פרק ג

כָּל גֵּט שֶׁנִּכְתַּב שֶׁלֹּא לְשׁוּם אִשָּׁה,

פָּסוּל.

כֵּיצַד.

הָיָה עוֹבֵר בַּשּׁוּק וְשָׁמַע קוֹל סוֹפְרִים מַקְרִין,

אִישׁ פְּלוֹנִי מְגָרֵשׁ אֶת פְּלוֹנִית מִמָּקוֹם פְּלוֹנִי,

וְאָמַר,

זֶה שְּׁמִי וְזֶה שֵּׁם אִשְׁתִּי,

פָּסוּל לְגָרֵשׁ בּוֹ.

יָתֵר מִכֵּן,

כָּתַב לְגָרֵשׁ בּוֹ אֶת אִשְׁתּוֹ וְנִמְלַךְ,

מְצָאוֹ בֶן עִירוֹ וְאָמַר לוֹ,

שְׁמִי כִשְׁמֶךָ וְשֵׁם אִשְׁתִּי כְשֵׁם אִשְׁתֶּךָ,

פָּסוּל לְגָרֵשׁ בּוֹ.

יָתֵר מִכֵּן,

הָיוּ לוֹ שְׁתֵּי נָשִׁים וּשְׁמוֹתֵיהֶן שָׁווֹת,

כָּתַב לְגָרֵשׁ בּוֹ אֶת הַגְּדוֹלָה,

לֹא יְגָרֵשׁ בּוֹ אֶת הַקְּטַנָּה.

יָתֵר מִכֵּן,

אָמַר לַלַּבְלָר,

כְּתֹב לְאֵיזוֹ שֶׁאֶרְצֶה אֲגָרֵשׁ,

פָּסוּל לְגָרֵשׁ בּוֹ:

הַכּוֹתֵב טָפְסֵי גִטִּין,

צָרִיךְ שֶׁיַּנִּיחַ מְקוֹם הָאִישׁ וּמְקוֹם הָאִשָּׁה וּמְקוֹם הַזְּמַן.

שְׁטָרֵי מִלְוֶה,

צָרִיךְ שֶׁיַּנִּיחַ מְקוֹם הַמַּלְוֶה,

מְקוֹם הַלֹּוֶה,

מְקוֹם הַמָּעוֹת וּמְקוֹם הַזְּמַן.

שְׁטָרֵי מִקָּח,

צָרִיךְ שֶׁיַּנִּיחַ מְקוֹם הַלּוֹקֵחַ וּמְקוֹם הַמּוֹכֵר וּמְקוֹם הַמָּעוֹת וּמְקוֹם הַשָּׂדֶה וּמְקוֹם הַזְּמַן,

מִפְּנֵי הַתַּקָּנָה.

רַבִּי יְהוּדָה פוֹסֵל בְּכֻלָּן.

רַבִּי אֶלְעָזָר מַכְשִׁיר בְּכֻלָּן,

חוּץ מִגִּטֵּי נָשִׁים,

שֶׁנֶּאֱמַר

(דברים כד)

וְכָתַב לָהּ,

לִשְׁמָהּ:

הַמֵּבִיא גֵט וְאָבַד הֵימֶנּוּ,

מְצָאוֹ לְאַלְתַּר,

כָּשֵׁר.

וְאִם לָאו,

פָּסוּל.

מְצָאוֹ בַחֲפִיסָה אוֹ בִדְלֻסְקְמָא,

אִם מַכִּירוֹ,

כָּשֵׁר.

הַמֵּבִיא גֵט וְהִנִּיחוֹ זָקֵן אוֹ חוֹלֶה,

נוֹתְנוֹ לָהּ בְּחֶזְקַת שֶׁהוּא קַיָּם.

בַּת יִשְׂרָאֵל הַנְּשׂוּאָה לְכֹהֵן וְהָלַךְ בַּעְלָהּ לִמְדִינַת הַיָּם,

אוֹכֶלֶת בַּתְּרוּמָה בְחֶזְקַת שֶׁהוּא קַיָּם.

הַשּׁוֹלֵחַ חַטָּאתוֹ מִמְּדִינַת הַיָּם,

מַקְרִיבִין אוֹתָהּ בְּחֶזְקַת שֶׁהוּא קַיָּם:

שְׁלֹשָׁה דְבָרִים אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן פַּרְטָא לִפְנֵי חֲכָמִים וְקִיְּמוּ אֶת דְּבָרָיו.

עַל עִיר שֶׁהִקִּיפָהּ כַּרְקוֹם,

וְעַל הַסְּפִינָה הַמִּטָּרֶפֶת בַּיָּם,

וְעַל הַיּוֹצֵא לִדּוֹן,

שֶׁהֵן בְּחֶזְקַת קַיָּמִין.

אֲבָל עִיר שֶׁכְּבָשָׁהּ כַּרְקוֹם,

וּסְפִינָה שֶׁאָבְדָה בַיָּם,

וְהַיּוֹצֵא לֵהָרֵג,

נוֹתְנִין עֲלֵיהֶן חֻמְרֵי חַיִּים וְחֻמְרֵי מֵתִים,

בַּת יִשְׂרָאֵל לְכֹהֵן,

וּבַת כֹּהֵן לְיִשְׂרָאֵל,

לֹא תֹאכַל בַּתְּרוּמָה:

הַמֵּבִיא גֵט בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְחָלָה,

הֲרֵי זֶה מְשַׁלְּחוֹ בְיַד אַחֵר.

וְאִם אָמַר לוֹ טֹל לִי הֵימֶנָּה חֵפֶץ פְּלוֹנִי,

לֹא יְשַׁלְּחֶנּוּ בְיַד אַחֵר,

שֶׁאֵין רְצוֹנוֹ שֶׁיְּהֵא פִקְדוֹנוֹ בְיַד אַחֵר:

הַמֵּבִיא גֵט מִמְּדִינַת הַיָּם וְחָלָה,

עוֹשֶׂה בֵית דִּין וּמְשַׁלְּחוֹ,

וְאוֹמֵר לִפְנֵיהֶם,

בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתָּם.

וְאֵין שָׁלִיחַ אַחֲרוֹן צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתָּם,

אֶלָּא אוֹמֵר,

שְׁלִיחַ בֵּית דִּין אָנִי:

הַמַּלְוֶה מָעוֹת אֶת הַכֹּהֵן וְאֶת הַלֵּוִי וְאֶת הֶעָנִי לִהְיוֹת מַפְרִישׁ עֲלֵיהֶן מֵחֶלְקָן,

מַפְרִישׁ עֲלֵיהֶן בְּחֶזְקַת שֶׁהֵן קַיָּמִין,

וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ שֶׁמָּא מֵת הַכֹּהֵן אוֹ הַלֵּוִי אוֹ הֶעֱשִׁיר הֶעָנִי.

מֵתוּ,

צָרִיךְ לִטֹּל רְשׁוּת מִן הַיּוֹרְשִׁין.

אִם הִלְוָן בִּפְנֵי בֵית דִּין,

אֵינוֹ צָרִיךְ לִטֹּל רְשׁוּת מִן הַיּוֹרְשִׁים:

הַמַּנִּיחַ פֵּרוֹת לִהְיוֹת מַפְרִישׁ עֲלֵיהֶן תְּרוּמָה וּמַעַשְׂרוֹת,

מָעוֹת לִהְיוֹת מַפְרִישׁ עֲלֵיהֶן מַעֲשֵׂר שֵׁנִי,

מַפְרִישׁ עֲלֵיהֶן בְּחֶזְקַת שֶׁהֵן קַיָּמִין.

אִם אָבְדוּ,

הֲרֵי זֶה חוֹשֵׁשׁ מֵעֵת לְעֵת,

דִּבְרֵי רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר,

בִּשְׁלֹשָׁה פְרָקִים בּוֹדְקִין אֶת הַיַּיִן,

בְּקָדִים שֶׁל מוֹצָאֵי הֶחָג,

וּבְהוֹצָאַת סְמָדַר,

וּבִשְׁעַת כְּנִיסַת מַיִם בַּבֹּסֶר: