הַמֵּבִיא גֵט מִמְּדִינַת הַיָּם,
צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר,
בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתָּם.
רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר,
אַף הַמֵּבִיא מִן הָרֶקֶם וּמִן הַחֶגֶר.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר,
אֲפִלּוּ מִכְּפַר לוּדִים לְלוֹד.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים,
אֵינוֹ צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתָּם,
אֶלָּא הַמֵּבִיא מִמְּדִינַת הַיָּם וְהַמּוֹלִיךְ.
וְהַמֵּבִיא מִמְּדִינָה לִמְדִינָה בִמְדִינַת הַיָּם,
צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתָּם.
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר,
אֲפִלּוּ מֵהֶגְמוֹנְיָא לְהֶגְמוֹנְיָא:
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר,
מֵרֶקֶם לַמִּזְרָח,
וְרֶקֶם כַּמִּזְרָח.
מֵאַשְׁקְלוֹן לַדָּרוֹם,
וְאַשְׁקְלוֹן כַּדָּרוֹם.
מֵעַכּוֹ לַצָּפוֹן,
וְעַכּוֹ כַּצָּפוֹן.
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר,
עַכּוֹ כְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לַגִּטִּין:
הַמֵּבִיא גֵט בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל,
אֵינוֹ צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתָּם.
אִם יֵשׁ עָלָיו עוֹרְרִים,
יִתְקַיֵּם בְּחוֹתְמָיו.
הַמֵּבִיא גֵט מִמְּדִינַת הַיָּם וְאֵינוֹ יָכוֹל לוֹמַר בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתָּם,
אִם יֵשׁ עָלָיו עֵדִים,
יִתְקַיֵּם בְּחוֹתְמָיו:
אֶחָד גִּטֵּי נָשִׁים וְאֶחָד שִׁחְרוּרֵי עֲבָדִים,
שָׁווּ לַמּוֹלִיךְ וְלַמֵּבִיא.
וְזוֹ אַחַד מִן הַדְּרָכִים שֶׁשָּׁווּ גִטֵּי נָשִׁים לְשִׁחְרוּרֵי עֲבָדִים:
כָּל גֵּט שֶׁיֵּשׁ עָלָיו עֵד כּוּתִי,
פָּסוּל,
חוּץ מִגִּטֵּי נָשִׁים וְשִׁחְרוּרֵי עֲבָדִים.
מַעֲשֶׂה,
שֶׁהֵבִיאוּ לִפְנֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל לִכְפַר עוֹתְנַאי גֵּט אִשָּׁה וְהָיוּ עֵדָיו עֵדֵי כוּתִים,
וְהִכְשִׁיר.
כָּל הַשְּׁטָרוֹת הָעוֹלִים בְּעַרְכָּאוֹת שֶׁל גּוֹיִם,
אַף עַל פִּי שֶׁחוֹתְמֵיהֶם גּוֹיִם,
כְּשֵׁרִים,
חוּץ מִגִּטֵּי נָשִׁים וְשִׁחְרוּרֵי עֲבָדִים.
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר,
אַף אֵלּוּ כְשֵׁרִין,
לֹא הֻזְכְּרוּ אֶלָּא בִזְמַן שֶׁנַּעֲשׂוּ בְהֶדְיוֹט:
הָאוֹמֵר,
תֵּן גֵּט זֶה לְאִשְׁתִּי וּשְׁטָר שִׁחְרוּר זֶה לְעַבְדִּי,
אִם רָצָה לַחֲזֹר בִּשְׁנֵיהֶן,
יַחֲזֹר,
דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים,
בְּגִטֵּי נָשִׁים,
אֲבָל לֹא בְשִׁחְרוּרֵי עֲבָדִים,
לְפִי שֶׁזָּכִין לָאָדָם שֶׁלֹּא בְּפָנָיו וְאֵין חָבִין לוֹ אֶלָּא בְּפָנָיו.
שֶׁאִם יִרְצֶה שֶׁלֹּא לָזוּן אֶת עַבְדּוֹ,
רַשַּׁאי.
וְשֶׁלֹּא לָזוּן אֶת אִשְׁתּוֹ,
אֵינוֹ רַשָּׁאי.
אָמַר לָהֶם,
וַהֲרֵי הוּא פוֹסֵל אֶת עַבְדּוֹ מִן הַתְּרוּמָה כְּשֵׁם שֶׁהוּא פוֹסֵל אֶת אִשְׁתּוֹ.
אָמְרוּ לוֹ,
מִפְּנֵי שֶׁהוּא קִנְיָנוֹ.
הָאוֹמֵר,
תְּנוּ גֵט זֶה לְאִשְׁתִּי,
וּשְׁטָר שִׁחְרוּר זֶה לְעַבְדִּי,
וּמֵת,
לֹא יִתְּנוּ לְאַחַר מִיתָה.
תְּנוּ מָנֶה לְאִישׁ פְּלוֹנִי,
וּמֵת,
יִתְּנוּ לְאַחַר מִיתָה: