פרק ו

כֵּיצַד מְבָרְכִין עַל הַפֵּרוֹת.

עַל פֵּרוֹת הָאִילָן אוֹמֵר,

בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ,

חוּץ מִן הַיַּיִן,

שֶׁעַל הַיַּיִן אוֹמֵר בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן.

וְעַל פֵּרוֹת הָאָרֶץ אוֹמֵר בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה,

חוּץ מִן הַפַּת,

שֶׁעַל הַפַּת הוּא אוֹמֵר הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ.

וְעַל הַיְרָקוֹת אוֹמֵר בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר,

בּוֹרֵא מִינֵי דְשָׁאִים:

בֵּרַךְ עַל פֵּרוֹת הָאִילָן בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה,

יָצָא.

וְעַל פֵּרוֹת הָאָרֶץ בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ,

לֹא יָצָא.

עַל כֻּלָּם אִם אָמַר שֶׁהַכֹּל נִהְיָה,

יָצָא:

עַל דָּבָר שֶׁאֵין גִּדּוּלוֹ מִן הָאָרֶץ אוֹמֵר שֶׁהַכֹּל.

עַל הַחֹמֶץ וְעַל הַנּוֹבְלוֹת וְעַל הַגּוֹבַאי אוֹמֵר שֶׁהַכֹּל.

עַל הֶחָלָב וְעַל הַגְּבִינָה וְעַל הַבֵּיצִים אוֹמֵר שֶׁהַכֹּל.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר,

כָּל שֶׁהוּא מִין קְלָלָה אֵין מְבָרְכִין עָלָיו:

הָיוּ לְפָנָיו מִינִים הַרְבֵּה,

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר,

אִם יֵשׁ בֵּינֵיהֶם מִמִּין שִׁבְעָה,

מְבָרֵךְ עָלָיו.

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים,

מְבָרֵךְ עַל אֵיזֶה מֵהֶם שֶׁיִּרְצֶה:

בֵּרַךְ עַל הַיַּיִן שֶׁלִּפְנֵי הַמָּזוֹן,

פָּטַר אֶת הַיַּיִן שֶׁלְּאַחַר הַמָּזוֹן.

בֵּרַךְ עַל הַפַּרְפֶּרֶת שֶׁלִּפְנֵי הַמָּזוֹן,

פָּטַר אֶת הַפַּרְפֶּרֶת שֶׁלְּאַחַר הַמָּזוֹן.

בֵּרַךְ עַל הַפַּת,

פָּטַר אֶת הַפַּרְפֶּרֶת.

עַל הַפַּרְפֶּרֶת,

לֹא פָטַר אֶת הַפָּת.

בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים,

אַף לֹא מַעֲשֵׂה קְדֵרָה:

הָיוּ יוֹשְׁבִין לֶאֱכֹל,

כָּל אֶחָד וְאֶחָד מְבָרֵךְ לְעַצְמוֹ.

הֵסֵבּוּ,

אֶחָד מְבָרֵךְ לְכֻלָּן.

בָּא לָהֶם יַיִן בְּתוֹךְ הַמָּזוֹן,

כָּל אֶחָד וְאֶחָד מְבָרֵךְ לְעַצְמוֹ.

לְאַחַר הַמָּזוֹן,

אֶחָד מְבָרֵךְ לְכֻלָּם.

וְהוּא אוֹמֵר עַל הַמֻּגְמָר,

אַף עַל פִּי שֶׁאֵין מְבִיאִין אֶת הַמֻּגְמָר אֶלָּא לְאַחַר הַסְּעֻדָּה:

הֵבִיאוּ לְפָנָיו מָלִיחַ בַּתְּחִלָּה וּפַת עִמּוֹ,

מְבָרֵךְ עַל הַמָּלִיחַ וּפוֹטֵר אֶת הַפַּת,

שֶׁהַפַּת טְפֵלָה לוֹ.

זֶה הַכְּלָל,

כֹּל שֶׁהוּא עִקָּר וְעִמּוֹ טְפֵלָה,

מְבָרֵךְ עַל הָעִקָּר וּפוֹטֵר אֶת הַטְּפֵלָה:

אָכַל תְּאֵנִים עֲנָבִים וְרִמּוֹנִים,

מְבָרֵךְ אַחֲרֵיהֶן שָׁלשׁ בְּרָכוֹת,

דִּבְרֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל.

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים,

בְּרָכָה אַחַת מֵעֵין שָׁלשׁ.

רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר,

אֲפִלּוּ אָכַל שֶׁלֶק וְהוּא מְזוֹנוֹ,

מְבָרֵךְ אַחֲרָיו שָׁלשׁ בְּרָכוֹת.

הַשּׁוֹתֶה מַיִם לִצְמָאוֹ,

אוֹמֵר שֶׁהַכֹּל נִהְיֶה בִּדְבָרוֹ.

רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר,

בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת: