פרק ד

בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים,

כָּל הַנִּתָּנִין עַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן,

שֶׁאִם נְתָנָן מַתָּנָה אַחַת,

כִּפֵּר.

וּבְחַטָּאת,

שְׁתֵּי מַתָּנוֹת.

וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים,

אַף חַטָּאת שֶׁנְּתָנָהּ מַתָּנָה אַחַת,

כִּפֵּר.

לְפִיכָךְ,

אִם נָתַן אֶת הָרִאשׁוֹנָה כְתִקְנָהּ וְאֶת הַשְּׁנִיָּה חוּץ לִזְמַנָּהּ,

כִּפֵּר.

נָתַן אֶת הָרִאשׁוֹנָה חוּץ לִזְמַנָּהּ וְאֶת הַשְּׁנִיָּה חוּץ לִמְקוֹמָהּ,

פִּגּוּל,

וְחַיָּבִין עָלָיו כָּרֵת:

כָּל הַנִּתָּנִין עַל מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי,

שֶׁאִם חִסַּר אַחַת מִן הַמַּתָּנוֹת,

לֹא כִפֵּר.

לְפִיכָךְ,

אִם נָתַן כֻּלָּן כְּתִקְנָן וְאַחַת שֶׁלֹּא כְתִקְנָהּ,

פָּסוּל,

וְאֵין בּוֹ כָרֵת:

אֵלּוּ דְבָרִים שֶׁאֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶם מִשּׁוּם פִּגּוּל.

הַקֹּמֶץ,

וְהַלְּבוֹנָה,

וְהַקְּטֹרֶת,

וּמִנְחַת כֹּהֲנִים,

וּמִנְחַת כֹּהֵן מָשִׁיחַ,

(וּמִנְחַת נְסָכִים),

וְהַדָּם,

וְהַנְּסָכִים הַבָּאִים בִּפְנֵי עַצְמָן,

דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים,

אַף הַבָּאִים עִם הַבְּהֵמָה.

לֹג שֶׁמֶן שֶׁל מְצֹרָע,

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר,

אֵין חַיָּבִין עָלָיו מִשּׁוּם פִּגּוּל.

וְרַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר,

חַיָּבִין עָלָיו מִשּׁוּם פִּגּוּל,

שֶׁדַּם הָאָשָׁם מַתִּירוֹ.

וְכֹל שֶׁיֶּשׁ לוֹ מַתִּירִים בֵּין לָאָדָם בֵּין לַמִּזְבֵּחַ,

חַיָּבִין עָלָיו מִשּׁוּם פִּגּוּל:

הָעוֹלָה,

דָּמָהּ מַתִּיר אֶת בְּשָׂרָהּ לַמִּזְבֵּחַ וְעוֹרָהּ לַכֹּהֲנִים.

עוֹלַת הָעוֹף,

דָּמָהּ מַתִּיר אֶת בְּשָׂרָהּ לַמִּזְבֵּחַ.

חַטַּאת הָעוֹף,

דָּמָהּ מַתִּיר אֶת בְּשָׂרָהּ לַכֹּהֲנִים.

פָּרִים הַנִּשְׂרָפִים וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִים,

דָּמָן מַתִּיר אֶת אֵמוּרֵיהֶן לִקָּרֵב.

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר,

כֹּל שֶׁאֵינוֹ עַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן כִּשְׁלָמִים,

אֵין חַיָּבִין עָלָיו מִשּׁוּם פִּגּוּל:

קָדְשֵׁי נָכְרִים,

אֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶם מִשּׁוּם פִּגּוּל,

נוֹתָר וְטָמֵא.

וְהַשּׁוֹחֲטָן בַּחוּץ,

פָּטוּר,

דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.

רַבִּי יוֹסֵי מְחַיֵּב.

דְּבָרִים שֶׁאֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶם מִשּׁוּם פִּגּוּל,

חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מִשּׁוּם נוֹתָר,

מִשּׁוּם טָמֵא,

חוּץ מִן הַדָּם.

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר,

בְּדָבָר שֶׁדַּרְכָּן לְהֵאָכֵל.

אֲבָל כְּגוֹן הָעֵצִים וְהַלְּבוֹנָה וְהַקְּטֹרֶת,

אֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶם מִשּׁוּם טֻמְאָה:

לְשֵׁם שִׁשָּׁה דְבָרִים הַזֶּבַח נִזְבָּח,

לְשֵׁם זֶבַח,

לְשֵׁם זוֹבֵחַ,

לְשֵׁם הַשֵּׁם,

לְשֵׁם אִשִּׁים,

לְשֵׁם רֵיחַ,

לְשֵׁם נִיחוֹחַ.

וְהַחַטָּאת וְהָאָשָׁם,

לְשֵׁם חֵטְא.

אָמַר רַבִּי יוֹסֵי,

אַף מִי שֶׁלֹּא הָיָה בְלִבּוֹ לְשֵׁם אַחַד מִכָּל אֵלּוּ,

כָּשֵׁר,

שֶׁהוּא תְנַאי בֵּית דִּין,

שֶׁאֵין הַמַּחֲשָׁבָה הוֹלֶכֶת אֶלָּא אַחַר הָעוֹבֵד: