פרק א

מֵאֵימָתַי קוֹרִין אֶת שְׁמַע בְּעַרְבִית.

מִשָּׁעָה שֶׁהַכֹּהֲנִים נִכְנָסִים לֶאֱכֹל בִּתְרוּמָתָן,

עַד סוֹף הָאַשְׁמוּרָה הָרִאשׁוֹנָה,

דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר.

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים,

עַד חֲצוֹת.

רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר,

עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשָּׁחַר.

מַעֲשֶׂה שֶׁבָּאוּ בָנָיו מִבֵּית הַמִּשְׁתֶּה,

אָמְרוּ לוֹ,

לֹא קָרִינוּ אֶת שְׁמַע.

אָמַר לָהֶם,

אִם לֹא עָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר,

חַיָּבִין אַתֶּם לִקְרוֹת.

וְלֹא זוֹ בִּלְבַד,

אֶלָּא כָּל מַה שֶּׁאָמְרוּ חֲכָמִים עַד חֲצוֹת,

מִצְוָתָן עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשָּׁחַר.

הֶקְטֵר חֲלָבִים וְאֵבָרִים,

מִצְוָתָן עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשָּׁחַר.

וְכָל הַנֶּאֱכָלִים לְיוֹם אֶחָד,

מִצְוָתָן עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשָּׁחַר.

אִם כֵּן,

לָמָּה אָמְרוּ חֲכָמִים עַד חֲצוֹת,

כְּדֵי לְהַרְחִיק אֶת הָאָדָם מִן הָעֲבֵרָה:

מֵאֵימָתַי קוֹרִין אֶת שְׁמַע בְּשַׁחֲרִית.

מִשֶּׁיַּכִּיר בֵּין תְּכֵלֶת לְלָבָן.

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר,

בֵּין תְּכֵלֶת לְכַרְתִּי.

וְגוֹמְרָהּ עַד הָנֵץ הַחַמָּה.

רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר,

עַד שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת,

שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ בְּנֵי מְלָכִים לַעֲמֹד בְּשָׁלֹשׁ שָׁעוֹת.

הַקּוֹרֵא מִכָּאן וְאֵילָךְ לֹא הִפְסִיד,

כְּאָדָם הַקּוֹרֵא בַתּוֹרָה:

בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים,

בָּעֶרֶב כָּל אָדָם יַטּוּ וְיִקְרְאוּ,

וּבַבֹּקֶר יַעַמְדוּ,

שֶׁנֶּאֱמַר

(דברים ו)

וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ.

וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים,

כָּל אָדָם קוֹרֵא כְדַרְכּוֹ,

שֶׁנֶּאֱמַר

(שם)

וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ.

אִם כֵּן,

לָמָּה נֶאֱמַר וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ,

בְּשָׁעָה שֶׁבְּנֵי אָדָם שׁוֹכְבִים,

וּבְשָׁעָה שֶׁבְּנֵי אָדָם עוֹמְדִים.

אָמַר רַבִּי טַרְפוֹן,

אֲנִי הָיִיתִי בָא בַדֶּרֶךְ,

וְהִטֵּתִי לִקְרוֹת,

כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי,

וְסִכַּנְתִּי בְעַצְמִי מִפְּנֵי הַלִּסְטִים.

אָמְרוּ לוֹ,

כְּדַי הָיִיתָ לָחוּב בְּעַצְמְךָ,

שֶׁעָבַרְתָּ עַל דִּבְרֵי בֵית הִלֵּל:

בַּשַּׁחַר מְבָרֵךְ שְׁתַּיִם לְפָנֶיהָ וְאַחַת לְאַחֲרֶיהָ,

וּבָעֶרֶב שְׁתַּיִם לְפָנֶיהָ וּשְׁתַּיִם לְאַחֲרֶיהָ.

אַחַת אֲרֻכָּה וְאַחַת קְצָרָה.

מָקוֹם שֶׁאָמְרוּ לְהַאֲרִיךְ,

אֵינוֹ רַשַּׁאי לְקַצֵּר.

לְקַצֵּר,

אֵינוֹ רַשַּׁאי לְהַאֲרִיךְ.

לַחְתֹּם,

אֵינוֹ רַשַּׁאי שֶׁלֹּא לַחְתֹּם.

וְשֶׁלֹּא לַחְתֹּם,

אֵינוֹ רַשַּׁאי לַחְתֹּם:

מַזְכִּירִין יְצִיאַת מִצְרַיִם בַּלֵּילוֹת.

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה,

הֲרֵי אֲנִי כְּבֶן שִׁבְעִים שָׁנָה,

וְלֹא זָכִיתִי שֶׁתֵּאָמֵר יְצִיאַת מִצְרַיִם בַּלֵּילוֹת,

עַד שֶׁדְּרָשָׁהּ בֶּן זוֹמָא,

שֶׁנֶּאֱמַר

(דברים טז)

לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ.

יְמֵי חַיֶּיךָ,

הַיָּמִים.

כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ,

הַלֵּילוֹת.

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים,

יְמֵי חַיֶּיךָ,

הָעוֹלָם הַזֶּה.

כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ,

לְהָבִיא לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ: