פרק ז

שְׁלשָׁה שֶׁאָכְלוּ כְאֶחָד,

חַיָּבִין לְזַמֵּן.

אָכַל דְּמַאי,

וּמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁנִּטְּלָה תְרוּמָתוֹ,

וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהֶקְדֵּשׁ שֶׁנִּפְדּוּ,

וְהַשַּׁמָּשׁ שֶׁאָכַל כַּזַּיִת,

וְהַכּוּתִי,

מְזַמְּנִין עֲלֵיהֶם.

אֲבָל אָכַל טֶבֶל,

וּמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁלֹּא נִטְּלָה תְרוּמָתוֹ,

וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהֶקְדֵּשׁ שֶׁלֹּא נִפְדּוּ,

וְהַשַּׁמָּשׁ שֶׁאָכַל פָּחוֹת מִכַּזַּיִת,

וְהַנָּכְרִי,

אֵין מְזַמְּנִין עֲלֵיהֶם:

נָשִׁים וַעֲבָדִים וּקְטַנִּים,

אֵין מְזַמְּנִין עֲלֵיהֶם.

עַד כַּמָּה מְזַמְּנִין,

עַד כַּזָּיִת.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר,

עַד כַּבֵּיצָה:

כֵּיצַד מְזַמְּנִין,

בִּשְׁלשָׁה אוֹמֵר נְבָרֵךְ.

בִּשְׁלשָׁה וְהוּא,

אוֹמֵר בָּרְכוּ.

בַּעֲשָׂרָה,

אוֹמֵר נְבָרֵךְ לֵאלֹהֵינוּ.

בַּעֲשָׂרָה וָהוּא,

אוֹמֵר בָּרְכוּ.

אֶחָד עֲשָׂרָה וְאֶחָד עֲשָׂרָה רִבּוֹא.

בְּמֵאָה אוֹמֵר,

נְבָרֵךְ לַייָ אֱלֹהֵינוּ.

בְּמֵאָה וְהוּא,

אוֹמֵר בָּרְכוּ.

בְּאֶלֶף,

אוֹמֵר נְבָרֵךְ לַייָ אֱלֹהֵינוּ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.

בְּאֶלֶף וְהוּא,

אוֹמֵר בָּרְכוּ.

בְּרִבּוֹא,

אוֹמֵר,

נְבָרֵךְ לַייָ אֱלֹהֵינוּ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת יוֹשֵׁב הַכְּרוּבִים עַל הַמָּזוֹן שֶׁאָכָלְנוּ.

בְּרִבּוֹא וְהוּא,

אוֹמֵר בָּרְכוּ.

כְּעִנְיָן שֶׁהוּא מְבָרֵךְ,

כָּךְ עוֹנִין אַחֲרָיו,

בָּרוּךְ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת יוֹשֵׁב הַכְּרוּבִים עַל הַמָּזוֹן שֶׁאָכָלְנוּ.

רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר,

לְפִי רֹב הַקָּהָל הֵן מְבָרְכִין,

שֶׁנֶּאֱמַר בְּמַקְהֵלוֹת בָּרְכוּ אֱלֹהִים,

יְיָ מִמְּקוֹר יִשְׂרָאֵל

(תהלים סח).

אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא,

מַה מָּצִינוּ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת,

אֶחָד מְרֻבִּין וְאֶחָד מֻעָטִין אוֹמֵר,

בָּרְכוּ אֶת יְיָ.

רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר,

בָּרְכוּ אֶת יְיָ הַמְבֹרָךְ:

שְׁלשָׁה שֶׁאָכְלוּ כְאֶחָד,

אֵינָן רַשָּׁאִין לֵחָלֵק,

וְכֵן אַרְבָּעָה,

וְכֵן חֲמִשָּׁה.

שִׁשָּׁה נֶחֱלָקִין,

עַד עֲשָׂרָה.

וַעֲשָׂרָה אֵינָן נֶחֱלָקִין,

עַד שֶׁיִּהְיוּ עֶשְׂרִים:

שְׁתֵּי חֲבוּרוֹת שֶׁהָיוּ אוֹכְלוֹת בְּבַיִת אֶחָד,

בִּזְמַן שֶׁמִּקְצָתָן רוֹאִין אֵלּוּ אֶת אֵלּוּ,

הֲרֵי אֵלּוּ מִצְטָרְפִים לְזִמּוּן.

וְאִם לָאו,

אֵלּוּ מְזַמְּנִין לְעַצְמָן,

וְאֵלּוּ מְזַמְּנִין לְעַצְמָן.

אֵין מְבָרְכִין עַל הַיַּיִן עַד שֶׁיִּתֵּן לְתוֹכוֹ מַיִם,

דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר.

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים,

מְבָרְכִין: