פרק ב

הַמֵּבִיא גֵט מִמְּדִינַת הַיָּם וְאָמַר,

בְּפָנַי נִכְתַּב אֲבָל לֹא בְּפָנַי נֶחְתָּם,

בְּפָנַי נֶחְתָּם אֲבָל לֹא בְּפָנַי נִכְתָּב,

בְּפָנַי נִכְתַּב כֻּלּוֹ וּבְפָנַי נֶחְתַּם חֶצְיוֹ,

בְּפָנַי נִכְתַּב חֶצְיוֹ וּבְפָנַי נֶחְתַּם כֻּלּוֹ,

פָּסוּל.

אֶחָד אוֹמֵר בְּפָנַי נִכְתָּב,

וְאֶחָד אוֹמֵר בְּפָנַי נֶחְתָּם,

פָּסוּל.

שְׁנַיִם אוֹמְרִים בְּפָנֵינוּ נִכְתָּב,

וְאֶחָד אוֹמֵר בְּפָנַי נֶחְתָּם,

פָּסוּל.

וְרַבִּי יְהוּדָה מַכְשִׁיר.

אֶחָד אוֹמֵר בְּפָנַי נִכְתָּב,

וּשְׁנַיִם אוֹמְרִים בְּפָנֵינוּ נֶחְתָּם,

כָּשֵׁר:

נִכְתַּב בַּיּוֹם וְנֶחְתַּם בַּיּוֹם,

בַּלַּיְלָה וְנֶחְתַּם בַּלַּיְלָה,

בַּלַּיְלָה וְנֶחְתַּם בַּיּוֹם,

כָּשֵׁר.

בַּיּוֹם וְנֶחְתַּם בַּלַּיְלָה,

פָּסוּל.

רַבִּי שִׁמְעוֹן מַכְשִׁיר,

שֶׁהָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר,

כָּל הַגִּטִּין שֶׁנִּכְתְּבוּ בַיּוֹם וְנֶחְתְּמוּ בַלַּיְלָה,

פְּסוּלִין,

חוּץ מִגִּטֵּי נָשִׁים:

בַּכֹּל כּוֹתְבִין,

בִּדְיוֹ,

בְּסַם,

בְּסִקְרָא,

וּבְקוֹמוֹס,

וּבְקַנְקַנְתּוֹם,

וּבְכָל דָּבָר שֶׁהוּא שֶׁל קְיָמָא.

אֵין כּוֹתְבִין לֹא בְמַשְׁקִים,

וְלֹא בְמֵי פֵרוֹת,

וְלֹא בְכָל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מִתְקַיֵּם.

עַל הַכֹּל כּוֹתְבִין,

עַל הֶעָלֶה שֶׁל זַיִת,

וְעַל הַקֶּרֶן שֶׁל פָּרָה,

וְנוֹתֵן לָהּ אֶת הַפָּרָה,

עַל יָד שֶׁל עֶבֶד,

וְנוֹתֵן לָהּ אֶת הָעָבֶד.

רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר,

אֵין כּוֹתְבִין לֹא עַל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רוּחַ חַיִּים,

וְלֹא עַל הָאֳכָלִין:

אֵין כּוֹתְבִין בִּמְחֻבָּר לַקַּרְקַע.

כְּתָבוֹ בִמְחֻבָּר,

תְּלָשׁוֹ וַחֲתָמוֹ וּנְתָנוֹ לָהּ,

כָּשֵׁר.

רַבִּי יְהוּדָה פוֹסֵל,

עַד שֶׁתְּהֵא כְתִיבָתוֹ וַחֲתִימָתוֹ בְּתָלוּשׁ.

רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר,

אֵין כּוֹתְבִין לֹא עַל הַנְּיָר הַמָּחוּק וְלֹא עַל הַדִּפְתְּרָא,

מִפְּנֵי שֶׁהוּא יָכוֹל לְהִזְדַּיֵּף.

וַחֲכָמִים מַכְשִׁירִין:

הַכֹּל כְּשֵׁרִין לִכְתֹּב אֶת הַגֵּט,

אֲפִלּוּ חֵרֵשׁ,

שׁוֹטֶה וְקָטָן.

הָאִשָּׁה כוֹתֶבֶת אֶת גִּטָּהּ,

וְהָאִישׁ כּוֹתֵב אֶת שׁוֹבְרוֹ,

שֶׁאֵין קִיּוּם הַגֵּט אֶלָּא בְחוֹתְמָיו.

הַכֹּל כְּשֵׁרִין לְהָבִיא אֶת הַגֵּט,

חוּץ מֵחֵרֵשׁ,

שׁוֹטֶה וְקָטָן וְסוּמָא וְנָכְרִי:

קִבֵּל הַקָּטָן וְהִגְדִּיל,

חֵרֵשׁ וְנִתְפַּקֵּחַ,

סוּמָא וְנִתְפַּתֵּחַ,

שׁוֹטֶה וְנִשְׁתַּפָּה,

נָכְרִי וְנִתְגַּיֵּר,

פָּסוּל.

אֲבָל פִּקֵּחַ וְנִתְחָרֵשׁ וְחָזַר וְנִתְפַּקֵּחַ,

פָּתוּחַ וְנִסְתַּמֵּא וְחָזַר וְנִתְפַּתֵּחַ,

שָׁפוּי וְנִשְׁתַּטָּה וְחָזַר וְנִשְׁתַּפָּה,

כָּשֵׁר.

זֶה הַכְּלָל,

כָּל שֶׁתְּחִלָּתוֹ וְסוֹפוֹ בְדַעַת,

כָּשֵׁר:

אַף הַנָּשִׁים שֶׁאֵינָן נֶאֱמָנוֹת לוֹמַר מֵת בַּעְלָהּ,

נֶאֱמָנוֹת לְהָבִיא אֶת גִּטָּהּ,

חֲמוֹתָהּ וּבַת חֲמוֹתָהּ וְצָרָתָהּ וִיבִמְתָּהּ וּבַת בַּעְלָהּ.

מַה בֵּין גֵּט לְמִיתָה,

שֶׁהַכְּתָב מוֹכִיחַ.

הָאִשָּׁה עַצְמָהּ מְבִיאָה אֶת גִּטָּהּ,

וּבִלְבַד שֶׁהִיא צְרִיכָה לוֹמַר,

בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתָּם: