פרק ט

הָרוֹאֶה מָקוֹם שֶׁנַּעֲשׂוּ בוֹ נִסִּים לְיִשְׂרָאֵל,

אוֹמֵר בָּרוּךְ שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ בַּמָּקוֹם הַזֶּה.

מָקוֹם שֶׁנֶּעֶקְרָה מִמֶּנּוּ עֲבוֹדָה זָרָה,

אוֹמֵר בָּרוּךְ שֶׁעָקַר עֲבוֹדָה זָרָה מֵאַרְצֵנוּ:

עַל הַזִּיקִין,

וְעַל הַזְּוָעוֹת,

וְעַל הַבְּרָקִים,

וְעַל הָרְעָמִים,

וְעַל הָרוּחוֹת,

אוֹמֵר בָּרוּךְ שֶׁכֹּחוֹ וּגְבוּרָתוֹ מָלֵא עוֹלָם.

עַל הֶהָרִים,

וְעַל הַגְּבָעוֹת,

וְעַל הַיַּמִּים,

וְעַל הַנְּהָרוֹת,

וְעַל הַמִּדְבָּרוֹת,

אוֹמֵר בָּרוּךְ עוֹשֵׂה מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר,

הָרוֹאֶה אֶת הַיָּם הַגָּדוֹל אוֹמֵר בָּרוּךְ שֶׁעָשָׂה אֶת הַיָּם הַגָּדוֹל,

בִּזְמַן שֶׁרוֹאֶה אוֹתוֹ לִפְרָקִים.

עַל הַגְּשָׁמִים וְעַל הַבְּשׂוֹרוֹת הַטּוֹבוֹת אוֹמֵר בָּרוּךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב,

וְעַל שְׁמוּעוֹת רָעוֹת אוֹמֵר בָּרוּךְ דַּיַּן הָאֱמֶת:

בָּנָה בַיִת חָדָשׁ,

וְקָנָה כֵלִים חֲדָשִׁים,

אוֹמֵר בָּרוּךְ שֶׁהֶחֱיָנוּ.

מְבָרֵךְ עַל הָרָעָה מֵעֵין הַטּוֹבָה,

וְעַל הַטּוֹבָה מֵעֵין הָרָעָה.

הַצּוֹעֵק לְשֶׁעָבַר,

הֲרֵי זוֹ תְּפִלַּת שָׁוְא.

כֵּיצַד.

הָיְתָה אִשְׁתּוֹ מְעֻבֶּרֶת,

וְאָמַר,

יְהִי רָצוֹן שֶׁתֵּלֵד אִשְׁתִּי זָכָר,

הֲרֵי זוֹ תְּפִלַּת שָׁוְא.

הָיָה בָא בַדֶּרֶךְ וְשָׁמַע קוֹל צְוָחָה בָּעִיר,

וְאָמַר יְהִי רָצוֹן שֶׁלֹּא יִהְיוּ אֵלּוּ בְּנֵי בֵיתִי,

הֲרֵי זוֹ תְּפִלַּת שָׁוְא:

הַנִּכְנָס לִכְרַךְ מִתְפַּלֵּל שְׁתַּיִם,

אַחַת בִּכְנִיסָתוֹ וְאַחַת בִּיצִיאָתוֹ.

בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר,

אַרְבַּע,

שְׁתַּיִם בִּכְנִיסָתוֹ וּשְׁתַּיִם בִּיצִיאָתוֹ,

וְנוֹתֵן הוֹדָאָה לְשֶׁעָבַר,

וְצוֹעֵק לֶעָתִיד לָבֹא:

חַיָּב אָדָם לְבָרֵךְ עַל הָרָעָה כְּשֵׁם שֶׁהוּא מְבָרֵךְ עַל הַטּוֹבָה,

שֶׁנֶּאֱמַר

(דברים ו)

וְאָהַבְתָּ אֵת יְיָ אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ.

בְּכָל לְבָבְךָ,

בִּשְׁנֵי יְצָרֶיךָ,

בְּיֵצֶר טוֹב וּבְיֵצֶר רָע.

וּבְכָל נַפְשְׁךָ,

אֲפִלּוּ הוּא נוֹטֵל אֶת נַפְשֶׁךָ.

וּבְכָל מְאֹדֶךָ,

בְּכָל מָמוֹנֶךָ.

דָּבָר אַחֵר בְּכָל מְאֹדֶךָ,

בְּכָל מִדָּה וּמִדָּה שֶׁהוּא מוֹדֵד לְךָ הֱוֵי מוֹדֶה לוֹ בִּמְאֹד מְאֹד.

לֹא יָקֵל אָדָם אֶת רֹאשׁוֹ כְּנֶגֶד שַׁעַר הַמִּזְרָח,

שֶׁהוּא מְכֻוָּן כְּנֶגֶד בֵּית קָדְשֵׁי הַקָּדָשִׁים.

לֹא יִכָּנֵס לְהַר הַבַּיִת בְּמַקְלוֹ,

וּבְמִנְעָלוֹ,

וּבְפֻנְדָּתוֹ,

וּבְאָבָק שֶׁעַל רַגְלָיו,

וְלֹא יַעֲשֶׂנּוּ קַפַּנְדַּרְיָא,

וּרְקִיקָה מִקַּל וָחֹמֶר.

כָּל חוֹתְמֵי בְרָכוֹת שֶׁהָיוּ בַמִּקְדָּשׁ,

הָיוּ אוֹמְרִים מִן הָעוֹלָם.

מִשֶּׁקִּלְקְלוּ הַמִּינִין,

וְאָמְרוּ,

אֵין עוֹלָם אֶלָּא אֶחָד,

הִתְקִינוּ שֶׁיְּהוּ אוֹמְרִים,

מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם.

וְהִתְקִינוּ,

שֶׁיְּהֵא אָדָם שׁוֹאֵל אֶת שְׁלוֹם חֲבֵרוֹ בַּשֵּׁם,

שֶׁנֶּאֱמַר

(רות ב)

וְהִנֵּה בֹעַז בָּא מִבֵּית לֶחֶם,

וַיֹּאמֶר לַקּוֹצְרִים יְיָ עִמָּכֶם,

וַיֹּאמְרוּ לוֹ,

יְבָרֶכְךָ יְיָ.

וְאוֹמֵר

(שופטים ו)

יְיָ עִמְּךָ גִּבּוֹר הֶחָיִל.

וְאוֹמֵר

(משלי כג)

אַל תָּבוּז כִּי זָקְנָה אִמֶּךָ.

וְאוֹמֵר

(תהלים קיט)

עֵת לַעֲשׂוֹת לַייָ הֵפֵרוּ תוֹרָתֶךָ.

רַבִּי נָתָן אוֹמֵר,

הֵפֵרוּ תוֹרָתֶךָ עֵת לַעֲשׂוֹת לַייָ: