִמְכֹּר בַּשּׁוּק,

וְכֵן הָאִשָּׁה שֶׁהִיא עוֹשָׂה לִמְכֹּר בַּשּׁוּק,

אֶחָד מֵאַרְבָּעִים וּשְׁמֹנָה.

נִטְמֵאת עִסָּתָהּ שׁוֹגֶגֶת אוֹ אֲנוּסָה,

אֶחָד מֵאַרְבָּעִים וּשְׁמֹנָה.

נִטְמֵאת מְזִידָה,

אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה,

כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא חוֹטֵא נִשְׂכָּר:

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר,

נִטֶּלֶת מִן הַטָּהוֹר עַל הַטָּמֵא.

כֵּיצַד,

עִסָּה טְהוֹרָה וְעִסָּה טְמֵאָה,

נוֹטֵל כְּדֵי חַלָּה מֵעִסָּה שֶׁלֹּא הוּרָם חַלָּתָהּ,

וְנוֹתֵן פָּחוֹת מִכַּבֵּיצָה בָּאֶמְצַע,

כְּדֵי שֶׁיִּטֹּל מִן הַמֻּקָּף.

וַחֲכָמִים אוֹסְרִין: