פרק ב

יוֹם טוֹב שֶׁחָל לִהְיוֹת עֶרֶב שַׁבָּת,

לֹא יְבַשֵּׁל אָדָם בַּתְּחִלָּה מִיּוֹם טוֹב לַשַּׁבָּת,

אֲבָל מְבַשֵּׁל הוּא לְיוֹם טוֹב,

וְאִם הוֹתִיר,

הוֹתִיר לַשַּׁבָּת,

וְעוֹשֶׂה תַבְשִׁיל מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב וְסוֹמֵךְ עָלָיו לַשַּׁבָּת.

בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים,

שְׁנֵי תַבְשִׁילִין.

וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים,

תַּבְשִׁיל אֶחָד.

וְשָׁוִין בְּדָג וּבֵיצָה שֶׁעָלָיו שֶׁהֵן שְׁנֵי תַבְשִׁילִין.

אֲכָלוֹ אוֹ שֶׁאָבַד,

לֹא יְבַשֵּׁל עָלָיו בַּתְּחִלָּה.

וְאִם שִׁיֵּר מִמֶּנּוּ כָל שֶׁהוּא,

סוֹמֵךְ עָלָיו לַשַּׁבָּת:

חָל לִהְיוֹת אַחַר הַשַּׁבָּת,

בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים,

מַטְבִּילִין אֶת הַכֹּל מִלִּפְנֵי הַשַּׁבָּת,

וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים,

כֵּלִים מִלִּפְנֵי הַשַּׁבָּת,

וְאָדָם בַּשַּׁבָּת:

וְשָׁוִין שֶׁמַּשִּׁיקִין אֶת הַמַּיִם בִּכְלִי אֶבֶן לְטַהֲרָן,

אֲבָל לֹא מַטְבִּילִין.

וּמַטְבִּילִין מִגַּב לְגַב וּמֵחֲבוּרָה לַחֲבוּרָה:

בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים,

מְבִיאִין שְׁלָמִים וְאֵין סוֹמְכִין עֲלֵיהֶן,

אֲבָל לֹא עוֹלוֹת.

וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים,

מְבִיאִין שְׁלָמִים וְעוֹלוֹת וְסוֹמְכִין עֲלֵיהֶם:

בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים,

לֹא יָחֵם אָדָם חַמִּין לְרַגְלָיו,

אֶלָּא אִם כֵּן רְאוּיִין לִשְׁתִיָּה.

וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין.

עוֹשֶׂה אָדָם מְדוּרָה וּמִתְחַמֵּם כְּנֶגְדָּהּ:

שְׁלשָׁה דְבָרִים רַבָּן גַּמְלִיאֵל מַחֲמִיר כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי,

אֵין טוֹמְנִין אֶת הַחַמִּין מִיּוֹם טוֹב לַשַּׁבָּת,

וְאֵין זוֹקְפִין אֶת הַמְּנוֹרָה בְיוֹם טוֹב,

וְאֵין אוֹפִין פִּתִּין גְּרִיצִין אֶלָּא רְקִיקִין.

אָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל,

מִימֵיהֶן שֶׁל בֵּית אַבָּא לֹא הָיוּ אוֹפִין פִּתִּין גְּרִיצִין,

אֶלָּא רְקִיקִין.

אָמְרוּ לוֹ,

מַה נַּעֲשֶׂה לְבֵית אָבִיךָ,

שֶׁהָיוּ מַחֲמִירִין עַל עַצְמָן וּמְקִלִּין לְכָל יִשְׂרָאֵל,

לִהְיוֹת אוֹפִין פִּתִּין גְּרִיצִין וְחֹרִי:

אַף הוּא אָמַר שְׁלֹשָׁה דְבָרִים לְהָקֵל,

מְכַבְּדִין בֵּין הַמִּטּוֹת,

וּמַנִּיחִין אֶת הַמֻּגְמָר בְּיוֹם טוֹב,

וְעוֹשִׂין גְּדִי מְקֻלָּס בְּלֵילֵי פְסָחִים.

וַחֲכָמִים אוֹסְרִין:

שְׁלשָׁה דְבָרִים רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה מַתִּיר,

וַחֲכָמִים אוֹסְרִין.

פָּרָתוֹ יוֹצְאָה בִרְצוּעָה שֶׁבֵּין קַרְנֶיהָ,

וּמְקָרְדִין אֶת הַבְּהֵמָה בְיוֹם טוֹב,

וְשׁוֹחֲקִין אֶת הַפִּלְפְּלִין בָּרֵחַיִם שֶׁלָּהֶם.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר,

אֵין מְקָרְדִין אֶת הַבְּהֵמָה בְיוֹם טוֹב,

מִפְּנֵי שֶׁעוֹשֶׂה חַבּוּרָה,

אֲבָל מְקַרְצְפִין.

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים,

אֵין מְקָרְדִין,

אַף לֹא מְקַרְצְפִין:

הָרֵחַיִם שֶׁל פִּלְפְּלִין טְמֵאָה,

מִשּׁוּם שְׁלשָׁה כֵלִים,

מִשּׁוּם כְּלִי קִבּוּל,

וּמִשּׁוּם כְּלִי מַתָּכוֹת,

וּמִשּׁוּם כְּלִי כְבָרָה:

עֲגָלָה שֶׁל קָטָן טְמֵאָה מִדְרָס וְנִטֶּלֶת בְּשַׁבָּת,

וְאֵינָהּ נִגְרֶרֶת אֶלָּא עַל גַּבֵּי כֵלִים.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר,

כָּל הַכֵּלִים אֵין נִגְרָרִין חוּץ מִן הָעֲגָלָה,

מִפְּנֵי שֶׁהִיא כוֹבֶשֶׁת: